ביבליולוגיה: הספר כגוףֻֻ|Bi-bli-o-logia: The book as body

התערוכה בִּיבְּלִיוֹלוֹגְיָה: הספר כגוף היא כענבל המכה בפעמון הזיכרון. צופים, שליבם פתוח, יפגשו בתערוכה, נוסף לעבודות ומוצגים,  זיכרונות של ספרים וספריות ואותיות, מהם שהכירו וראו וכאלו שרק שמעו את שמעם וחלקם אולי לא היו כלל:  הספרייה המצרית העתיקה שאגדות מספרות שהיא מוסתרת מתחת לפירמידה הגדולה בגיזה,הספרייה הגדולה של אלכסנדריה שאובדנה בשרפה סמל את שברון התרבות הקלאסית,  הספרייה של בבל, סיפורו של בורחס (בספר גן השבילים המתפצלים 1941 ), הספרייה בשם הורד ספרו של אומברטו אקו 1980.

אביטל גבע, ספרים, נהר עמוק, אלוהים, 2015, מיצב
אביטל גבע, ספרים, נהר עמוק, אלוהים, 2015, מיצב

שם התערוכה, ביבליולוגיה, מתייחס למחקר של ספרים כאובייקטים פיזיים וגם לחקר הביביליה, התנ”ך. יופייה של בכוליות שלה כהוויה המחברת בין העבודות והאובייקטים , סרטי הוידיאו והמיצבים. בהיבט האוצרותי היא מהלך אחד, גדול וסוחף ונוגה, ניסיון לגעת באהבה פטישיסטית ורוחנית לספרים, באמונה בקסם המילים ששורשיה ברגע בו נברא העולם במילה.

כתבי הפילוסוף-תיאולוג  הגרמני פרנץ פון-באדר מספרייתו של וולטר בנימין.
כתבי הפילוסוף-תיאולוג הגרמני פרנץ פון-באדר מספרייתו של וולטר בנימין.

כפי שאמנות צמחה, אנתרופולוגית, מהדת, כך אהבת הספרים כרוכה לבלי הפרד במונח של כתבי קודש, כלי להנחיל אמונה, לשמר טקסטים ולתת להם מגע ממשי. ספרי  קודש מעוטרים, מכתבי יד מאוירים יהודיים כמו הגדת הזהב הקאטלנית מהמאה ה 14  או   ספר השעות של הדוכס מברי מהמאה ה 15 הם חלק מפעמון הזיכרון שענבל התערוכה מכה בו.  מהדהדות גם תערוכות קודמות כמו הארמון האנציקלופדי שאצר מסילמיאנו ג’וני בוונציה ב 2013 , וגם הביתן הישראלי שאצר גדעון עפרת  נוישטיין, צייג וגרוסמן במרתפי הספרייה הלאומית בביאנלה בוונציה ב  1995 .
סוגות של ספריות קונקרטיות מונכחות באמצעות עבודות אמנות ואובייקטים במה שהוא אריגה מרהיבה של היסטוריה, אסטטיקה  ואתיקה. האוצרים, דרורית גור אריה ורפאל סיגל, טוו מערך חיבורים שהופך את התערוכה במידה רבה לאלגיה. זיכרון הספריות של אינטלקטואלים יהודים שנמחו בשואה נוכח דרך כתבי הפילוסוף-תיאולוג  הגרמני פרנץ פון-באדר מספרייתו של וולטר בנימין. הספרים נשלחו על ידי בנימין לספרית האוניברסיטה העברית ב 1934 ואי אפשר לא להתעכב על האירוניה בהצלת כתבי תיאולוג גרמני. תרבות הספר הרליגיוזי היהודי, ספרי הקודש מצויים  בעבודה היפה אופקים שבורים – שטיבלך, 2015 של מאיה ז”ק ו-Stuben21 (פטר דניאל וניקול הורן) שבנו מאין שטיבל (בית כנסת ומרכז תרבות לקהילה דתית שמתאפיין באינטימיות ) ובו בין השאר ספרי קודש יהודיים לעיון המבקרים.

מאיה זק ו- Stuben21 , אופקים שבורים, 2015, מיצב
מאיה זק ו- Stuben21 , אופקים שבורים, 2015, מיצב

ספרים שפענוחם בספק, שתוכנם נותר חידתי נוכחים כמו  בעבודת וידיאו המתעדת מחול של  להקת מארי שווינאר משנת 2000 שנעשה לפי ספר כוריאוגרפיה של אנרי מישו משנת 1951. העבודה בה מוצג המחול ועמודי הספר  מדברת על ספרים כאוצרים הבטחה לשימור וליכולת להעביר משפה פיזית למילולית וחזרה רעיון וחזון.

וידיאו המתעדת מחול של  להקת מארי שווינאר משנת 2000 שנעשה לפי ספר כוריאוגרפיה של אנרי מישו משנת 1951.
וידיאו המתעדת מחול של להקת מארי שווינאר משנת 2000 שנעשה לפי ספר כוריאוגרפיה של אנרי מישו משנת 1951.

