עדות מקומית 2020| LOCAL TESTIMONY 2020

English follows Hebrew

“עדות מקומית” 2020,  אחת התערוכות הבודדות הפתוחות בימי סגר אלו , יוצרת זמן לרפלקציה  על השנה החולפת, על הדחיקה של התרבות ועל שינוים שהתרחשו לאחרונה ומתרחשים כעת. ההצבה, בגן ציבורי במתחם “מידטאון” טובה לאין ערוך מהדחיסות המקוממת שאפיינה את המהדורה הקודמת שלה שהוצגה במוזיאון ארץ ישראל. חלוקת הנושאים לפרקים מובחנים על בנינים שונים המקיפים את מתחם הגן יוצר מקצב  חזותי רעיוני טוב לאין מהרעש החזותי שאפיין אותה שם. בהקשר זה מעניין  לחשוב גם  על פסטיבל הצילום PHOTO IS:RAEL שהוצג השנה על הגדר המקיפה את הבנייה בכיכר המדינה והיה מוצלח בהרבה ממהדורתו השבעה והסתמית להחריד שנערכה  שנה קודם  במגדל בשרונה.
בשתי התערוכות השנה, הצילומים מודפסים  על יריעות לתלייה, כלומר איבדו כל איכות טקטילית, ניואנסים של גרעון וצבע לטובת קיום כסימונים ונרטיבים שטוחים. למרות זאת ב”עדות מקומית” יש מידה רבה של אפקטיביות בצילומים  שמוצגים באופן (שמלבד הגודל ) קרוב לאיכות בו הם מופיעים באתרים ועיתונות מודפסת .(במספר פרויקטים ב PHOTO IS:RAEL הייתה תחושה שהדבר גרע מחוויית המפגש עם העבודות).
גיבור הבלתי מעורער בתערוכה הוא הרחפן. עם הוזלת הרחפנים  ושכלול אפשריות הצילום רחפנים הפכו למדיה שכיחה. דומה שקשה  ליצור צילום שאינו יפה בטכניקה הזו שהרי הצילומים מגובה מחליקים את קמטי המציאות, מעלימים פרטים קרתניים וזווית מעוף הציפור גם נותנת לצופים תחושה של כוח, של מספר כל יודע.

עודד בלילטי, AP
מפגינים מתעמתים עם כוחות הביטחון במהלך הפגנה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
רחוב בצלאל, ירושלים, 18 ביולי 2020

פרס תמונת השנה שניתן לראשונה לשני צלמים, לתומר אפלבאום ועודד בלילטי היה  צפוי למי שעוקב אחר הגילויים החזותיים של השנה החולפת: אפלבאום צילם מגבוה את מחאת הדגלים השחורים נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשחיתות השלטונית  בכיכר רבין כשהמפגינים שומרים על מרחק  שני מטר זה מזה, כנדרש. בלילטי צילם בהפגנה

בבלפור את נמרוד גרוס האוחז בדגל ישראל מול התזת מכט”זית משטרתית . שני הצילומים טעונים סימבולית להתפקע : מגן הדוד של האנדרטה לשואה של תומרקין מהווה את לב ומרכז הצילום המצמרר של אפלבאום , הכריעה של גרוס בצילום של בלילטי מהדהדת את התנועה המזוהה עם תנועת Black Lives Matter   והקריאה לצדק חברתי ברחבי העולם והאחיזה האמיצה בדגל למול כוח גדול היא סמל פטריוטיזם שימיו כימי  הלאומיות. תרגום הדימוי לפסל “גיבור ישראל”  (בגובה חמישה מטרים וחצי ומשקל שישה טון) עבודת האמנות – מחאה של איתי זלאיט נבעה מהדרמטיות והפאתוס שיש בשפע בדימוי של בלילטי.

Vered Sadot , Zooming , 2020

הצילום של נתניהו, מוקף בשרים מהליכוד ובחברי כנסת עוטי מסכות  טרם כניסתו לאולם בית המשפט בירושלים קיבל מקום ראשון בקטגוריה של חדשות אך יכל אף הוא להיות תמונת השנה . יונתן זינדל, זיקק בו את האיחוד הבלתי מקודש של כוחנות ותאוות שלטון, התרפסות ומצב החרום של מגפה עולמית.

