מחשבות על |Similarities and dissimilarities between the exhibition “Alberto Giacometti: Beginning, again” in the newly inaugurated Eyal Ofer Pavilion, and the Freshpaint Art & Design Fair, 2023| הדמיון והשוני המהותי בין אלברטו ג’קומטי: שוב, מהתחלה בביתן איל עופר המחודש צבע טרי 2023
English follows Hebrew הדמיון המסוים בין יריד “צבע טרי” 2023 לתערוכת “אלברטו ג’קומטי: שוב, מהתחלה” שפותחת את ביתן איל עופר (לשעבר ביתן הלנה רובינשטיין) המחודש מטריד ומעורר מחשבה. מדובר בשתי תערוכות נעימות לצפייה, שמרניות, שאין בהן (כמעט) יצירות גרועות אך אין בהן, ושוב כמעט, יצירות שמשאירות חותם, שממשיכות להעסיק את המחשבה אחרי היציאה מחלל התערוכה. […]
סלון וחדר חושך – אסף הינדן
מרבית החפצים המוצגים במרכז הם מעין אביזרי במה, עזרים לסיפור. מרכז המורשת מציע אלטרנטיבה לדגם של ארכיון המבקש להיאחז בפרטי מציאות. זהו זיכרון שיש בו ממד של ערפול או טשטוש הנלווים להיזכרות, ובמיוחד ככל שנוקף הזמן. הדימויים, ספק מרוקנים, ספק גנריים, מהדהדים קונבנציות על העבר ועל מה שאמור לרגש, וכך גורמים להרהר באותנטיות: האם היא […]
Barak Ravitz, Curtain Call – השתחוויה, ברק רביץ
English follows Hebrew ב”השתחוויה”, תערוכתו החדשה בגלריה דביר, ברק רביץ יצר תחושה של שיבוש ופיתוי, היגיון מופרך, פנטזיה, אלגנטיות וגם סוג של הומור דק, עם חיוך מתחטא. […]
העבר אינו מפסיק להשתנות // מרב שין בן-אלון : The past does not stop changing // Merav Shinn Ben-Alon
English follows Hebrew העבר אינו מפסיק להשתנות // מרב שין בן-אלון תרגום של חוסר שקט למקצב תלייה, עבודות שנדמות לרגעים כאילו נחשפו תחת שכבה שהסתירה אותם לצד ציורים שנוכחותם חריפה הופכים את המיצב הציורי “העבר אינו מפסיק להשתנות” של מרב שין בן-אלון ליצירה שלמה, קשה שטווה סיפור הנשאר בלתי מפוענח עד תום ושוקע כזיכרון. שין […]
Anselm Kiefer, The Seven Heavenly Palaces 2004-2015.
” שבעה ההיכלות 2004- 2015″ מיצב הקבע של אנסלם קיפר ב Pirelli HangarBicocca במילאנו היא עבודה מרגשת ומעוררת מחשבה . המעבר אליה, בדלת פשוטה מתוך חלל התצוגה הכללי, היא יציאה למסע בעולם מאיים ומקסים במידה שווה. קיפר, אמן שדרמה בגוון אופראי של עוצמה היא מרכיב מהותי בעבודתו בכמעט חמישים השנה האחרונות זיכך כאן חוסר המורא בו […]
ברכות וקללות; ברכות , אלי פטל | אמן החול – עבודות על נייר |Blessings and curses; blessings, Eliyahu Fatal | The Sand Artist – works on paper at P8
English follows Hebrew ברכות וקללות; ברכות ,תערוכתו של אלי פטל בגלריה דביר כמו תוכננה מראש עבור מצגות בהרצאות על אמנות ישראלית. פטל יצר תערוכה שחצייה דימויים “מזרחים” וחציה דימויים “מערביים” והם מוצבים כשני חצאים של צורת האות ח. ה”מזרחיות” סטראוטיפית עד זרא, מתמונת רב ועד מגן דוד גדול וזהוב, שפע קמעות מנצנצים וקסטת סלילים (להפעלת […]
בבואה” דור זליכה לוי . פרויקט של המרכז לאמנות עכשווית רמלה בבריכת הקשתות. אוצרת: ד”ר סמדר שפי”
English follows Hebrew “בבואה”, יצירת הסאונד והווידאו של דור זליכה לוי, היא מסע תרבותי ורעיוני, מחוז למפגשים, הצטלבויות וחיבורים. חלל בריכת הקשתות מתגלה במלוא הדרו לאחר ירידה בגרם מדרגות צר. חלל גבוה, עתיר קשתות ואור המרצד על המים ומשתבר בדגמים שונים. החלל עוטף את המבקרות והמבקרים כרחם שמתוכו, דרך מעלה המדרגות, מעין תעלת לידה, יחזרו […]
נורא, יפה – הדר גד | Hadar Gad: Intolerable Beauty
הטקסט המתפרסם כאן נכתב ליווה את התערוכה “נורא, יפה” של הדר גד בגלריה רוטשילד בתל – אביב. כתבתי אותו במחשבה רבה ומתוך ההתרגשות הגדולה שיצרה בי סדרה זו של ציוריה של גד מאז החלה להתרקם לפני כשלוש שנים. במהלך התערוכה הציורים נגעו בקהל גדול של נשים ואנשים –ונוצר סביבם רגע של קשב והתבוננות : התבוננות […]
Five Easy Pieces – תערוכה וסלון אמנות חדש | Five Easy Pieces: An art exhibition and a new art salon
English follows Hebrew איזון ואיפוק ומידה של ריחוק מבטיחים שהדרמה בעבודות ב Five Easy Pieces לא תגלוש לחלל. בעבודות של מיכל היימן, יוסי ברגר, דגאלס גורדון, ליז דשין ויאנה רוטנר המתח נוכח כמשקולת המושכת מטה שהעבודות האלגנטיות להפליא מתנגדות לה, בעצם צורתן המהוקצעת, ההדורה המעודנת . כבריקוד עבודות חמשת האמנם פועלות יחד כבכוראוגרפיה שמותירה לכל […]
Notes from the 59th Venice Biennale: The national pavilions | הביאנלה בוונציה 2022 – ביתנים לאומיים
אמניות נשים, והמעמד החדש של מדינת הלאום עומדים במוקד “חלב החלומות ” הביאנלה ה 59 בוונציה. מבחינות אחדות זו ביאנלה יוצאת דופן: בשל הקורונה היא הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שמועד עריכתה נדחה והיא הראשונה, במאה הזו, הנערכת בצל מלחמה באירופה. הביתן הרוסי הסגור, שכוחות ביטחון איטלקיים שומרים עליו ושלל דגלי הכחול צהוב ותערוכות המחווה […]
אדריאן פאצי דממה דקה ו וולקן קזלטונץ’ ואוגוסט זנדר המבט | Adrian Paci / Still Voices | Volkan Kızıltunç and August Sander / The Look
שתי תערוכות משובחות במוזיאון חיפה, אדריאן פאצי: דממה דקה ו וולקן קזלטונץ’ ואוגוסט זנדר: המבט מתבוננות בסיפורים אנושיים, הנושא שאין ממנו שובע והוא אינו נשחק אך אורבת לו לא פעם להפוך לבנאלי, לקלישאה. פאצי מהאמנים הבינלאומיים הבולטים מאז תחילת המילניום הציג בארץ רבות (לטובה זכורה תערוכת יחיד מוקדמת שלו ב CCA בתל אביב ב 2009 אותה […]
המלצה ושני סרטי אמנות מסקרנים באפוס 2022
המלצה חמה – “נפל דבר” סרטה של אינגה פונר- קוקוס יוקרן בשבת ה- 2/4/2022 בשעה 17:30 בתכנית השירה של הפסטיבל, באוצרות יסמין קיני. הסרט נעשה לתערוכה בשם זה שאצרתי בבית ביאליק ב 2019 .התערוכה נוצרה בעקבות עיון של אינגה פונר קוקוס בכתבי ביאליק, ביקורים ומחקר בארכיון בית ביאליק וחשיבה על אלו בהקשר לשאלות של שימור […]
מחשבות בעקבות האירוע השנתי הראשון של איגוד האוצרות.ים
