יהודה ארמוני – מחשבה על ארבעה רישומים

בקעת תמנע 2017

בקעת תמנע 2017

ארבעה רישומי נוף של יהודה ארמוני הם של נוף מקומי שנדמה ריק , איפיון ההולך ונעלם במהירות . הרישומים משמרים יובש  מסויים, מרחק והתבוננות מעמיקה באפורים, כמו השתבללות בשמיכת דממה. בהתבוננות מקרוב מתגלה עבודות עיפרון קיצבית.  ניכר כיצד הוא בונה צורה, חלל ואור ואמביוולנטיות של בין קיטוע ל תחושה של מרחב, חופש, טבע יחף. זהו ציור נוף עם  מבט שלא מתרפק על מיתוסים וללא יראה. העבודות הן על הסף, וארמוני נמנע, מהלפוך  אותן לכמו צילומית,  כמי שמרסן וירטואזיות. בריסון , בשמירה על האיכות הרישומית כערך צפון כוחם.

יער בן שמן 2017

יער בן שמן 2017

בריכה בשרון 2017

בריכה בשרון 2017

מעל עמק איילון 2017

מעל עמק איילון 2017

הרישומים מוצגות  בתערוכה ,”מראה מקום” במוזיאון קסטל. אוצר:  גבי יאיר .

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

 

Posted in Uncategorized, ציור | Comments Off

עילית אזולאי – עצם הדברים| Ilit Azoulay -NO THING DIES

התערוכה של עילית אזולאי היא כישלון מפואר: תערוכה מעוצבת בקפידה, עבודות עתירות עלי זהב וארשת אינטלקטואלית שמותירה את הצופים מרוחקים ומנותקים מהעבודות . עצם הדברים מסתמכת, כך נכתב בטקסט הנלווה, על שלוש שנות מחקר אינטנסיבי של האמנית ואסיסטנטים באוסף המוזיאון וארכיוניו. למרות זאת, במקום להעמיק, לדלות ולחדד רגישויות, היא משטיחה עבודות וחפצים ממקורות מגוונים לבליל אחיד ,ציבעוני, בוהק ורדוד. השימוש הליברלי בזהב והשימוש בתאורה המאירה את העבודות כמו שרידי קדוש מנסים, לשווא, לשוות לעבודות הילה, אותה הילה שמאז האיר וולטר בנימין את אובדנה ב”עידן השיעתוק” העיסוק בה אינו שוכך . התערוכה מלווה בטקסטים רבים אותם מקריא נועם גל, האוצר באוזניות העומדות לרשות

Ilit Azoulay Under the surface only the things themselves could be seen

Ilit Azoulay
Under the surface only the things themselves could be seen

המבקרים. הטקסטים נעים בין תיאור של מה שרואים (מצד ימין או שמאל), חזרה על הכללות נפוצות ובעיתיות “מסכות טיקסיות מאוסף אפריקה ואוקיאניה …”  ואמירה שכל אלו, כל האוביקטים בעבודה, “מגלמות את שיגרת העבודה של אזולאי בפרויקט”,פניו של הפרויקט פנימה, לעשייה הסמי מחקרית – העבודות והאוביקים באוסף שוליים בלבד או שהם, כמו נעלמים במשוואה, נותרים אנונימים . בעוד שיש יופי רב בקונספט של מחקר המניפסטציה החזותית שלו כאן מאכזבת מאד.IMG_6499
ההחלטה העקרונית של המוזיאון להציג את אזולאי, החלטה שהתקבלה וודאי לפני למעלה משלוש שנים היתה נכונה, ולכאורה משוללת סיכון. אזולאי הצטרפה לשורה ארוכה של אמנים שמוזאונים הפכו למושא בעבודותהים. בין הדוגמאות הבולטות סרט של רוזלינד נאששיבי ולוסי סקאר Rosalind Nashashibi and Lucy Skaer שנעשה במטרופוליטן בניו יורק  ב2006 וכמובן סידרת צילומי המוזיאונים הגדולה והמרשימה של תומס שטרות  Thomas Struth. הקרירה של אזולאי נסקה במהירות מאז סיימה תואר שני בבצלאל ב 2010  עם עבודות מצוינות (ששיבחתי בהרחבה) שכבר הכילו את הכיוונים שדומה שכעת השתבשו, התאהבו בעצמם באופן נרקיססיטי.  העבודות המוקדמות היו פנורמות של מה שנראה כקטלוג מצאי זיכרונות שנבנו מתצריפים של תצלומים דיגיטליים. מאוביקטים מחיי היום יום יצרה אזולאי ויזואליזציה של זרם תודעה שהיו בו גם רגישויות רליגיוזיות . הקשר לעבודות של אמנים אחרים (על כל הקו מאנדראס גורסקי עד ברי פרידלנדר) בלט  אך הן היו בעלות סגנון לחלוטין משלה. ההכרה הגיעה, כאמור, במהרה ואזולאי מציגה תדיר בחו”ל  ובארץ כשעבודתה נחשבת, אקסיומטית, כאיכותית.

