צומח דומם

צומח דומם בסדנאות האמנים ירושלים היא תערוכה קבוצתית קטנה ומקסימה שנוגעת באופן נבון ויפה במערכת המורכבת מאד שבין אדם לטבע. בשנים האחרונות חל שינוי מסוים, איטי ומצומצם, לגבי מקום האדם בטבע לכיוון ההבנה שלא הכול נעשה עבור האדם  (וכך צייד כבר אינו נחשב לספורט) ובעיקר הבנה של ההשפעה האיומה של המין

דוד עדיקא,  ללא כותרת, 2012  (דיפטיך) , תצריב צילומי ואקווטינטה

דוד עדיקא, ללא כותרת, 2012 (דיפטיך) , תצריב צילומי ואקווטינטה

האנושי על המערכת האקולוגית. התערוכה הזו מביאה ייצוגים של טבע שספוגים במלאכותיות, רחוקים מטבע במרחב. הם נעים מהאצטלה המדעית של העבודות של אליעזר זוננשיין שמבודד ומפרק צמחים , סורק וכותב אודותיהם במסורת הממשיכה את האנציקלופדיות הבוטניות של סוף המאה ה 19 וראשית המאה הקודמת ועד לווידיאו של עינת עריף-גלנטי בו צמחי פלסטיק, אובייקטים  שגלום בהם סירוב  לשינוי ומעגלי חיים וקמילה עוברים מעגל גזימה, קיצוץ והרס אך חוזרים וצומחים מחדש במה שנדמה תחילה כתמונה של תקווה אך הופך לזוועה חוזרת (כעונשו של פרומתאוס שעיט מנקר את כבדו שמחלים אח”כ וחוזר חלילה) .

אירית חמו

אירית חמו

אירית חמו מציעה טבע קטן, נייד ו”חי”. מאוורר קטן יוצר אוושה במגזרות צמחים בקופסת עץ קטנה, כמו תמצית כל הזיכרונות שאפשר למצוא בצמחים מיובשים שהונחו ונשכחו בדפי ספר. זיכרון טבע שמתרחק וצולל לתת מודע הוא התחושה שיוצרות העבודות הקטנות של טל אמיתי-לביא העשויות סודה לשתייה. אלו תצורות שמעלות על הדעת צמחים לא ספציפיים ,רעיון של צמחים יותר מאשר . הסחלבים של דוד עדיקא, נושא שהוא שב ועוסק בו בשנים האחרונות מנכיחים את השימוש בטבע להתהדרות, את הבחירה בטבע רחוק כסמל של אנינות. בהדפס בשחור ואדום הסחלבים הם סכמה בלבד, סימן ריק לטבע רחוק . ההחלפה של טבע בסימן טבע , התשוקה לשלוט בו ולהעצים את רושם הטבע תוך התעמרות בדבר עצמו עומד במוקד הצילומים של עינת אמיר שכותרם Greenwash   מתיחסת לפרקטיס של תעתעועים ופרדוכסים שנוצרים כאשר תחת מסווה שימור או שיקום טבע הורסים וממסחרים אותו.

theAbandoning

theAbandoning

דנה לוי שבה ועוסקת בוידיאו   Abandoning בצמחיה שמכסה,שצומחת פרא ,שמאתגרת סביבה תרבותית , בדומה לעבודה שיצרה  לפני מספר שנים (ושזכתה גם לפרשנויות פוליטיות) . כאן מדובר בחלונות דירה שבעליה היה גנן שנפטר ומערכת השקיה אוטומטית המשיכה לפעול בביתו לאחר מותו . הצמחייה שמשגשגת ומוצגת כפראית,  פורקת עול, כאילו זכתה לחרות פתאומית והוא מודעת לקוצר ימיה.
התערוכה אינה אמירה מחדשת אך היא יפה ומעניינת מדיומלית ומאירה שוב את יחסי המלאכותי והטבעי כבעיה מפעפעת .

אוצרת: תמר גיספאן-גרינברג

   “צומח דומם”  סדנאות האמנים – גלריה ת(א)עשייה, רח’ האומן 26, א.ת. תלפיות, ירושלים

הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

Still Life

Still Life, the current exhibit at the ArtCube Gallery at the Jerusalem Artists’ Studios, Talpiot, is a small and charming group exhibition referring in a wise and beautiful way to the very complex relationship between human beings and nature. In recent years,  a slow, minor change is taking place, towards the understanding that the world was not created exclusively for humans, and the realization that the human race has a terrible impact on global ecology.

אירית חמו

אירית חמו

Representations of nature suffused with artificiality, nature as distant from actual nature, the works move from quasi-scientific pieces by Eliezer Sonnenschein, which isolate and deconstruct plants in a continuation of the late 19th and early 20th century tradition of botanical encyclopedias, to the video by Einat Arif-Galanti. The video depicts plastic plants that embody the refusal of mortality. They change through a cycle of pruning, destruction and regrowth. At first, the vegetation seems to be a picture of hope, but it soon becomes a repetitive horror like Prometheus’s punishment, forced to endure a vulture gnawing on his liver, which regrew the next day.
Irit Hemmo offers a slice of nature that is small, portable and “alive.” A fan creates a ripple in cutouts of plants in a small wooden box, like a distillation of memories found in dried plants pressed between the pages of a book and forgotten. Tal Amitai-Lavi made mock-plants from baking soda generating a memory of distant nature diving into the subconscious. The shapes bring to mind non-specific plants, an idea of plants. David Adika’s orchids, a subject he has addressed in recent years, make present the use of nature for self-glorification, a symbol of connoisseurship. In a black and red print, the orchids become a mere schema, an empty sign for nature. Replacing nature by a sign signifying control, making an impression of nature while abusing the thing itself, is the focus of photographs by Einat Amir. The title Greenwash refers to a practice of illusions and paradoxes created under the guise of nature conservation or restoration while plundering and commercializing it.

theAbandoning

theAbandoning

Dana Levy’s video Abandoning depicts vegetation growing wild, covering buildings and challenging the cultural environment. It is similar to a work she created several years ago (which was subject to political interpretations). The current work features the covered windows of an apartment owned by a gardener. After he died, the automatic irrigation system continued to operate, leading to flourishing vegetation gone wild, throwing off all restraint, as if granted instantaneous freedom but aware of its short life.
The exhibition does not make a new statement, but its plethora of mediums is interesting, illuminating the relationship between the artificial and the natural as a surfacing problem.

Curator: Tamar Gispan-Greenberg

Still Life, ArtCube Artists’ Studios, Talpiot Artists’ Studios, 26 HaUman, Talpiot Industrial Zone, Jerusalem

Print Friendly, PDF & Email
This entry was posted in וידיאו, פיסול ומיצב. Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art