כבר קיומו של האירוע השנתי הראשון של איגוד האוצרות.ים היה ראוי להיחשב כהישג. הערב המוצלח, המעניין, היצירתי ובעיקר האווירה הקולגיאלית בה נערך אתמול (29 מרץ) הופכים אותו למקור לתקווה שההשלכות שלה הן מעבר לשאלות מקצועיות גרידא. המארגנות.ים הצליחו ליצור מסגרת מפגש נעימה, מקום לשיח, אמנם קצר ובלתי מחייב, לאחת מקבוצות האנשים הביקורתיות, האינדיווידואליסטיות ואולי הציניות […]
תומר רוזנטל / חצות | Tomer Rosenthal / Midnight
איכות העבודות של תומר רוזנטל יוצאת דופן. בעבודות קטנות על נייר הוא יורד למעמקים ומחשכים, למרתף של האופי האנושי ומצמיח “פרחי רוע” אם לשאול משם היצירה הסימבוליסטית של שארל בודלר מ 1857. העבודות , גם המעטות שצבעיהן בהירים כהות באופיין, מדאיגות מזמנות את הצופות והצופים להתבוננות חסרת רחמים. ככאלו הן אינן נדרשות להקשר היסטורי כי […]
“אם הייתי שר התרבות הייתי כופה ” | “If I were Minister of Culture I would force…”
זליגה. “אם הייתי שר התרבות הייתי כופה על מיכאל רורברגר להוציא ספר מצילומיו” הכותרת לביקורת אמנות של אבי פיטשון ביום שישי החולף צורמת. אולי רק הומור לא מוצלח, אבל המילה “כפייה” בהקשרי תרבות בעייתית. כשזה מה שמציעה כותרת ב”הארץ” כאידאל פעולה, ההומור שלי נעלם. אולי “מציע” או “מפציר” או, אם מדובר ברצון אופרטיבי, “מממן”. כפייה? […]
וחציים חלומות… – רות כהן, אסתר כהן | “Half of them dreams…” Ruth Cohen and Esther Cohen
על יריעה זו, שכֻּלָּהּ תכלת רקיע וִירַק דשא, רקומים עתה לפָנַי כל מראות עולמי של הימים הראשונים ההם, מראות פלאים מראות שאננים וקלים כערפלי טֹהַר, חֶצְיָם חידות וחציָם חלומות – וּבכל זֹאת אין בהירים וּברורים כמוהם ואין מציאות כמציאותם.– חיים נחמן ביאליק, סָפִיחַ,פרק 1 דרכי קריאה ופיענוח של שפה, חזותית וכתובה, עומדים במרכז התערוכה “וחציים […]
צבע טרי 2021 | Fresh Paint 2021
מעט מאד, מעט מידי, נשאר חרוט בזיכרון אחרי הביקור ביריד צבע טרי 2021, שהתחושה היא שאפשר לקצר את שמו ל”צבע” בלבד בלי לחטוא לאמת. מרבית העבודות הטובות הן של אמנים שאינם מחדשים מעבר דברים שהציגו לפני כן בחללים אחרים. איכות הגלריות והפרויקטים המיוחדים נעה בין בסדר גמור כמו גלריה גורדון שמציגה אמני הגלריה, דריה קאופמן […]
אסוציאציה: מירוסלב בלקה | נעמה צבר Associations: Mirosław Balka | Naama Tsabar
English follows Hebrew על הרצפה האדמדמה של הכניסה לגלריה דביר ניצבה אנכית אבן רחוב משתלבת, אבן משושה יצוקה בטון. מעליה, הפוכה מה שנראה כיציקת פנים כל כוס חד פעמית .כענבל שלעולם לא יצלצל היא משופדת על מוט ברזל לתוך האבן המשתלבת. פסל קטן, עירום, עצוב, ובאופן כלשהו גם מגוחך של מירוסלב בלקה, (2014) . האבן […]
סימון אדג’יאשווילי – לצד הצל |Simon Adjiashvili – Next to the Shadow
English follows Hebrew קערה מוכפלת בקדמת רישום של סימון אדג’יאשווילי מגדירה חלל . הקערה, כנראה פורצלן אוזבקי ניצבת על מדף שמאחוריו מראה. היא מוכפלת בתוכו ומאחוריה משתקף משתפל חלל תמוה, מעורסל באור רך. הכל ולא כלום מתרחש ברישומים של סימון אדג’יאשווילי ב”לצד הצל ” תערוכתו החדשה בגלריה רוטשילד. תפנימים של חללים ביתיים עם רהיטים ספורים […]
נייר ומספריים – ספר אמנית של הילה לביב | Paper and Scissors – Artist’s book by Hila Laviv
English follows Hebrew בספרון צנום “נייר ומספרים,” הילה לביב נותנת צורה בחומר לזרם תודעה, געגוע, תמימות וגם עיוורון. הספרון טעון זיכרונות, והתרפקות על “פעם” מעורפל בעודו מנכיח היסטוריה קונקרטית של חינוך ופוליטיקה, בורגנות יהודית שבעה, ורדיפה. לביב משלבת בו שני טקסטים שכתבה אנה ורבורג הסבתא רבא מצד אימה. הטקסט המרכזי הוא פרק מתוך ספר הפעלות […]
עריסתו של ניוטון | ליטל רובינשטיין|Lital Rubinstein, Newton’s Cradle, 2021
English follows Hebrew סירות הצלה שנגזרה מהן צורת מנשא תינוקות ענקית ומגן מיטה שנמתח לאורך כחמישה מטרים מהרצפה לתקרה מוצבים זה מול זה כממסגרים את “עריסתו של ניוטון”, המיצב -תערוכה של ליטל רובינשטיין. להזרה של חפצים על ידי הגדלתם מסורת ארוכה באמנות עכשווית, החל מעבודות של קלאס אולדנברג ועד לפומפיות ועריסת התינוקות ומיטת מעוררות החלחלה […]
LIVING TOGETHER—CROSSING BORDERS הביאנלה הים-תיכונית הרביעית
הביאנלה הים-תיכונית הרביעית מרוכזת באתרים סביב רחוב בן גוריון בחיפה, רחוב יפה בלב המושבה הגרמנית ומתחת לגנים הבהאיים. העבודות מממוקמות במרכז האקדמי ויצו ,במלונות ובתי קפה , חנויות ומרכז מידע כך שהחיפוש אחריהן הוא התוודעות למקום ולתושביו. ריכוז העבודות במרכז האקדמי ויצו בעיתי. הרעיון של הצבת מסת אמנות במקום שוקק עבודה יצירתית יפה ,אך בפועל […]
על “חוץ ממני” – נעמה ערד ותכלת רם |A part from me / Naama Arad and Tchelet Ram
English follows Hebrew סליחה ואכזריות, במידות שוות, הופכות את “חוץ ממני” לאחת התערוכות היפות והמדויקות ביותר שראיתי לאחרונה. כפה קטועה מונחת על ספה, אלמוג שהתעוות אסור בסכו”ם ומונח על מכסה פח אשפה וריסים שטים בגיגית משוקעת במיטה. ניסיון לחוש, להעיר נוירונים שיפעילו גירוי, שיוביל רגש, רגש כלשהו, חוזר שוב ושוב בדירה המטאפורית שיצרו תכלת רם […]
A renewed reading of Michal Na’aman’s works from 1975; or: Lies, secrets, and slight amnesia in Israel’s art academies|קריאה מחודשת בעבודות של מיכל נאמן מ 1975 או שקרים סודות ואמנזיה קלה באקדמיות לאמנות.
English follows Hebrew פרסום ההטרדות המיניות של חיים דעואל לוסקי, הפרשה שכולם ידעו עליה משך עשרות שנים על ידי שרון שפורר במקום הכי חם בגהנום מהווה רגע של שבר, אולי שבר טקטוני במערך הכוחות שהתקבע בעולם האמנות הישראלית ויתכן שביותר ממובן אחד. מיכל נאמן הייתה מהאנשים ששפורר שוחחה איתם בעת הכנת התחקיר. חמישה ימים אחרי […]
The year 2020 in art |2020 באמנות – משינוי מנגנון פרסים ועד חשיבה אקולוגית על ירידים בינלאומיים – לא רק הסרת פיסול מהמרחב הציבורי.
