תמר גטר מציגה תערוכה מצוינת שבנקודה מסוימת, קריטית, מביסה את עצמה. גטר יצרה מבנה רעיוני יפה ומורכב בארבע עבודות. את העבודה המרכזית, גרסה שלה לקנטאורמכיה, (מלחמת הלפיתים והקנטאורים המיתית ) בה דימוי וטקסט שקולים זה לזה היא מסכמת באמירה פוליטית על המצב הנורא בעזה, ועל עיוות תפיסת הדמוקרטיה זכויות האזרח שמתרחש מול עינינו. בכך היא משטיחה את הציקלוס למשהו שאינו רחוק מפיליטונים , תסכיתים או קריקטורות בהם אירועים עכשוויים מוכנסים לתבניות היסטוריות/מיתיות, כך בגרסת נתניהו חסן רוחאני, נשיא אירן, כהיטלר. 
הצרימה בין רוחב היריעה, ההעמקה והמקומות הלימינליים שגטר נוגעת בהם לאורך התערוכה לבין מניית העוולות, רב (“עפיפוני תבערה, שדות בוערים ובעזה צמאים ילדים, עת כלבי השמירה גורלם שפר מרבבות דרוזים מושפלים עד עפר אשר לתרועות ההמון עם השב”ק מסבירים שרובי העוזי הם המקנים זכויות אזרח, וחוק התהום על ערביי הארץ פסח”). התחושה היא על כן של תערוכה המסתיימת בדימינואנדו. וודאי שיש כאן פתח לדיון שצריך להתקיים על הדרכים להביע עמדה, על השאלה מתי הישירות תורמת ומתי, כמו כאן מצמצמת, כמעט מתנצלת.
הרישומים המרכיבים את הקנטאורמכיה, בקומה השנייה של הגלריה משובחים. הקו בו היא מציירת סוסים וחלקי גוף, במיוחד רגליים לצד גפיים ואצבעות אנושיות בכאין השוואות, מתוח ומהדהד תנועה, נע באופן מרשים בין האנטומי לאקספרסיבי. על הרישומים שלל הערות בעברית ואנגלית, חלקן שמות חלקי הרגל ואחרות הערות על פוליטיקה בעבר ובהווה הערה מג’יין פונדה שיצאה נגד ווייטנאם ועד התייחסות לג’ון מקיין (הסנטור האמריקאי, שנפל בשבי בווייטנאם והתנגד נחרצות לטראמפ). הטקסט המספר את סיפור המלחמה כולל את השמות והמקומות המופיעים בסיפור הקנטאורמכיה המיתולוגי עם תיאורי אלימות מחרידה בשפה גבוהה ובשפה מתנאה בגבהות. הבחירה בסיפור שמתואר בעבודות מפתח בתולדות האמנות מהמטופות בפרתנון ועד לתבליט נהדר של מיכאלאנגלו מרתקת. גטר נוגעת כך בשאלות של הכלאות והיברידים , אדם / חיה מקומן של דחפים מול רציונליזציה ולא פחות מכך ברעל השנאה למה ששונה ודומה בו בזמן. התיחום לאקטואלי מקטין את מה שאחרת היה מטלטל הרבה יותר.
“חיירונה “סרט המורכב מסטילס של סוסים ושל גטר עצמה מרתק. חירון, במיתולוגיה הוא הקנטאור החכם’ המנהיג, ששימש מורה לגיבורים רבים בהם תזאוס ואכילס. כאן, גטר מציעה צרוף, בתודעת הצופים של אישה סוס, תנועה, תשוקה ומה שנראה כהימלטות – ספק מהגרוש שעל פי המיתולוגיה נכפה על חירון , כמו על כל הקנטאורים שהפסידו ללפיתים, ספק מבליל הזהויות השוכנות במה שמקבל איכות של גוף אחד, נשי סוסי ככל שחולפות התמונות במהירות. גטר מביעה תחושה, מזוקקת, נדירה של דחיפות ואמת.
