“איה בן רון – בית חולים שדה X” שיוצג ביתן הישראלי בביאנלה ה־58 לאמנות בוונציה מסתמן כהבטחה גדולה. הבוקר (יום שלישי) אירחו בן רון, אוצר הביתן אבי לובין , ומיכי גוב, המפיק שיחה על הפרויקט והראו חלקים אחדים מתוכו.
למרות שארבע עבודות הווידיאו המהוות את לב הפרויקט (אחת של בן רון והאחרות של אמנים אורחים ) עדיין לא הוקרנו הרי שהתכוונות הפרויקט, ועיצובו,מרשימים ביותר. בן רון יצרה מודל פעולה שמיועד להוות פלטפורמה להשמעת קולם של מי שהושתקו ודוכאו , ולשיח על נושאים שלא נידונו ובעיקר ליצירת תנאים לקשב והפנמה . בית חולים שדה X אימץ שיטות ונראות של בתי חולים ומוסדות רפואיים אך פונה לטפל בנפש באמצעות אמנות ושיח במה שמכונה Care-Kits. ההשאלה של שם ואופן פעולת אחד המוסדות המזוהים ביותר לטובה עם ישראל מבריקה . בית החולים מורכב מאזור קבלה ואזור טיפולי הכולל חדר המיועד להתבודדות ולימוד וממיטות טיפול המיועדות לצפייה . בכל ההליך מתלווה למבקשים להתרפא מלווה, מקבילה לאח או אחות . הנושאים שמטופלים בעבודות קשים (התעללות במשפחה , הכיבוש הישראלי של השטחים, חטיפת ילדי תימן , אלימות נגד טרנסג’נדר ובן רון הדגישה שעמדת העבודה בנושאים אלו ברורה ובלתי משתמעת לשתי פנים . הכוונה היא שהביאנלה תהיה תחנה ראשונה לפרויקט שימשיך לנדוד ויוצג במקומות שונים עם עבודות שונות ולצדו מוקם מרכז מחקר לדרכים בהן אמנות יכולה לפעול לשיפור חברתי .
מבחינות רבות הפרויקט הוא בן הזמן: חיזוק הקולות הנאלמים בשל אלימות פיזית או חברתית הוא מהסממנים המובהקים של זמננו (#metoo ) , ההבנה שיש צורך לרפא חוליים תרבותיים והתפיסות ההולכות ומעמיקות לגבי החובה של אמנות לקבל על עצמה , בניגוד לעבר אחריות מוסרית . ההתרחשויות הבינלאומיות האחרונות בנושאים של קבלת כספי תרומות ממשפחת סאקלר הן בבחינת כדור שלג מתגלגל.
עיצוב בית החולים
בכחול לבן עם לוגו הלקוח מסמל הצלב האדום העשוי כחול ומוצב בהסטה מעולה וכך גם הטקסטים שבפיה של ויקטוריה חנה המסבירה את שלבי הפעולה לצופים/משתתפים ומשמשת כפרזונטורית של בית החולים . היות ומדובר בהליך ארוך של מעבר מספר שלבים וצפייה בעבודות וידיאו ולעומת זאת מספר המיטות (המושבים עם מסכי צפייה ) הוא שנים עשר בלבד ניתן להניח שבביתן הישראלי ייווצר תור ארוך . תורים ארוכים, מוצדקים וכלל לא מוצדקים ) שימשו בביאנלות האחרונות ככלי קידום יחצ”ני של מספר ביתנים לאומים . כאן דומה שההמתנה תצדיק את עצמה .
וונציה , 11 במאי – 24 בנובמבר, 2019
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)
סיור אמנות ערב בתל – אביב סיור עומק עם דר’ סמדר שפי
יערך ביום רביעי, 22 מאי 2019 פרטים בקרוב .שילחו Whatsapp ל 0507431106 עם כתובת אימייל שלכן/ם להצטרפות לרשימת התפוצה.
עקבו אחרי באינסטגרם https://www.instagram.com/smadarsheffi/
Preparing for the Venice Biennale: Aya Ben Ron / Field Hospital X
Aya Ben Ron’s Field Hospital X, this year’s exhibit in the Israeli Pavilion at the 58th Biennale of Art in Venice, is promising. Ben Ron, Avi Lubin the curator, and Michi Gov the producer, presented the project.
Although the four video art pieces were yet disclosed, the overall concept and design are extremely impressive. Ben Ron’s platform gives voice to the silenced and repressed, creating room for undiscussed issues, but mainly encouraging attentive listening. Field Hospital X has adopted the methods and look of hospitals and medical institutions and employs what she calls “care-kits.” Borrowing the title and work mode from one of Israel’s most prestigious exports is a brilliant move. The “field hospital” in Venice comprises an intake area and care zone, with a seclusion and study room with a hospital bed designed for watching the screenings. Through each move, an escort similar to a nurse accompanies “patients.” Issues dealt with in the work are painful ones (such as domestic violence, the Occupied Territories, kidnapping of the Yemenite children, violence against transgender individuals), with Ben Ron emphasizing that the work takes a clear, unambiguous stance on these issues. The exhibition is intended to be only a first stop on a traveling project to be shown with different works, together with a research station set up to study ways in which art can generate positive social change.
The project is timely in many aspects: it reinforces the mute voices silenced by physical or social violence, which is one of the clearest signs of the times (metoo#), the understanding that we must heal social ills, and the ever increasing and deepening perceptions of art as obligated to take upon itself moral responsibility – in contrast to the past. The latest international events referring to the Sackler family’s philanthropic donations are gaining momentum.
The use of blue and white as the dominant colors, with a logo similar to the Red Cross but blue and tilted on its side, is superb design. The texts are excellent as spoken by voice artist Victoria Hanna explaining the stages to viewers/participants, as a kind of presenter for the hospital. Since participation involves a process with several stages and viewing videos, but there are only 12 treatment beds (seats with monitors), it may be assumed that there will be a long queue for the Israeli Pavilion. Long waiting lines (justified and unjustified), served as a PR tool for several national pavilions in the last Biennale. It seems to me that in this case, the wait will be justified.
The 58th Venice Biennale, May 11 – November 24, 2019
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)