ההחלטה הדרמטית להמיר את פרס טרנר 2020 במענק ל10 אמנים כמו צמחה על רקע ההחלטה ב 2019 לקבל את הצעת ארבעת האמנים שהיו ברשימת המועמדים לחלוק את הפרס באופן שווה.הטיעון ב 2019 היה שבשעת קיטוב בבריטניה ובעולם האמנים רוצים להציב דגם אלטרנטיבי של צמיחה וקהילתיות. המסר , כך נראה נקלט ויושם על ידי מעניקי פרס […]
זהרורי יופי . סמדר שפי על העבודות של רותי הלביץ כהן
בעדינות רבה יש לגשת לעבודות של רותי הלביץ כהן. בזהירות לקרוא את הקווים, להתבונן היכן נוזלי הצבע ניקוים לאגמים שהם עיניים, או לבבות, דמעות, טיפות דם או עננים שחורים כענני ערפיח. לפרום שכבה אחר שכבה של נייר דקיק או מגזרת, להיזהר להפר את האיזון שבין מחריד למושך, בין זיכרון להזיה, בין אירוני לכואב. עבודות, מנגד, […]
Palestinian and Arab artists pledge to boycott art institutions in the UAE|עצומת אמנים פלשתינאים וערבים על מוסדות האמנות באיחוד האמירויות הערביות
עצומת אמנים נגד נרמול היחסים של איחוד האמירויות הערביות עם ישראל תפסה תאוצה ניכרת ומעלה שוב את השאלות המורכבות על האופן בו אמנות ואמנים יכולים להביע עמדה במצבי סכסוך ומשבר מוסרי. על עצומה שאירגן ה BDS לפני כשבוע (טקסט מלא , כפי שהוא מופיע באתר הארגון מובא למטה) חתמו כבר מעל שמונים אמנים וארגונים . […]
קריאה מחודשת ב”גברים בתרבות ישראל (מזוקנים)” רועי רוזן Revisiting Roee Rosen’s Men in Israeli Culture (Bearded).20042004.
English follows Hebrew “גברים בתרבות ישראל (מזוקנים)” היא עבודה של רועי רוזן מ-2004. תחת מה שהוא כביכול הומור עצמי מושחז, זוהי תמונת מחזור קלאסית, אמנם חסרה, של המועדון הכוחני, לעיתים בריוני, שתופס עמדת כוח בתרבות ישראל. את עצמו הכניס רוזן דרך דיוקן עצמי, ספר שכתב ואובייקטים המונחים על השולחן בחזית הצילום. שביעות הרצון העצמית של […]
בוגרי אמנות רב-תחומית בשנקר 2020 |2020 Graduates of the Department of Multidisciplinary Art, Shenkar College Ramat Gan
English follows Hebrew דוק של עייפות משוך על תערוכת הגמר של בוגרי בית-הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר. אפשר לזקוף זאת לשנה קשה– מבעיות פיזיות בבניין הפקולטה ועד ,כמובן, לקורונה, אך הדבר לא ישנה את העבודה שמדובר בתערוכה חלשה במיוחד. ריבוי הציור הסתמי והרע בולט באופן שלא נותר אלא לתהות מה גורם לכזו כמות של עשיה מדשדשת. […]
מידד אליהו / סף | Meydad Eliyahu / Threshold
English follows Hebrew ב”סף”, תערוכתו של מידד אליהו, כמה רגעים נפלאים לצד תחושה, שכמו שמה, היא נשארה על הסף, ולא נפתרה עד תומה שאלת היחס בין שלושת מרכיביה: ציורים המבוססים על צילומים, קירות שניבנו כבמות, ואובייקטים מרהיבים. את הסף שבין מעניין ויפה למחוזות המרגש, החושני ומה שנחרט בזיכרון חוצה אליהו באובייקטים. אליהו עוסק במעבר תרבותי […]
מרב שין בן-אלון/ חמש רגליים. נובלה גרפית
ברישומים צנומים ופסקאות קצרות מרב שין בן-אלון מספרת סיפור חודר, טורד, על פריכות המציאות, על האופן בו מתגלעים סדקים בתמונה שהייתה לה לגבי משפחתה. יש משהו בנאלי בנרטיב : אחרי מותו של אביה מתגלה שהייתה לאביה מערכת יחסים נוספת ובת נוספת כלומר לה, ולאחותה אחות שלא הכירו – החומר של טלנובלות . לצד זה מתברר […]
הכרה.צדק.ריפוי – פעולת אמנות בשוק הכרמל.| “Recognition.Justice.Healing” – Art action in the Carmel Market
‘”הכרה.צדק.ריפוי” היא מפעולות האמנות המרגשות שראיתי בשנים האחרונות. שקיות קניות מניילון לבן-שקוף ואליהן, בשחור, דימוי של אישה, תינוק וגבר והכיתוב -“הכרה.צדק.ריפוי”. השקיות, המיועדות להתמלא בשפע פירות וירקות תלויות מקרסים ב”רוזי כהן פירות”, חנות שהיא תחנה קבועה בסיבוב הקניות השבועי שלי בשוק הכרמל. הן מנכיחות את החסר: ילדי תימן, מזרח ובלקן שנעלמו, שכפי הנראה נלקחו-נחטפו ממשפחותיהם […]
סקס, גילה גם בית לאמנות ישראלית, מוכר .
טקסט המודעה של בית לאמנות ישראלית “הציור הוא סקס”, (קטע מפרסום הקורס :”8 תשובות אפשריות לשאלה – מהו ציור?” יוצר תחושה עזה של סלידה פיזית. (ראו הצילום) הטקסט הרגרסיבי מעלה זיכרונות מעברו עולם האמנות הישראלי כשהיה נגוע בסקסיזם בוטה, שוביניזם גס והתאפיין באמנות שברובה הייתה בינונית (במקרה הטוב). אם ” העין בועלת את העולם והמכחול […]
על “ללא כותרת (קביים וענף)”, אריה ברקוביץ אפריל 2020 | Arie Berkowitz, Untitled (crutches and branch), April 2020
צילום העבודה נשלח אלי ב WhatsApp, דימוי בשתף ההודעות,הדימויים והבדיחות והסרטונים. משהו בו גרם לי להיעצר ולחזור ולענות בו, ולחרוג ממנהגי שלא לכתוב על עבודות לפי דימוי מצולם בלבד. קביים: קביים באמנות מחזירים אותי לדימויי הנכים שצייר גורג גרוס, הגרמני בשנות ה20, אחרי הקטל חסר התוחלת של מלחמת העולם הראשונה. הפצועים הציפו את אירופה, וגרוס […]
אנתולוגיה-עונג שבת I טלי נבון |Tali Navon | “Oneg Shabbat” Anthology
“עונג שבת” היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק ליציקת תכנים רוחניים בשבת החילונית. במענה לחיפוש אחר אופי מתאים, פלורליסטי, נוסדו מפגשים ציבוריים עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם הרצאות ודיונים בקשת רחבה של תחומי דעת, מתנ”ך, היסטוריה, ופילוסופיה ועד גאוגרפיה ובוטניקה. מפגשים ראשונים נערכו ב 1927 והמשיכו להתקיים עשרות שנים לאחר מותו […]
חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו מאיה סמירה | אריק אליהו בוקובזה | Beloved Eliahou Eric Bokobza | Maya Smira
המרחב שבין זיכרון לסטראוטיפ, בין תפיסות מובנות לערעורן הוא האזור בו מתרחשת התערוכה הזוגית חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו. שם התערוכה לקוח מהבית השלישי בשיר “תִּקְוָתֵנוּ” שחיבר נפתלי הרץ אימבר ב 1878. גרסה של שני בתיו הראשונים של השיר, במקור עם תשעה, הפך להמנונה הרשמי של התנועה הציונית ב1933 ומאוחר יותר להמנון מדינת ישראל. ב”חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו” הכוונה לירושלים, […]