עבודות מרכזיות, של מיכה אולמן ואביטל גבע, שני פטריארכים של אמנות ישראלית (ואולמן במידה רבה גם בינלאומית) מדברות על פרוק והעדר, על כיליון. שניהם עוסקים לאורך עשרות שנים  בספרים כאובייקט סמל ומטאפורה. “הספרייה”  של אולמן בברלין, חדר משוקע ובו מדפים ריקים היא אנדרטה מצמררת לשרפת הספרים ב 1933. בפתח תקווה  הוא מציג כמה עבודות. מענינת במיוחד היא   פה, 2014 העשויה ארונית כרטיסיות מספריה. המגירות מולאו אדמה ובתחתית כל אחת נחתכה אות עברית כך שנוצר מאין אורגן שתוק של מילים שניתנות לשינוי על ידי משיכה וסגירה. פתיחת המגירות בשורה השלישית יוצרת את הצירוף “הכל שם” , שאפשר לקרוא במשמעויות הרבות של צרוף האותיות “שם”, ממקום במשמעות אתר  ועד תחליף לשם האל.
ספרים שימשו ציר פיזי ורעיוני כבר במסגרת פעולות האמנות  שנערכו בין קיבוץ מצר לבין הכפר הערבי השכן – מסר בשנות ה 70 ושאולמן וגבע היו שותפים להם (יחד עם יחזקאל ירדני ומשה גרשוני). גבע עקב אחר התכלות ספרים כפעולה קונצפטואלית ב נביסוי הספרים בנוף (1972) שתיעוד שלו מוצג בתערוכה . המעקב אחר הפיכתם לחלק מהמעגל האקולוגי מאפיין גם את ספרים, נהר עמוק, אלוהים, 2015 שמוצג ב ביבליולוגיה ( המשך ל ספרים בנהר עמוק ב-2014 ספרייה הלאומית בירושלים, ולברכות שהציג בשתי תערוכות בגלריה קונטמפוררי בתל-אביב).גבע  פועל בזיקה לאסטטיקה של   Wabi-sabiהיפני, השלמה עם השתנות והתכלות וקבלתו כסוג של יופי. בטקסט התערוכה נכתב על הספרים כגורם מתסיס, ואכן אפשר לחשוב על הריקבון של ספרים הנתונים לחסדי הטבע במונחי תסיסה אבל נדמה שהפסימיזם העמוק הוא האפיון המרכזי של הברכות השחורות המבהיקות שגבע יצר בחצר המוזיאון ומחוצה לו.

מיכה אולמן, פה, 2014 אדמה וארונית כרטיסיות
מיכה אולמן, פה, 2014 אדמה וארונית כרטיסיות

         בעוד חשיפה של ספרים להרס נתפסת כחילול עבור רבים הרי קדושת הספר עולה מאובייקטים המוצגים בתערוכה בהם הדפסים הדפסים דיגיטליים של פרגמנטים מהגניזה הקהירית;  ספר נימולים, ובו רשומות בריתות שנערכו במושבה בשנים תרע”ב–ת”ש (1940-1912) ;וגם הספרים שמספרייתו של בנימין שהצלתם היתה חשובה לו ביותר.

                                                                                    ***
האסוציאציות בביבליו לוגיה  כמעט אין סופיות. היא מהתערוכות הנדירות שיכולות להיות מצע לחלום,שהחללים בה הם פקעת משמעויות, שבילים ששיטוט בהם  מוביל לגילויים או תובנות חדשים. יש בה ההנאה שחשים חובבי ספר כשהם נכנסים להיכלי ספרים בין אם אלו ספריות או חנויות ספרים והתחושה המיוחדת של השתאות שיש בביקור בחנויות ספרים בשפה זרה למבקרים. או אז החושניות של הספר,”הסיפריות”, תכונה חמקמקה כמו הציוריות של ציור, מזדככת והופכת,יותר מתוכנו, לעיקר.

 אוצרים: דרורית גור אריה, רפאל סיגל
צילום : אלעד שריג
מוזיאון פתח תקוה לאמנות, ארלוזורוב 30, פתח תקוה

הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

Bi-bli-o-logia: The book as body

The exhibition Bi-bli-o-logia: The book as body acts like a bell clapper on the bell of memory. Visitors to the exhibition with open hearts will encounter memories of books, libraries and letters, old favorites, some of which they only heard about, and others perhaps which never existed: the Great Library of Alexandria, whose destruction in a fire symbolized the breakdown of classical culture; the Library of Babel in Borges’s story (in the Garden of Forking Paths (1941); or the library created by Umberto Eco in The Name of the Rose (1980).