Ilit Azoulay One may ask how, or by the power of which principle, the world goes on

Ilit Azoulay
One may ask how, or by the power of which principle, the world goes on

“עצם הדברים” ממשיכה, ביתר שאת, את הבעיתיות שניכרה כבר ב “הכמוס הגמור בגלוי” שהוצגה במוזיאון הרצליה ב 2014 במקביל לתערוכה ב KW  בברלין. אז צמח הפרויקט ממחקר שערכה  לגבי 85 פריטים מגרמניה ועיסוק במבנה העתיק של המוזיאון בברלין. בהרצליה הוצגו על קוליסות תצריפים של צילומים שעובדו במחשב. המראה הזכיר חללי תצוגה מאולתרים בירידים והצפייה לא קיבלה כל ערך מוסף בגלל האופי האינדקסיאלי של העבודה .

Ilit Azoulay כמו אסון גדול במחסן של זכוכית

Ilit Azoulay
כמו אסון גדול במחסן של זכוכית

         המקומם ב”עצם הדברים” הוא האופן המניפולטיבי בה האמנות מרוקנת מכוחה – הקולאז’ים הם פחות , הרבה פחות, מסך חלקיהם, הזהב אינו יוצר הטמרה והמסגרות, היפות מאד, דומיננטיות מאחר ויש כמה וכמה מהן בכל קולאז. האנקדוטות שמוזכרות בטקסט נשארות מעורפלות,והאמירות על אוסף הן “על אוסף כלשהו” אך חוסר הקונקרטיות אין בה די כידי להפוך את האוסף למטאפורה אוניברסלית. הפרשנות לעיתים מביכה: על שבר כד פלישתי מאוסף משה דיין נאמר ש”שבר במרכזו מזכיר את המחלוקת שהתעוררה עם רכישתו “. איזה מחלוקות מזכירים אפוא שברים אחרים, תופעה נפוצה למדי, בשאר האוביקטים הארכאולגיים במוזיאון? גם שמות העבודות, הלקוחים מספרי יואל הופמן, משאירים תחושה של איצטלת התפיטות ולא פואטיות, תותח נוסף שהופעל בניסיון ליצור תערוכה אנינה.

   אוצר: דר’ נעם גל. מוזיאון ישראל, ירושלים. א’, ב’, ד’, ה 10:00-14:00 ‘ . ו 16:00-21:00 ‘ . ג 10:00-17:00 שבת  10:00-17:00

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

Ilit Azoulay / NO THING DIES

Ilit Azoulay’s exhibition is a glorious failure is designed with painstaking care, works richly decorated with gold leaf, bearing an intellectual expression that distances viewers. No Thing Dies is based, states the gallery text, on three years of intensive research by the artist and assistants in the Israel Museum Jerusalem’s collection and archives.  And yet, despite this, instead of deepening, filtering and sharpening sensitivities, she flattens artworks and objects from varied sources into a uniform mixture – colorful, shiny and shallow.