“כשהבית לא מאפשר להישאר – הגירה באמנות עכשווית” ICA בוסטון I When Home Won’t Let You Stay: Migration through Contemporary Art
“כשהבית לא מאפשר להישאר – הגירה באמנות עכשווית” המוצגת ב ICA בבוסטון היא חלק מגל התערוכות בנושאי הגירה המוצגות כעת כתגובה למספר חסר התקדים של כ 70 מיליון אנשים (לפי הערכת האו”ם שיש המתיחסים אליה כשמרנית) המצויים כעת במצבי הגירה ופליטות שונים. היות ומדובר בנושא רגיש ,שככלל עולם האמנות סימפטי כלפיו, הוא הפך לנושא שעבודות […]
מאחורי העיר שלומית פוגל | יהודה ארמוני – Behind the City Shlomit Fogel | Yehuda Armoni
מאחורי העיר שלומית פוגל | יהודה ארמוני שלומית פוגל ויהודה ארמוני מהרהרים בעיר: העיר הספציפית רמלה, והעיר כמושג. בשני העשורים החולפים, בארץ ובעולם, ערים פיתחו תודעה וגאווה חדשה כמרכזי תרבות ולא פעם גם כמעוזי ליברליות וקידמה. הגורמים לפריחה האורבנית רבים, חברתיים וכלכליים, ולא פחות מכך, ככל שעולה המודעות לתחום, גם אקולוגיים. רמלה נמצאת בעיצומו של תהליך […]
היבשת השביעית – הביאנלה ה 16 באיסטנבול
הביאנלה ה 16 באיסטנבול היא תערוכה מהודקת, ברורה ומרתקת . כותרתה, “היבשת השביעית” הכינוי שניתן לשבעה מיליון טון הפלסטיק המשיטים באוקיאנוסים ממקמת אתה בדיון אקולוגיה – חברה – פוליטיקה שהופך, ככל ששינויי האקלים ניכרים יותר, למגדיר המרכזי של קוי החלוקה בין אוכלוסיות חזקות לחלשות במלחמת הישרדות בלתי מוכרת. במקביל, בהקשר המידי והממשי של טורקיה 2019 […]
“דברים שאנחנו זוכרים” ב CACR המרכז לאמנות עכשווית ,רמלה
דברים שאנחנו זוכרים דגנית בן אדמון | מתי אלמליח תערוכת הפתיחה של CACR, המרכז החדש לאמנות עכשווית, רמלה. דגנית בן אדמון ומתי אלמליח עוסקים באופן בו העבר ארוג בהווה, בהצטלבויות של תחושות והתרחשויות של עבר והווה. שניהם מתבוננים באדוות של הגירת הוריהם בתוך חייהם שלהם, נוגעים בחללים בהם הדחקה, כאב וספק. פנינסולה (חצי אי) המיצב […]
ZOOM 2019 אמנים ישראלים צעירים |ZOOM 2019 – Young Israeli Artists
תערוכת זום 2019 מוצגת במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט. הפרדוכס מובנה לתלפיות : תערוכת האמנות של פרויקט שנועד לתת במה “לאמנים צעירים מצטיינים” (לשון הקטלוג) נערך במוזיאון שהאנכרוניזם שלו זועק לשמים. ההקמה (ב2018 ) של מוזיאון טבע עמוס פוחלצים (חיות מתות) , שהדימוי המוביל שלו לאירועי הקיץ הוא לא פחות מצייד פרפרים, מופרך ופרובינציאלי באופן מקומם […]
תערוכת בוגרי בית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר 2019 ’Shenkar graduates
שלוש שנים אחרי פרשת הצנזור העצמי המביש שהופעל בשנקר על ידי ההנהלה, ברשות יולי תמיר ובלי שאנשי מחלקת האמנות יעלו על בריקדות, תערוכת בוגרי בית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר השנה מציגה עבודות שיש להן הקשר פוליטי מובהק. יתכן והתערוכה הייתה נתפסת כמלהיבה יותר לולא עמדה בצל התערוכה הטובה שהעמידה השנה המחלקה לאמנות בבצלאל. את הכותרות […]
מחשבות אחדות על “צבע טרי” ו”המקרר”, יוני 2019
סמיכות הזמנים בין “צבע טרי” שנסגר בשלושה ליוני ואירוע האמנות ב”המקרר” שנפתח שלושה ימים אחר כך הפכה השוואה מסוימת ביניהם לכמעט בלתי נמנעת, למרות ההבדלים הברורים. ההתכוונות המסחרית, התקצוב, המנגנון והיח”צ של “צבע טרי”, לטוב ולרע, הם ללא אח ורע באירועי אמנות חזותית בארץ. ב”חממת האמנים”, ליבו של יריד צבע טרי השתתפו השנה עשרים וחמישה […]
עיצוב זיכרון, או פגישות עם נשים מיוחדות | Shaping memory / Meetings with remarkable women
פרופ’ נורית כנען- קדר ונחמה ריבלין הן שתי נשים מיוחדות שדרכי הצטלבה עם דרכן והן הלכו לעולמן. עם נורית היתה לי הכרות לאורך מעל עשרים שנים, ברמות משתנות של אינטנסיביות ותמיד עם חוט מחבר . עם נחמה הכרות קצרה , חמה, שגלשה מהמקצועי לעבר החברי במהירות מפתיעה ולא הספיקה להפוך ליותר מהתחלה מבטיחה. שתי הערות […]
Bezalel MFA Graduates 2019 תערוכת בוגרי התכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל
תערוכת בוגרי התואר השני בבצלאל היא תערוכה טובה, עם מספר עבודות מצוינות שמהווה התחלה מבטיחה לעונת תערוכות הבוגרים ומציבה רף גבוה למדי. רצינות, וסקרנות ניכרות בה היטב. מרבית העבודות הן מייצבים וכשהעבודה השלמה והבולטת ביותר היא “המסדרון” מיצב של דגנית בן אדמון בו הפכה מסדרון לאתר זיכרון מוזר, מאיים וחודר. המסדרון נצבע בחלקו התחתון בירוק […]
לשמור מרחק: על אינטימיות בציור עכשיו \ Keeping at Distance: On Intimacy in Contemporary Painting
“לשמור מרחק” היא תערוכה מביכה. ההצהרה שבחירת האמנים והעבודות היא על בסיס “העובדה הפשוטה שכולם מציירים, מניחים צבע כלשהו על משטח כלשהו, ומנסים, כל אחד בדרכו, להניח את הצבע הנכון במקום הנכון” כפי שכותבת האוצרת לייזה גרשוני בטקסט התערוכה, לא הופכת את הקבץ העבודות לסביר . כך, העבודות המוצגות של זהר פריימן, דמויות עם ראשי […]
“האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא” | “Photographic truth is the natural truth”
ספרה של נועה צדקה “האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא”,( הוצאת רסלינג ) מרגש ואפילו אמיץ. זהו גישוש מתמשך אחר תולדות הצילום המקומי, אחר הקמת המחלקה לצילום בבצלאל, אחר דמויות (בעיקר נשים) שנעלמו מהתודעה וניסיון לשרטט מחדש את ההיסטוריה הזו . צדקה כותבת בגוף ראשון , בטון אישי, מנכיחה את הווה תוך שהיא נשענת על מחקר […]
Thoughts about “Gil Yefman: Kibbutz Buchenwald”
“גיל יפמן: קיבוץ בוכנוולד” היא תערוכה שמצטרפת לנחשול הבלתי שוכך של עיסוק בזוועה של השואה מהמאפיינים הבולטים של אמנות ישראלית עכשווית. סיגלית לנדאו , ארז ישראלי, בלו סימון פיינרו, יעל ברתבנא , דנה יואלי, רועי רוזן, אלדר פרבר, ותומר ספיר הם אחדים מהשמות שעולים מיד על הדעת . מעניין לעקוב אחר הקבלות בין עבודתם של […]
Klone – מכתבים מעתיד ידוע אל עבר לא נודע|KLONE / Letters from a Certain Future to an Uncertain Past