אביטל גבע, ספרים, נהר עמוק, אלוהים, 2015, מיצב Avital Geva
אביטל גבע, ספרים, נהר עמוק, אלוהים, 2015, מיצב
Avital Geva

Bibliologia refers to the study of books as physical objects and to the study of the Bible, the Book of Books. The beauty of the exhibition lies in its being so inclusive, connecting works, objects, video films and installations. The sweeping curatorial act generated a large, sweeping and melancholy exhibition in an attempt to touch upon a fetishistic and spiritual love for books and faith in the magic of words with whose roots the world was created.
Previous exhibitions resonate through the current one, such as the Encyclopedic Palace curated by Massimiliano Gioni (Venice Biennale, 2013), and the Israeli Pavilion curated by Gideon Ofrat (Neustein, Tsaig and Grossman in the basement of the National Library) at the Venice Biennale of 1995.

Maya Zack and Stuben 21 (Peter Daniel and Nicole Horn), Broken Horizons–Shtiebelekh, 2015,
Maya Zack and Stuben 21 (Peter Daniel and Nicole Horn), Broken Horizons–Shtiebelekh, 2015,

The genre of concrete libraries is made present through artworks and objects in a breathtaking weave of history, aesthetics and ethics. Curators Drorit Gur Arie and Raphael Sigal’s web of connections transform this exhibition to a great extent into an elegy. The memory of the libraries of Jewish intellectuals wiped out in the Holocaust is present here through the collected writings of German philosopher/theologian Franz von Baader from Walter Benjamin’s private library. He sent the books to the Hebrew University’s library in 1934. The irony of having saved the writings of a German theologian is inescapable.
The culture of the Jewish religious book is reflected in the lovely installation Broken Horizons–Shtiebelekh, 2015, by Maya Zak and Stuben21 (Peter Daniel and Nicole Horn). They built an installation looking like a shtiebel (a small prayer hall and religious cultural center usually located in a residential building) in which viewers are invited to peruse the Jewish sacred texts.

Micha Ullman, Mouth-Here, 2014, Earth and filing cabinet,
Micha Ullman, Mouth-Here, 2014, Earth and filing cabinet,

The exhibition’s central works by “patriarchs of Israeli art” Micha Ullman and Avital Geva speak of deconstruction, absence, and destruction. Ullman, who has an wide international reputation, created Library (1995) in Berlin, a subterranean room with empty shelves, a chilling monument to the Nazi book burning on the site in 1933. Ullman has several works in the current exhibition in Petach Tikva, but Mouth-Here (2014) is especially interesting. The drawers of a library file card cabinet were filled with earth, and a Hebrew letter was cut out of the bottom of each drawer. The cutouts created a kind of silent organ made of changeable words by pulling out or pushing in each drawer. Opening all of the drawers in the third tier create the words which may be read as, “It’s all there.” Many other meanings can be read into the two consonants forming the Hebrew word “name” or “there,” since the word for “place” can mean either site or God the Omnipresent.
Avital Geva’s artwork Books, a deep river, God, reflects the transformation of books into part of the recycling ecological cycle which characterizes much of his work, continuing the work Books in a Deep River (2014) exhibited in the National Library in Jerusalem, and the pools he exhibited in two exhibitions at Contemporary Gallery, Tel Aviv. Geva’s work seems to be associated with the Japanese Wabi-sabi aesthetic, the acceptance of change and dissolution as beautiful.

                                                                    ***

Infinite associations arise from Bibliologia. It is one of those rare exhibitions that can be a source of dreams, in which the exhibition spaces are clusters of meanings, with pathways for wandering through which lead to discoveries and new insights. It comprises the pleasure that bibliophiles feel upon entering libraries and bookstores, and the special feeling of visiting a foreign language bookstore. The sensuousness of the physical book, the elusive quality of “book-ness” is distilled and transformed into the main element of this exhibition, making it, at times. more important than the book’s contents.

Curators: Drorit Gur Arie, Raphael Sigal

Petach Tikva Museum of Art, 30 Arlosorov, Petach Tikva

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
Comments – please write to thewindowartsite@gmail.com

ד״ר סמדר שפי

ד״ר סמדר שפי

סמדר שפי היא המייסדת והאוצרת הראשית של CACR – המרכז לאמנות עכשווית רמלה והאוצרת לאמנות עכשווית במוזיאון בית ביאליק בתל אביב. היא מבקרת אמנות וחוקרת של אמנות ותרבות עכשווית. לשפי תואר שלישי בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית והיא מרצה בבית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל בראשון לציון ובמסגרות חוץ אקדמיות בהן ‘בית לאמנות ישראלית’.
שפי הייתה מבקרת האמנות של עיתון הארץ בשנים מ-1992 עד 2012, ושל גלי צה”ל מ-2007 עד 2023.

אפשרויות שיתוף:

השארו מעודכנים - בלוג החלון

אנא הכניסו את כתובת המייל שלכם ושימו לב: כדי לסיים את תהליך ההרשמה עליכם לאשר את המייל שתקבלו מהאתר
To join The Window mailing list please type your e- mail address and confirm. Note: you will receive notifications only after you confirming an e- mail sent to you from The Window

ארכיון פוסטים

פוסטים אחרונים

Accessibility