Tomer Appelbaum, 2020

בין הפרויקטים היפים הרבים בולטת סידרה של אביגיל עוזי, שצילמה אנשים מבעד לחלונות בתיהם בימי הסגר הראשון ועל פניהם ניכרים לצד חשש גם תחושת ההרפתקה שנלוותה לאותו סגר שנדמה היה שיסתיים במיגור המגפה . יואל רוברט אסייג צילם מרחפן עדר כבשים מתגודד בשעת האכלה כך שהדבר נראה כמו שדה פרחי ענק פורח במלוא עוזו .

אריק סולטן, דיוקן גבריאל מוקד

תחושה אפוקליפטית יש בסדרה מרשימה בשחור לבן של אלי אטיאס המראה אזורים ליד ים המלח שפונו עקב היווצרות בולענים. צילום של  יריעת ענק המכסה בניין בשיפוץ הוא בעל איכות כמעט אבסטרקטית . אלי בצרי הצליח להצביע על אותה קירבה הדוקה שבין הרס לבנייה, שלא נוח ומאיים להכיר בה. בסדרה העוסקת במפגשי זום, יצרה ורד שדות דימויים שמנחיכות- מחצינות את הזרמים התת קרקעיים של חרדה שמאחורי החביבות כביכול של מדיום התקשורת הפופולרי החדש.
דיוקן גבריאל מוקד שצילם אריק סולטן, הוא מהיפים בתערוכה . בתוך חדר עבודה עמוס לעייפה, נדמה שנגוע באגרנות ניצב מוקד בז’קט כחול כהה פנים מכונסות ומבט מפוכח אך גאה וזקוף ואירוני, אור מנורות מיושנות מאיר אותו בחסד כשל אור נר.

                                                                              ***

חדר הווידאו שהוכן לתערוכה סגור כעת, במהלך הסגר. תערוכת הצילומים פתוחה 24/7 אך מומלץ לראות אותה בשעות האור .
אוצר עדות מקומית 2020: אלדד רפאלי, המייסדת והמנהלת של עדות מקומית: דנה וולפיילר ללקין.
מידטאון, דרך בגין 144, תל-אביב

Gabriel Orozco
האקדמיה של החלון – הרצאות ד”ר סמדר שפי ב ZOOM
יום ב,  18 ינואר,  20:00
לינק לרישום ותשלום

https://forms.gle/CSA2wiA3uwhEr1pR8

אורזוקו שחי ויוצר בטוקיו ובמקסיקו סיטי יוצר אמנות שמאזנת בין  החומרי והאורגני לגאומטרי ולאקראי. הוא עוסק בקשר מסחר אמנות ,ומתבונן על האופן בו הכלכלה מעצבת את קריאת העולם שלנו . יצירתו, בציור, צילום, פיסול, ומייצבים, נשענת על מסורות חזותיות עתיקות לצד ניתוחים של העידן המטריאליסטי בו אנו חיים. בעוד הסגנון והחומריות שלו משתנים תדיר הוא מתעמק בנושאי הליבה שלו  לאורך שנים כחוקר והוגה.
ארזוקו  השתתף באינספור תערוכות בינלאומיות הציג באירועי התרבות המובילים  וערך תערוכות יחיד בגוגנהיים ניו יורק, ב TATE בלונדון , ב MOMA  ניו יורק ומקומות רבים נוספים .

 לבירורים שלחו הודעת WhatsApp  ל 0507431106

Gabriel Orozco – La D.S., 1993

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

LOCAL TESTIMONY 2020

“Local Testimony,” one of the few exhibitions that are open during the current lockdowns, is an opportunity for reflection about the past year, with its repression of culture and changes that are still ongoing. The installation in a public park at Midtown is invaluably better than the enraging crowding that has characterized the previous edition of this exhibition displayed in the Eretz Israel Museum. In addition, dividing the themes into distinct sections installed on the façades of various buildings creates a much better rhythm, both visually and in terms of ideas, than the “visual noise” of last year. In this context, it is interesting to think about this year’s PHOTO IS:RAEL, with the photographs installed on the fence surrounding the building on Kikar Hamedina, much more successful than its seventh version, and the incredibly terrible version held the year before that at Sarona Tower.