התערוכה החדשה של klone מפתיעה, מרוחקת, ומרוסנת יחסית . את מקום עבודות הדיו והצבע העשירות שהציג בתערוכה קודמת,(ראו https://www.smadarsheffi.com/?p=6458 ) שגם הן היו שונות מעבודות הרחוב איתן היה מזוהה בעבר , מחליפות עבודות בספריי . הציור בספריי היא טכניקה ששכיחה בגרפיקה יותר מאשר באמנות ו klone משתמש בה באופן מרהיב לציור שיש בו תחושה של יובש, צחיחות […]
Hiroshi Sugimoto |Yaacov Dorchin | הירושי סוגימוטו| יעקב דורצ’ין
הירושי סוגימוטו תערוכת הצילום ששוררת בה דממה מהדהדת, וששה פסלים – 2000-2018 יעקב דורצ’ין האלגית, הן שתי תערוכות שונות מאד שהדמיון ביניהן טמון באופן בו הן מציעות מהלך דרמטי רחב, ומה שאפשר לתאר כצליל של מטרונום פנימי , של דיוק. […]
בלו-סימיון פיינרו יציג בביתן הרומני בביאנלה הקרובה בוונציה | Belu-Simion Fainaru to exhibit at the Romanian Pavilion at Venice Biennale
בלו-סימיון פיינרו יציג בביתן הרומני בוונציה במאי 2019 לצד דן מיכאלציאנו (Dan Mihaltianu) ומיקלוש אונוקשיין (Miklos Onucsan), שני אמנים רומנים הזוכים להכרה בינלאומית נרחבת. אוצר הביתן הוא כריסטיאן נהה ( Cristian Nae ). האמנים יציגו שלוש תערוכות יחיד בביתן הרומני בג’רדיני ובמקביל אוצר נהה תערוכה קבוצתית מעבודותיהם במרכז התרבות הרומני ב Campo Santa Fosca ברובע […]
עדי עוז-ארי – אפידרמיס | Adi Oz-Ari E P I D E R M I S
היצירה של עדי עוז-ארי חומקת מהגדרה, מסרבת להתמיין לקטגוריות כלשהן. היא מנהלת דיאלוג עם צילום מסורתי, עם שירה, ציור, עבודת גוף, מבררת את מהות הטבעת הדימוי. בעבודותיה חוזר עיסוק אינטנסיבי בשאלות שליטה ואקראיות, בהליכה המתמדת, המוכחשת, שלנו על פי תהום. היא חוקרת תהליכים, עורכת הכנות מדוקדקות, ומותירה מקום לאלת המזל. גלדים של פצעים, פצעיה שלה, […]
אני ואתה – על איזונים ובלמים בעקבות השיר “נדנדה” של ח.נ. ביאליק| “Me and you” – inspired by H.N. Bialik’s poem “See Saw”
נַדְנֵדָה נַד, נֵד, נַד, נֵד רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד! מַה לְמַעְלָה? מַה לְמָטָּה? – רַק אֲנִי, אֲנִי וָאָתָּה; שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים בַּמֹּאזְנָיִם בֵּין הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם. שיר הילדים “נדנדה” הוא מהשירים החביבים על הורים וילדים ומושר לדורות מאז פורסם ב1933[1] והולחן בידי דניאל סמבורסקי (1909 – 1977). השיר הוא גרסה שניה לשיר קצר יותר שפורסם […]
גלריה הקיבוץ אינה מוסד מגניב|The Kibbutz Gallery is not “cool” institution.
גלריה הקיבוץ אינה (לא הייתה) מוסד מגניב. אחרי כל ההסברים על קיצוץ תקציבי שנגזר על ידי התנועה הקיבוצית, רעיונות בכנס כוונות טובות על גיוס מימון פרטי, וחודשיים של מסיבת סיום שהתארכה והתארכה, נראה שגלריה הקיבוץ נענשה בסגירה על חטא בל יכופר – לא להיות מגניבה. גלריה מגשימה בדרכה האפרורית רבות מה Buzz words שנזרקות היום […]
תיאסטס / מחזה מאת סנקה
תיאסטס / מחזה מאת סנקה יוצרים: דורון תבורי, נעמי יואלי, יוסי מר-חיים, דנה יואלי ונדב ברנע המחזה “תִיאֶסְטֶס” , טרגדיה מאת סנקה , מועלת בחלל הקטנטן ברחוב השומר בתל אביב. זו התרחשות מרתקת, תיאטרלית וחזותית מצמיתה קשה ובכל זאת לעיתים, מצחיקה. למרות שמדובר בהצגה , נעמי יואלי ודורון תבורי, אינם משחקים את עצמם , הרי […]
מאוצרות המשכן לאמנות| Treasures of the Mishkan Museum of Art
את “מאוצרות המשכן לאמנות”, התערוכה המציינת 80 שנה למשכן באמנות בעין חרוד, אפשר לקרוא כמפה, אחת המפות האלטרנטיביות שיש לסיפור הישראלי. התערוכה שאצר יניב שפירא, מהאוסף הכולל עשרות אלפי פריטים היא מרתקת. עולה ממנה תפיסה של ההווה, והעתיד, לא פחות מאשר של העבר. אם אנו נוטים לחשוב על אמנות ישראלית עכשווית כתוצאה, ראקציה או אבולוציה […]
Roni Hajaj – Open Studio|רוני חג’ג’ סטודיו פתוח .
בסניף בנק לשעבר, בפינת בן יהודה ורחוב מאפו בתל אביב רוני חג’ג’ מציגה מיצב שהופך את החלל לדיון במודרניזם , מעיר את השדים ,והפחדים והסודות מתחת לחלל שהשיממון שלו עכשיו מהדהד את הריקנות החלולה שיש בחללים האחידים של סניפי בנק. יש משהו אבסורדי ומושך לב בדרך בה היא משתמשת בציוד וריהוט משרדי , בקישוטים “המעוצבים”,בסמלים כמו […]
שפע | PLENTY
ל”שפע” הגעתי כנראה עם ציפיות גבוהות מידי מבחינת תערוכה עם היגד רעיוני. האבחנה בטקסט התערוכה ש” האמנים המציגים מנהלים יחסים הדוקים עם חומרי היומיום שמקיפים אותנו, באופן שמייצג מאבק בין הרצון להיות מחובר למציאות ולהגיב אליה, לבין התשוקה והצורך להבקיע ממנה הלאה” . נכון לחלק ניכר מאד מהאמנות שנעשתה מתחילת המאה הקודמת על כל הקשת […]
SPACE MAKER Petr Pisarik , Rudolfinum Prague |פטר פיסאריק ,רודולפיניום,פראג
SPACE MAKER תערוכתו של Petr Písařík במוזיאון רודולפינום. מעניינת בזכות האמנות המוצגת בה וכהזדמנות להרהר במהות המונח, החמקמק, של מקומי בעידן בו דימויים ומידע עוברים מיד היווצרותם ממקום למקום. Petr Písařík, שהחל את קרירה ב תחילת שנות ה 90, כמעט לא הציג מחוץ צ’כיה, ועיקר תערוכותיו היו בפראג . הוא יוצר במגוון חומרים מסיבית ועד […]
גורדון ואלון שגב – אמנות עוברת דירה
המעבר של גלריה גורדון וגלריה אלון שגב לרחוב הזרם לדרום תל אביב ליד אצטדיון בלומפילד, גבול יפו, הוא מהרגעים שהיסטוריוני אמנות אוהבים: רגע של שינוי עם תאריך ברור. למעבר הגלריות קדמה התבססות אטית של אנשי ופעולות אמנות באזור לאורך שני העשורים האחרונים. סטודיות אמנים פועלים באזור, וגלריות נפתחו ונסגרו, וסדנאות האמנים העירוניות היו ברחוב אליפלט […]
איך נקרא אף ללא גוף, אין יודע / גבי קריכלי | Gabi Kricheli- how to name a nose without a body, nobody knows
בתערוכת יחיד מדויקת גבי קירכלי לקח את הצופים למסע כפול :פנימי למחוזות האבסורד, וחיצוני להתבוננות על המציאות כמכלול סוראליסטי . שמות העבודות הם המפתחות שנתן בתערוכה לכאורה אניגמטית בה הסיע את הצופים ברכבת שדים תרבותית מהברית החדשה ו”האף” של גוגול לחנויות הנוחות בתחנות דלק וגיבורי תרבות האוכל העכשווית. המיצב ארבעת פרשי האפוקליפסה היא פדסטל/מדף עץ […]