קומת הכניסה לגלריה ריקה מלבד קיר אחד עליו ארנבת במנוסה, מצוירת בהצלפות חוט טבול בצבע בוורוד זוהר ושחור . כדימוי הארנבת מכילה את המנעד התרבותי היוצא דופן שמוטמע ביצירה של גטר והופך אותה לאחת האמניות המעניינות הפועלות כאן בעשורים האחרונים: הארנבת של דירר פוגשת בארנבת המתה של בויס, הציור המבקש לתפוס תמצית חיים לאמנות הקונצפטואלית – שמאנית של בוש נמצאים בארנבת המבועתת של גטר. על הרצפה לפניה שירי צבע ורוד שחור, כמו דם משחיטה, כאילו הדימוי על הקיר הוא רוח הרפאים של החיה שהייתה ולא הצליחה להמלט , ואנחנו עומדים בסצנת רצח, אחת מסצנות רצח רבות מספור. ההחלטה להשאיר קומה זו ריקה , כך שקול צעדי הנכנסים מהדהד, הופך אותה להיפוך , והקדמה מוצלחת, לאינטנסיביות שבאה אחריה. הקשר הנורא בין סוס וארנבת, תפקיד הסוס השבוי בידי אדם במרדפים של ארנבות וחיות נמלטות אחרות כמשחק אכזר, נותר מרומז בלבד.
התערוכה הזו , זמן קצר אחרי “הליוטרופיון” שהציגה בתחילת 2018 במשכן לאמנות עין-חרוד מסמנת התפתחות מהירה, נועזת בעבודה של גטר. העיסוק שלה בגוף נהיה מרובד יותר ויותר החל מהשימוש בגופה העירום ב”חירונה” באותה כנות חותכת שהיא איכות יסוד בגוף היצירה שלה ועד לבחירה בשם של עצם הסאקרום , העצם שהיא זיכרון הזנב שהיה לנו בשלבים אבולוציוניים מוקדמים יותר. מהדהדת בה המילה קדושה (בלטינית sacris) , שגטר מפנה את מבטנו שוב ושוב לחילול קדושת החיים.
אוצר: אבי לובין גלריית המדרשה –
הירקון 19 , תל – אביב
להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)
לפרטים על קבוצת סיורי בוקר הנפתחת בסוף נובמבר או לסיור עם דר’ סמדר שפי
בפסטיבל הצילום PHOTO IS:RAEL
יום שלישי, 27 נובמבר 2018, (ערב)
שלחו WhatsApp לסמדר 0507431106
או כתבו ל thewindowartsite@gmail.com
Tamar Getter / Sacrum (Tailbone)
Tamar Getter’s current exhibition is excellent – but at a critical point it becomes self-defeating. She created a beautiful, complex philosophical structure with four works. The central work, her version of the story of the Centauromachy – the centaurs’ battle – in which text and visuals are equally balanced. She sums it up with her political statement on the terrible situation in Gaza, distortion of the Israeli democratic perception of civil rights taking place right before our eyes. Thus she flattens the cycle into something not far from tabloids, skits or caricatures in which contemporary events are placed into historical/mythical paradigms, such as in Netanyahu’s version of recasting President of Iran Hassan Ruhani, as Hitler. The feeling is that the exhibition ends in a diminuendo.
The drawings in the Centauromachy are superb. Her line delineating horses and limbs, especially human legs and limbs alongside of horses’ limbs in a kind of parallel, tense and resonating with motion, moves impressively between anatomy and expressiveness. Getter touches upon issues of hybrids, human/animal, the place of instinct vs. rationality, and, no less, engages with the poison of hatred of what is simultaneously similar and different. Limiting her protest to current events lessens what would have been much more shocking.
Chiron, a film comprised of still photographs of horses and of Getter herself is fascinating. In Greek mythology, Chiron was the wise and level-headed centaur leader who tutored/ many heroes including Theseus and Achilles. Here Getter proposes a merging in viewers’ consciousness of woman/horse/movement/passion and more. The artist expresses a rarely felt sensation of urgency and truth.
The gallery’s entrance is empty except for one wall on which the image of a fleeing rabbit is depicted, painted by streaks from flinging threads dipped in fluorescent pink and black paint. The rabbit contains the unusual cultural range embodied in Getter’s oeuvre, making her one of the most interesting artists active in contemporary Israeli art over the past few decades: Durer’s hare encounter’s Beuys’s.
Curator: Avi Lubin
להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)
לפרטים על קבוצת סיורי בוקר הנפתחת בסוף נובמבר או לסיור עם דר’ סמדר שפי
בפסטיבל הצילום PHOTO IS:RAEL
יום שלישי, 27 נובמבר 2018, (ערב)
שלחו WhatsApp לסמדר 0507431106
או כתבו ל thewindowartsite@gmail.com