Ilit Azoulay

Ilit Azoulay

Azoulay’s liberal use of gold and illumination alluding to holy relic’s attempts vainly to provide an aura, the same aura that Walter Benjamin lamented as lost in the “age of mechanical reproduction” and which artists have not ceased to engage.
The Israel Museum’s decision to present an exhibit by Ilit Azoulay was correct, and on the surface, without risk. Azoulay joins the long list of artists who took museums as their subject matter.  Among the most outstanding examples are: the film by Rosalind Nashashibi and Lucy Skaer made in the Metropolitan Museum of New York (2006) and Thomas Struth’s series of photographs of museums. Azoulay’s career developed rapidly since she earned her MFA from the Bezalel Academy of Art in Tel Aviv in 2010 with excellent works (which I praised). They had contained the directions that seem now to have been disrupted by a narcissistic attitude.

Ilit Azoulay One may ask how, or by the power of which principle, the world goes on

Ilit Azoulay
One may ask how, or by the power of which principle, the world goes on

What is disturbing in No Thing Dies is the manipulative way in which the art is emptied of power – the collages have become much, much less than the sum of their parts; the gold does not perform transformations; and the very lovely frames are dominant, since there are several of them in each collage. The names of the works, taken from Yoel Hoffmann’s book, leave viewers with a feeling of pretentiousness rather than the poetic, another cliché of refinement in this disappointing exhibition.

Israel Museum,Jerusalem
Curator: Noam Gal

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Art tours    – please write  thewindowartsite@gmail.com

Posted in צילום | Comments Off

אבנר שר, ‘950 ממ”ר – טופוגרפיות חלופיות’ מוזיאון מגדל דוד, הביאנלה של ירושלים Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies , The Tower of David Museum The Jerusalem Biennale , 2017

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies (in the making)

עבודותיו של שר עשויות לוחות וקליפות שעם, חומר המטעין אותן במשמעויות נרמזות. השעם הוא קליפתו החיצונית של עץ אלון השעם, המקולפת מהגזע אחת לתשע שנים. העצים סובלים אפוא מטראומה חוזרת ונשנית, ונמצאים בתהליך מתמיד של שיקום וצמיחה. יכולת ההתחדשות של העצים, העמידות של השעם בשריפות (בבחינת הסנה שאיננו אֻכּל), הפכו אותו לחומר המועדף על ידי שר כבסיס ליצירה.
התערוכה ממוקמת במוזיאון מגדל דוד – נקודת ממשק בין העיר העתיקה לחדשה. המוזיאון מוקדש לתולדות העיר ושוכן במבנה היסטורי שיסודותיו בתקופה ההרודיאנית, ומאז עבר גלגולים אדריכליים בתקופה המוסלמית, הצלבנית, הממלוכית והטורקית.