לבי במטבח |My heart’s in the kitchen
‘לבי במטבח’ המוצגת בבית אחותי היא מהתערוכות שלא מסוכן להעריך שההד שלהן לאורך השנים יהיה גדול מהיקפן הממשי .במבנה הקטן ,מרכז תרבות בחלל חנות עמוס ספרים , פינות ישיבה ומזנון קטן ,עבודות של שולה קשת, פרווין שמואלי בוכניק, ואסתר כהן איתי דוידיאן, ישראל קבלה, ויורם בלומנקרנץ, תלויות תוך ניצול מרבי של שטח הקירות מצומצם ומוארות […]
רחוק-קרוב: המוזיאון מציג את עצמו III חידוש תצוגת אוסף האמנות הישראלית |Remotely Related:The Museum Presents Itself III
התוספות לאוסף הישראלי הקבוע משרטטות מוזיאון שקשוב , יותר מבעבר, לזרמים הרעיוניים בציבור הישראלי, למה שאפשר לכנות הקונצנזוס החדש סביב ההיסטוריה של יהודים יוצאי ארצות המזרח שהסדרה “סאלח, פה זה ארץ ישראל” חיזקה את אחיזתו. ללב ליבו של החלק המוקדם באוסף , הציירים הא”י , אותה קבוצה שרובה ככולה יוצאי מזרח אירופה שציירו מקומיות מדומיינת […]
פחדתי להירדם עוד – תמר הרפז, אסף חזן|Till I End My Song -Tamar Harpaz, Asaf Hazan
פחדתי להירדם עוד היא תערוכה שמהלכת קסם. איכותה, חזותית, קולית ותיאטרלית צלולה להפליא. אפשר וצריך לדבר על הקשריה הרבים, על אסוציאציות שעולות בצפייה כמו המוזיקה של גון קייג, האמנות של רוברט ראושנברג, גוזף קוסות או פיונה הול. באופן מעניין היא מזכירה את האמנות גוזף קורנל (1903-1972) שהתערוכה היא כמו הגדלת ענק של ההיגיון שבקופסאותיו הקטנות […]
תערוכת בוגרי תואר שני באמנויות בצלאל 2018| Bezalel MFA
תערוכת בוגרי התוכנית לתואר שני באמנויות בבצלאל היא תערוכה שכדאי לצפות בה. אחרי תערוכות התוכנית בשנים עברו, בהן גם עבודות בינוניות הבהיקו כיהלומים באבק, מדובר בשינוי שלפחות את חלקו אפשר, אולי, לזקוף למינוי של דור גז לראש התוכנית בתחילת השנה. במדרגות העולות מהרחוב לחלל התוכנית בקומה השנייה מוצבת העבודה cut scene של עומר שיזף. שיזף […]
2018 בום למציאות: ז’אן מישל בסקיאט | קוסמה – אינסוף – דוק אביב
קוסמה – אינסוף, ו בום למציאות: ז’אן מישל בסקיאט מוקרנים בימים אלו במסגרת פסטיבל דוק אביב ומציעים זוויות התבוננות מרתקות על פרקים מתולדות האמנות במחצית השנייה של המאה הקודמת, כלומר תקופה שנדמה שתולדותיה המתועדים כל כך מוכרים היטב. שניהם מרתקים אבל בום למציאות: ז’אן מישל בסקיאט הוא זה שגם מעבר לתוכן מעניין כפורמט . בום […]
מחשבות אחדות על עפיה זכריה ומוד לואיס | Some thoughts on Afia Zecharia and Maude Lewis
הייתי משוטטת בין הקירות הייתי עושה בם צורות – שיהיו לי שמיים (אתי אנקרי) עפיה זכריה אינה שם מוכר בתולדות האמנות הישראלית. למרות שהיא אישה, מזרחית, ויצירתה ידועה לחוקרות אמנות היא דמות נשכחת. האופוס מאגנוס שלה הוא דירת שיכון בשלומי, מצוירת מהמסד עד הטפחות ובה אובייקטים (בעיקר בובות ופסלוני חרסינה) שבחלקם התערבה ומאחרים יצרה מייצבים. היא […]
טינטורטו – הולדתו של גאון |Tintoretto: Birth of a Genius
טינטורטו – הולדתו של גאון היא תערוכה מרשימה,חכמה וכן, מרוממת נפש. למרות שנדמה שמדובר באחד מהאמנים המוכרים ביותר התערוכה שמתרכזת בחמש עשרה השנים הראשונות של הקרירה המפוארת שלו מפתיעה . מדובר באוסף שכיות חמדה של ממש – לצד עבודות ממוזאונים מרכזיים מהפראדו במדריד ועד האופיצי בפירנצה מוצגות עבודות רבות מאוספים פרטיים שכמעט ולא הוצגו בעבר. […]
דיוקן חלקי – פרגמנטציה של זהות | Partial Portrait: Fragmented Identities
דיוקן חלקי – פרגמנטציה של זהות נסגרה בבית האמנים בירושלים בסוף ינואר. דרך עבודות של מיכל היימן, ירון לפיד אסף שחם וארם גרשוני עלו נושאים שמעסיקים אותי לאורך שנים: היסטורית הכוונה למודרניזם מוקדם בדגש התקופה שבין מלחמות העולם, בעיקר במרכז אירופה. מדובר במניפת עשייה אינטלקטואלית ואמנותית שהשפעתה על ההווה עצומה. התערוכה , על עבודות הוידיאו […]
אבות ובנים – על שתי תערוכות וגרשוני
רגע פואטי נוצר שעה ששתי תערוכות של בנים , ביולוגים וסימבוליים של משה גרשוני , מוצגות במקביל בשני חללים של גלריה גבעון , הגלריה איתה עבד בעשורים האחרונים לחייו. גרשוני הפך לפטריארך של אמנות ישראלית עוד בחייו.יתכן שבמבט היסטורי נחשוב עליו,יותר מאשר על אחרים, כעמוד התווך של האמנות המקומית החל משנות ה 70 (בדומה למידת […]
מחשבות כפירה על זומו – המוזיאון הנייד החדש
על זומו ,המוזיאון הנודד החדש שמעתי כשהיה בשלבי הכנה. ספר קומיקס ששימש לשיווק המיזם נראה חביב, חיובי, רענן – מכולות יוצאות לדרך ומביאות אמנות, קרקס נודד שיאיר עיירות אפרורויות. עם כל איחולי ההצלחה לזומו, ההודעה שנשלחה לרגל השקת המיזם בירוחם בסוף דצמבר, מחדדת חשש שהכוונות הטובות מתרגמות לביזבוז משאבים חומריים ורוחניים. השאלה היא למה? מה […]
Linda Nochlin -1931–2017 – לינדה נוכלין
לינדה נוכלין הלכה לעולמה . את המאמר פורץ הדרך שלה מ 1971 “Why Have There Been No Great Women Artists?” אי אפשר להגדיר אלא כקו פרשת מים : התבוננות מחודשת בשאלה מה יוצר אמנות גדולה, מה התנאים האמיתים שנדרשים ומדוע אפליה בגישה לחינוך, לאמצעים, כלפי נשים, וכנגזרת גם כל קהילה אחרת, מובילים להישגים פחותים. מידת […]
Istanbul Biennial 2017 – works not to be missed |ארבע עבודות מצוינות בביאנלה באיסטנבול
Afro Kismet הוא שם מיצב מצוין שיצר פרד וילסון במוזיאון PERA בשכונת Beyoğlu . זהו מוזיאון פרטי שנפתח ב 2005 ובעת הביאנלה שתי הקומות הראשונות מוקדשות לאוספים היסטוריים , בעיקר של ציור אורינטליסטי וקרמיקה עותמאנית, ושלושת הקומות העליונות הן אתר של הביאנלה. אמנם איאפשר לדבר על תערוכה מהודקת בשלוש הקומות, נושא הביאנלה “שכן טוב” נשאר […]
יהודה ארמוני – מחשבה על ארבעה רישומים
ארבעה רישומי נוף של יהודה ארמוני הם של נוף מקומי שנדמה ריק , איפיון ההולך ונעלם במהירות . הרישומים משמרים יובש מסויים, מרחק והתבוננות מעמיקה באפורים, כמו השתבללות בשמיכת דממה. בהתבוננות מקרוב מתגלה עבודות עיפרון קיצבית. ניכר כיצד הוא בונה צורה, חלל ואור ואמביוולנטיות של בין קיטוע ל תחושה של מרחב, חופש, טבע יחף. זהו […]
תערוכת הבוגרים של המחלקה לאמנות בשנקר 2017