ואל רוברט אסייג
עדר כבשים מתגודד בשעת האכלה.
ליד קיבוץ רמות מנשה, 25 ביולי 2020

In both photography exhibitions this year, the pictures were printed on canvases. They lost all tactility, nuances of grain and color, in favor of becoming flat signs and narratives. Despite this, the photographs in LOCAL TESTIMONY have great impact, since except for size, they are very near the quality in which they appear in digital and print media. (In several projects on display in PHOTO IS:RAEL there was a feeling that this took away from the experience of direct encounter with the photographs).
The uncontested hero of this exhibition is the drone. With the drop in price of drone photography and improved options, drone photography became a frequent medium. It is difficult to make a drone photograph that is not beautiful; the aerial view smooths out reality’s wrinkles, makes the ugly details disappear, and the bird’s-eye view gives the viewer a sensation of all-knowing power.

עודד בלילטי, AP
מפגינים מתעמתים עם כוחות הביטחון במהלך הפגנה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
רחוב בצלאל, ירושלים, 18 ביולי 2020

The Best Picture of the Year Award given for the first time to two photographers, Tomer Appelbaum and Oded Balilty, was no surprise to those who followed last year’s published photographs. Appelbaum photographed the black flags protest in Rabin Square against Prime Minister Binyamin Netanyahu with the demonstrators maintaining the requisite distance of two meters from each other as required by law. Balilty photographed Nimrod Gross holding an Israeli flag despite the police water cannon shooting at demonstrators. The two photographs are charged with a great deal of symbolism: the David’s Star on Tumarkin’s Shoah memorial constitutes the heart and soul of Appelbaum’s chilling photograph, while Gross’s kneeling down in Balilty’s photograph resonates the gesture identified with Black Lives Matter, and the call for social justice throughout the world. The brave grasp on the flag in the face of great force is the symbol of patriotism that has lasted as long as nationalism. Translating the image into a sculpture called “Hero of Israel” (a height of 5.5m and weighing 6 tons) is a work of art – Itai Zlayet’s artistic protest arose from the drama and pathos in the fullness of Balilty’s image.

Vered Sadot , Zooming , 2020

The photograph of Netanyahu, surrounded by Likud ministers and MKs wearing masks before entering the Jerusalem courthouse was awarded first prize in the News category, but could also have been Picture of the Year. Yonatan Zindel’s photograph is a distillation of the unholy union of power and the lust for control, groveling, and the crisis of a worldwide pandemic.

Among the many beautiful projects is Avigail Uzi’s standout series of photographs of people through their windows during the first lockdown. Visible on their faces is fear with a feeling of adventure as they enter a lockdown that people thought would end with stopping the pandemic. Yoel Robert Assayag photographed a flock of sheep crowding together during feeding, looking like a huge field of flowers in full bloom. There is an apocalyptic feeling in the impressive black and white series by Eli Attias showing areas near the Dead Sea evacuated due to sinkholes. The photograph of a huge canvas covering a building under renovation has a nearly abstract quality. Eli Batzri succeeded in pointing to that very close relationship between destruction and construction that is threatening and uncomfortable to recognize.

Eric Sultan’s portrait of Gabriel Moked is one of the most touching pictures in the exhibition. In his over filled study seemingly filled with energies, Moked standing in a dark blue jacket, his gaze sober but proud, upright, and ironic, illuminated as if in candlelight.

***

The video room prepared for the exhibition is currently closed due to lockdown. The photography exhibition is open 24/7, but is best to view it in daylight.

חדשות, מקום ראשון, בודדות
יונתן זינדל, פלאש 90
בית המשפט המחוזי, ירושלים, 24 במאי 2020

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email
This entry was posted in Evants, צילום and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art