Avner Sher Jerusalem 950 sqm no 2 153x153

Avner Sher
Jerusalem 950 sqm no 2 153×153

ברחבי המוזיאון מפוזרים מעין פתקים (טריזים) קטנים, פיסות שעם צבועות אדום שעל כל אחת מהן נכתבה משאלה בשפה אחרת. שר מתייחס דרכן לאמונות השונות ולגילויי הדבקות הדתית העממית שהתפתחו סביב ירושלים, ובמיוחד המנהג היהודי של הטמנת פתקים בכותל. בעבודה תלוית המקום, כמו בעבודותיו האחרות, שר אינו משחזר או מעתיק אובייקט אלא יוצר שפה סימבולית: צבע דם-ארגמן (המסמן את בגדי הכוהנים ועד דם הקורבנות) וצורה שמזכירה דף נייר מקופל או פתק שנתחב לאבני הכותל.
שר בונה בתוך האדריכלות רוויית הזיכרונות מבנה חדש המסמן פרק נוסף, קצר וחולף, בהיסטוריית המצודה. על המרפסות המדורגות המשקיפות על העיר הוקם מבנה בעל קווים ישרים, המתכתבים עם האדריכלות המודרנית של העיר. צבעו האדום-ארגמן של המבנה, מאזכר את הוד המלכויות השונות שעברו בעיר; את דם מגִניה ולוחמיה; ואת תמרורי האזהרה האדומים. למתבוננים מקרוב יתגלה תוואי של מפה אוּטוֹפית המודפסת עליו: שר חיבר את מפות העיר העתיקה והעיר החדשה, כך שרחובות העיר החדשה שונו והוצרו כסמטאות העיר העתיקה. כך נוצר דימוי הקרוב למציאות אך פנטסטי, סינתזה בין חדש וישן, שממחישה עד כמה שבירה אשליית הקִדמה.
מפות ירושלים וסַפּוֹלְיָה הן שתי סדרות המוצגות במבנה האדום, ומתייחסות לאדריכלות הממשית והמדומיינת של העיר, לסבך הכמיהות והזעם שנמסכו בה. שר תר אחר מפות העיר מתקופות ומקומות שונים, חלקן מוכרות כמו ‘מפת מידבא’ מהמאה השישית והשביעית; וחלקן אזוטריות. הוא משוטט בין תפיסות ירושלים השונות ומצליב תחושות, אקסיומות דתיות, מידע היסטורי ואסוציאציות אישיות, לכדי תיאור היברידי של חי ודומם, הנע בין תקופות שונות מהעבר, אוטופיות ודיסטופיות.
בחצר פנימית המובילה מהמרפסות למגדל המרכזי, נגלית לעיני הצופים עבודת רצפה גדולה עשויה גושי שעם, המצטרפים יחד למפה מרוסקת שחלקיה התערבבו אלה באלה, כאילו יד נעלמה קרעה אותם ופיזרה לרוח את הקרעים. זו מפה שהמתבונן יזהה בה רמזים למבנים ולאזורים מוכרים, אך הם אינם מתחברים יחד לכדי תמונה קונקרטית.

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

אלפי שנים נלחמים ונאבקים עמים, ממלכות ודתות, על השליטה בשטח הקטן של ירושלים העתיקה. מיליוני בני אדם איבדו לאורך ההיסטוריה את חייהם כשרוממות קדושת העיר בגרונם. העבודות של שר, על שפע הסמלים והסימנים, החריטות, הצריבות, סימני הקרע והכאוס שלהן, הן רלוונטיות גם למוקדי סכסוכים מתמשכים אחרים ברחבי העולם. הן מתבוננות בפונדמנטליזם ובצדקנות המובילים למלחמה אינסופית בירושלים, כמו בכל מקום שבו להט אמוני נפגש באפלת האלימות.
***

על הסדרות במבנה המרכזי :

מפות עכשוויות, כמו גם מפות קדומות, משרטטות את הגאוגרפיה הרוחנית והעירונית של העיר, ומשקפות את מצב האמונה וההתמסרות לדת, במעין דיאלוג מתמיד של פירוק ובנייה, השחתה וריפוי, שימוש משני (סַפּוֹלְיָה) בחלקים ממבנים שחרבו – כל אלו הם ממאפייניה המובהקים של העיר.
מפות ירושלים – עבודות המבוססות על מפות עתיקות ומפות בנות-זמננו של העיר העתיקה, שבהן מודגשים לחלופין אופני התפיסה של השטח – הקטן מקילומטר מרובע – בעיני הדתות השונות. הר הבית מסומן בעלה זהב; גודלם ומיקומם של אתרים אחרים, כמו כנסיית הקבר, מסומנים בהתאם למשאלות הלב, שבירושלים הן חזקות לא פחות מהשטח הגיאוגרפי.
ספוליה – סדרה המתייחסת לשימוש המשני (בלטינית: sapolia) בחלקי מבנים שנהרסו לצורך בניית מבנים חדשים. שימוש זה יוצר שרשרת ‘לידה מחדש’ בתוך המבנים החדשים, של נצירת זיכרון העבר בתוך ההווה, וגם של הבטחה מרומזת לעתיד הצפוי.

 אוצרת: ד”ר סמדר שפי

(טקסט התערוכה )

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

The tension between the eternal and the transient is one of the intrinsic qualities of metaphysical and concrete Jerusalem. In the exhibition 950 sq.m.: Alternative Topographies Avner Sher  explores, examines, and observes the complexities arising from this tension.
Sher’s point of reference is the Old City of Jerusalem, bowed by conflicting ideologies and beliefs. Sites holy to the three major monotheistic religions are concentrated within a geographical area of less than one square kilometer.