תערוכת הבוגרים של המחלקה לאמנות בשנקר היא תערוכה מענינית, קביעה משמחת ביחס למרבית תערוכות בוגר התואר הראשון שהוצגו בשנים האחרונות. מציגים בה שלושים ושלושה בוגרים. לצד עבודות בינוניות, רובן ציור בינוני, יש לא מעט עבודות שיהיה מסקרן לעקוב אחר יוצריהם בעתיד. אשר לכמות הציור הבינוני אפשר להרהר הירוהורים נוגים על האופן בו הציור, תחום שמאתגר […]
אנה פרומנצ’נקו – מה קורה אחי
כסא המפלט נראה כאילו ניצל: ספק נשלה ממצולות, ספק התגלה במעבה האדמה. הוא יוצר אי שקט וכולו אומר אמביוולנטיות: הצטלבות של זמנים אצורה באוביקט הנראה כלקוח מסרט מדע בידיוני ישן, עתיד שהפך לעבר. למרות שהוא מרוט ומהוהה ההבטחה הגלומה בו ניכרת מיד, הבטחה לישועה בשעת מצוקה שלא הועמדה למבחן, או אולי לא התממשה – […]
Mixed Impressions ינאי קלנר I נרדין סרוג’י I נריה שוחט I מור רימר I שירן יצהרי I תמר בנאי
ממש ערב תערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות (ואחרי התערוכה החלשה להביך של בוגרי התואר השני בבצלאל) מוצגת בשער 3 בחיפה תערוכה של אמנים צעירים שבגרו בשנים האחרונות וחלקם עדיין לומדים. יש לה את ההרגשה של רעננות וחיפוש וחוסר יומרה, המרכיבים שחסר ולעיתים קרובות בתערוכות בוגרים של השנים האחרונות . המקום עצמו, היבריד של גלריה, […]
הביתן של ניו זילנד בביאנלה בונציה 2017 | Lisa Reihana: Emissaries
ממש בקצה הארסנלה נמצא הביתן של ניו זילנד, אחד המצוינים בביתנים הלאומיים, ואחד הרגעים האמנותיים שיזכרו מהביאנלה הנוכחית .ליסה ריהאנה, אמנית ממוצא מאורי שחיה ויוצרת באוקלנד מציגה במרכז הביתן את in Pursuit of Venus [infected] פנורמת ווידיאו ספקטאקולרית, כובשת, שאורכה עשרים וחמישה מטרים וגובהה ארבעה מטר. הסרט שעשוי על רקע מצויר ומקטעים שמבצעים שחקנים מרתקת […]
Tracey Moffatt: My Horizon הביתן האוסטרלי בביאנלה בוונציה
בביתן האוסטרלי מציגה טרייסי מופט את My Horizon. זהו אחד הביתנים הלאומיים טובים ביותר בגרדיני.מופט עוסקת בהגירה ויחסי כוח, נושאים מרכזיים הנידונים שוב ושוב ,אסון הומניטרי שמצטלם היטב עד כידי כך שעולה היההור עם קריאות האמנות לפיתרונו אינן נגועות לעיתים בניצול פשוט שלהיבטיו האסטטים / דרמטיים . מופט אינה נופת לפחים האלו מאחר והיא מפנה […]
אין כמו בבית|No Place Like Home
אין כמו בבית התערוכה החדשה במוזיאון ישראל מצטרפת לשורה הולכת ומתארכת של תערוכות ועבודות העוסקות בביתיות כרעיון ובאופן ספציפי בהבניה שלו דרך הפופולריות הבינלאומית האדירה של רשת איקאה. סימון החללים בתערוכה מהדהד את סידור חנויות איקאה והקטלוג מעוצב בדומה לקטלוגים השנתיים של הרשת שמחולקים מידי שנה במעל 212 מיליון עותקים (מספר כפול מהתנ”ך). התערוכה היא כאמור […]
פיראנזי/שיוטה: בתי-הכלא של הדמיון|Piranesi /Shiota: Prisons of the imagination
“פיראנזי/שיוטה: בתי-הכלא של הדמיון” היא תערוכה קטנה ומשובחת שאיכויתיה הן אלו שחסרות בתערוכות מרכזיות המוצגות במקביל אליה (זוכי פרס רפפורט, ו”בנוגע לאפריקה). עמנואלה קלו יצרה רגע מלוטש, מזוקק, כמעט חד, כשהציבה את ההדפסים “בתי הכלא של הדמיון” של ג’ובאני בטיסטה פיראנזי, מהמאה ה־ 18 לצד מיצב של צ’יהארו שיוטה, האמנית היפנית שייצגה את יפן […]
כלים שלובים – מיכה אולמן ֻ|Micha Ullman – Connected Vessels
השולחן ההפוך, הצבוע שחור, המלא מים, ניצב בחלל השלישי, האחרון,בתערוכה “כלים שלובים” של מיכה אולמן בגלריה גבעון . סביבו תלויים רישומים במערך זהה לשני החלקים הנוספים בתערוכה : פסל במרכז החלל וסביבו רישומים. התלת מימד במרכז כמו אוביקט להערצה וסביבו דימויים כיתמיים ,מה שנדמה כתמונות מתת מודע או חלום. השולחן הצבוע שחור מבהיק, נראה כמו […]
Klone זיכרון של עץ – שכחה של אדמה
התערוכה של Klone היא תערוכה מקסימה. הישירות , מה שניתן בזהירות לכנות תמימות, כובשת וזאת למרות הבוסריות, ואפילו מידה של פשטנות .” זיכרון של עץ – שכחה של אדמה” היא חלק מגל המעבר של אמני רחוב לתוך חללי אמנות מסורתיים, גל שהתחיל לפני כעשור בעולם ( ואחרי התקדימים הבולטים כמו Jean-Michel Basquiat בשנות ה 80 […]
יונתן הירשפלד: עוֹר בְּעַד עוֹר|הצצה להצבת”קניין ופֶטיש ” בבית ביאליק
בציורים דשנים, מסוכסכים יונתן הירשפלד עוסק בכאב, בערום העמוק של חשיפת הבשר ובאופן בו לעולם לא ניתן באמת להשיל זהות, מטאפורי או קונקרטי. עם ציורי צמחיה דשנה מלבלבת , עם צבעים עזים ושליטה שניכרת בה הנאה, הירשפלד עוסק במוות במקום בו כסות, מסמל תרבות מובהק, כבר אינה מגינה, כבר אינה מסוככת. שם התערוכה הוא ציטוט […]
|”מחול השותלים” פרסקו של מידד אליהו ב”מארג: זיקות למסורות באמנות המערב בציור עכשווי בישראל”
“מחול השותלים” פרסקו של מידד אליהו פותח את התערוכה “מארג: זיקות למסורות באמנות המערב בציור עכשווי בישראל” שאצרתי במוזיאון פתח תקווה לאמנות. בעבודה היפיפיה הזו, המורכבת והמרגשת יש את כל נושאי העל של התערוכה: את היחס לעבר הקרוב והרחוק, השיח עם תולדות האמנות והתחושה החדה, המשוננת, של הווה. ב”מחול השותלים”, אליהו מתכתב עם היסטוריות שונות […]
המפעל – פרויקט של קבוצת בית בירושלים
“המפעל” פרויקט של קבוצת בית ריק יוצר מקום משמח ומעודד , במיוחד בימים אלו של הטלת צנזורה עצמית ב”שנקר” ופארסה סביב ניהול המחלקה לאמנות, תערוכות בוגרים משמימות של האקדמיות לאמנות ו(שוב) התנהלות תמוהה סביב מוזיאון תל- אביב. הפרויקט ששמו מתיחס למפעל כמקום ייצור ומפעל כפרויקט,על משקל המפעל הציוני, נערך בבניין יפיפה מ 1865 לערך והוא […]
התקדים לוועדות שבדרך
כשיוקמו ועדות צנזורה לבחון ספרים לפני פרסומם, הצגות לפני העלאתן ועוד ועוד הן יתבססו על תקדים “שנקר” שהחליט על ועדה כזו מרצון. קשה לחשוב על תוצאה קשה יותר לפרשת הצנזורה ב”שנקר”. ההחלטה להקים מועצה ל”אתיקה אקדמית” שם מכובס לצנזורה עצמית, בה יהיו חברים נשיאת בית הספר, דיקן הפקולטה הרלוונטית, שלושה מרצים מדיסציפלינות שונות מהפקולטה, נציג […]
ובהמשך לעניין הצנזורה בשנקר
ברוכה הבאה פרופ’ תמיר לדיון על הצגת נשים באמנות – תערוכת הבוגרים היא מועד קצת מאוחר מידי לדון עם הסטודנטים בנושא. כדאי היה למצוא זמן לכך במהלך ארבע שנות הלימודים . נדרש כנראה סולם גבוה במיוחד כידי לרדת מעץ הצנזור שהפעילה נשיאת שנקר כנגד העבודה של ים עמרני בתערוכת הבוגרים. YNET ב היא מצוטטת כמי […]
צבע טרי 8 – רשמים |FRESH PAINT 8
מתוך ים האמנות בצבע טרי 8, הנפתח היום , נחרטו בזיכרוני הם צילומיו המצמיתים – מקסימים של רוסטם באירמוב המוצגים ב”חממת ה אמנם”. בעבודות קטנות, בטכניקה מהמאה ה 19 , מראשית ימי הצילום באירמוב מתבונן באנושי. בצילומי דיוקן חשופים עד כאב העשויים בטכניקה של לוח רטוב הוא מקפיא יופי וזמן, ויוצר מצב בו נראה פוזיטיב […]
ARTi יריד הגלריות בתירוש
עם 14 גלריות ומספר פרויקטים עצמאיים נפתח אתמול (יום שלישי) יריד האמנות ARTi לקהל מבקרים מקצועי ומיום חמישי יהיה פתוח לקהל הרחב. יש משהו משמח בצמיחה של יוזמה נוספת, מעבר ל”צבע טרי” , ליצירת יריד אמנות בארץ. השאלה עם מדובר באשליה של נורמליות או סוג של “אף -על –פי- כן” בהחלט נתונה בידי המתבוננים. […]
מרחק הליכה – אלכס קרמר|Walking Distance – Alex Kremer
הדמיון לעבודות של פרנק אוורבך שתערוכתו הגדולה מוצגת בימים אלו ב Tate Britain בלונדון, היא המחשבה הראשונה שעולה למראה התערוכה החדשה של אלכס קרמר בגלריה רוטשילד. זיקות לסוטין, לפרנסיס בייקון ולאדוארד מונק (ובמידה פחותה ללוסיאן פרויד) מתגלות בהמשך ההתבוננות אך לא פוגמות בתחושה שמה שמוצג הוא סיפור פרטי, כאוטי, מפורר, מרובד וישיר וצלול. קרמר, אמן […]
The Dinner Party – Judy Chicago
רשמים מניו יורק 4 : The Dinner Party של גודי שיקגו מ 1979 היא מוצג קבע במוזיאון ברוקלין ונחשבת לקלאסיקה ובצדק. היא מהעבודות שכל מפגש איתן מגלה את צלילות וחדות העשייה והמסר ,את התנופה המחשבתית. 39 מקומות ערוכים בצלחות מדהימות,גביעים וסכו”ם, שכל אחד מוקדש לנשים בולטות מההיסטוריה. עוד 999 שמות כתובים בזהב על אריחי הרצפה […]
מחשבות אחדות על ייצוג זיכרון השואה באמנות מתוך שתי הרצאות שנתתי לאחרונה|Some thoughts on the representations of Holocaust memory in art (from two recent lectures)
הוזמנתי לדבר בכנס ” בעקבות קולם – אתגר הוראת השואה באמצעות עדויות במאה ה- 21″ על שאלות של אמנות ועדות שואה באמנות הישראלית העכשווית . הכנס נערך במשואה המכון הבינלאומי ללימודי השואה”, בקיבוץ תל- יצחק באמצע יוני בהשתתפות אנשי חינוך ואנשים המגבשים דפוסי זיכרון חדשים מפרופ’ מיכל גוברין, שעסקה בכך עם קבוצת מחקר במכון ון […]
All the World’s Futures – התערוכה הבינלאומית, החלק השני בביתן המרכזי בג’רדיני
החלק השני של התערוכה הבינלאומית All the World’s Futures שאצר אקיי אנווזר ומוצגת בביתן המרכזי בג’רדיני מצוינת. אם בארסנלה יש תחושה של קצוות פרומים מבחינה רעיונית וכמה התפשרויות בעניין האיכות , הרי החלק הזה של התערוכה מגובש ומרשים. אנווזר מציע לנו לחזור ולהרהר על הדרך בה צועד העולם , ואפשר לחשוב על כך כהצטרפות לקולות […]
רשמים ומחשבות אחדות על הביתנים הלאומיים בג’רדיני בביאנאלה ה 56 בוונציה – על שינויים מסתמנים, קליפות והפתעות
בג’רדיני, הלב ההיסטורי של הביאנאלה בוונציה נפתחו אתמול ארבעת ימי הקדם תערוכה המיועדים לקהל מקצועי. בחלק זה של התערוכה,שמסודר על פי מפתח לאומי, השאלה הכמעט ראשונה של ישראלים היא אודות הביתן הישראלי . “ארכיאולוגיה של הווה”, הפרויקט של ציבי גבע לביתן הישראלי באצירתה של הדס מאור מנסח מחשבה על מודרניזם, על מזרח ומערב, על מקומיות […]
The Union of Fire and Water האיחוד של אש ומים Palazzo Barbaro ,תערוכת לווין של הבינאלה ה 56 בוונציה .
בארמון ברברו Palazzo Barbaro, כמעט צמוד לגשר האקדמיה בוונציה (בצד של Campo Santo Stefano) מוצגת Fire talks to me, עבודת ענק של Almagul Menlibayeva אמנית מאזרבייג’אן המורכבת מסרט ומיצב ווידאו , פיסול ואובייקטים המוצגים במספר אולמות וחדרים בארמון היפיפה . העבודה עוסקת ביחסי באקו (בירת אזרבייג’ן וונציה), באהבה, באובססיה ובהתקה תרבותית. היא משתמשת בנוסחים סטראוטיפים […]
Arts & Foods, Rituals since 1851 מחשבות אחדות על אקספו 2015 והתערוכה
התערוכה Arts & Foods Rituals since 1851 שאצר ג’רמנו צלנט (Germano Celant) היא תערוכה משובחת, מהטובות שראיתי בשנים האחרונות. היא מהווה חלק מאקספו 2015 שכותרתו Feeding the Planet: Energy for Life tl אך מוצגת במרכז מילאנו, בבניין הטריאנלה, ולא בגני התערוכה של מילאנו שם מוצג האקספו. צלנט מציג תמונה רחבה ועמוקה על מזון ואמנות כשהוא […]
פוסט קצרצר על ראיון ולקראת התערוכה UNITED COLORS OF JUDAICA
קוראות וקוראים, יקרות ויקרים, שלושת השבועות האחרונים לא כתבתי פוסט חדש מטעמי עשייה אינטנסיבית. עד לפוסט הבא שכבר יהיה מאיטליה : ראיון שערכה איתי אורית מרום המקסימה בתוכנית שלה ברדיו מהות החיים “השראה ב-12 דקות“. https://soundcloud.com/eol-radio-inner-peace/2lidjmkuehrz?in=eol-radio-inner-peace/sets/12-1 ביולי תפתח בבית התפוצות התערוכה” UNITED COLORS OF JUDAICA אליהו אריק בוקובזה – מבט על זהות יהודית מפוצלת”. אריק […]
Gili Lavy – La Mère Divine – גילי לביא
Please scroll down for English La Mère Divine עבודת הווידאו החדשה של גילי לביא היא כסיפור קצר, מלוטש,שנשאר פתוח כמו תהייה. אפשר לקרוא אותו כחיווי על אמנות ,על היות העיסוק בתבניות וצורה, אופן להתמודד עם העולם וגם נסיגה מסוימת ממנו לחיק בטוח של הימנעות ; היה מעניין לחשוב עליו גם כהתבוננות אפיקורסית ברליגיוזיות אבל לשם […]
סימון אדג’יאשווילי – עיר אחת, קיץ אחד ֻ|Simon Adjiashvili: One City, One Summer
Please scroll down for English עיר אחת,קיץ אחד עיר אחת,קיץ אחד. כותרת התערוכה, לקוחה משיחה שערכתי עם סימון אדג’יאשווילי בסטודיו, עם חלון פתוח לרחוב סואן בתל-אביב. זמן ומקום, המטריצה הבסיסית של קיום, היא מושא המחקר וההתבוננות המתמשכת של אדג’יאשווילי. מתחילת המילניום הוא מצייר פנים של דירות תל-אביביות שניבנו בסגנון האדריכלות הבינלאומית , נכון יותר בבניאליזציה […]