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Sher’s works are made of sheets of cork, material charged with multilayered meanings. The cork is the external bark of the cork tree, peeled off once every nine years, thus creating repetitive trauma for the trees. The trees’ capacity for rejuvenation, the cork’s resilience to fire (like the burning bush which was not consumed) has made cork Sher’s preferred material.
The exhibition is located in the Tower of David Museum of the History of Jerusalem, an interface between the ancient and the new city. The Museum, installed in an historical building with foundations from Herod’s time, has undergone architectural transformations through the Muslim, Crusader, Mameluke and Turkish eras.
Throughout the Museum, Sher distributed small wedges of cork which look like little notes. Painted red, each one bears a wish in a different language. They allude to the diverse faiths and fervent beliefs of folk religion that developed regarding Jerusalem, especially the Jewish custom of placing small notes with prayers among the stones of the Western Wall. In this site-specific work, as in Sher’s other works, he creates a symbolic language: the crimson red color creates a chain of associations, from the Temple priests’ clothing to the sacrificial blood, which, combined with the forms bringing to mind the notes folded and slipped into the Wall.
On the graduated balconies overlooking the city, Sher has built a new structure, adding a, transient chapter to the architecture immersed in history. Its clean geometry corresponds with the modernist architecture of the western section of Jerusalem. The crimson red evokes blood and glory, warning signs, and more. Upon a closer look, viewers will discover the outlines of a utopian map printed on the building: Sher merged maps of the Old City and the new, by changing the city streets on the western side and narrowing them like the Old City alleys to form an image close to reality, but which is nevertheless fantastic.  The synthesis of new and old shows just how fragile is the illusion of progress.

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Avner Sher / 950 sq.m.: Alternative Topographies

Maps of Jerusalem and Spolia are two series on exhibit in the red pavilion, referring to the concrete and imagined architecture of the city, to the maze of longings and rage woven within its very fabric. Sher follows the history of the city maps from different eras and places, some familiar, as the Madaba Map from the 6th/7th century C.E., while others are esoteric. The artist wanders through various perceptions of Jerusalem, cross-matching sensations, religious axioms, historical data and personal associations to weave together a hybrid depiction of living things and inanimate objects moving between various periods, utopias and dystopias.
In the inner courtyard, leading from the balcony to the central tower, viewers can see a large floor piece made of pieces of cork which together form a shattered map whose components have been torn by an invisible hand which scattered in all directions. This is a map containing hints of familiar sites and areas that do not merge into a coherent picture.
For millennia, peoples, kingdoms and religions have been engaged in combat for control of this small area of ancient Jerusalem. Millions have lost their lives throughout history, placing the sanctity of the city above their own fate. Sher’s works of art, with their rich repertoire of symbols and signs, incisions, scorched areas, rents and chaos, are also relevant to conflict zones throughout the world. The works critically observe the fundamentalism and self-righteousness leading to the unending war for Jerusalem, as in every location in which faith’s flame burns, encountering dark violence.

                                                                                                     ***

Two series of works are exhibited inside the temporary pavilion:

Contemporary maps, like ancient ones, delineate the spiritual and urban geography of the city, reflecting a continuous dialogue of deconstruction and construction, destruction and rebuilding, secondary use and repurposing of ruins – these are some of Jerusalem’s outstanding characteristics.

Maps of Jerusalem is a series based on ancient and contemporary maps of the Old City, each with a different emphasis on the perception of the area of less than a square kilometer as seen by various religions. The Temple Mount is prominent, decorated with gold leaf, but not necessarily in its location; the size and placement of other sites, such as the Holy Sepulcher, are marked according as the mapmakers wish to do so, reflecting desires which are stronger than geographical fact.

Spolia is a series whose title is a Latin word referring to the secondary use of elements from destroyed buildings in new structures. This repurposing creates a chain of “rebirth” in the new buildings, conserving the memory of the past within the present, embodying future promise.

(Exhibition text)

Curator: Dr. Smadar Sheffi

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Art tours    – please write to thewindowartsite@gmail.com

 
Posted in פיסול ומיצב | Comments Off

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art