“Arte” Ice Cream|”Adam”, a new piece by Roy Assaf |”Storytellers” A doco-poetic performance| “שלושה קצרים לחג : “מְספרות” בבמת מיצג|”אדם” בבת שבע |אמנות בגלידה “ארטה

מספרות – מופע דוקו-פואטי
יצירה משותפת של תמר רבן וארנסטו לוי

מספרות  מופע חדש של אנסמבל 209  הוא חוויה מענינת, מאתגרת וברגעים רבים מרגשת ממש. זהו מקבץ קטעים קצרים על רגעים מחיי התחנה המרכזית נבוסס על עבודות פרפורמטיביות שאנסמבל 209 עושה בה לאורך זמן. הקטעים לעיתים נפרדים, לעיתים נמוגים זה לתוך זה , ולעולם תלושים מהחיים מחוץ לתחנה שמתקיימת כך נדמה כמין מונאדה . הכוונה במונאדה היא במובן שלייבניץ תיאר כישות נושאת את כל האינפורמציה על אוביייקט ובעיקר כבלתי ניתנת לפירוק . התחושה של פקעת מצוקה בלתי ניתנת לפירוק מרחפת על הסיפורים , המופע ועל התחנה.

מספרות -   י תמר רבן וארנסטו לוי

מספרות –
י תמר רבן וארנסטו לוי

התהליך המתרחש בצפייה הוא מעגלי : ההגעה לתחנה המרכזית בלילה גם אם אינה מאיימת בוודאי אינה נעימה, בתוך בימת מיצג נוצרת תחושה של נסיקה למקום אחר ,כניסה לבועה בתחנה ואז המופע, המהוקצע, היפה, המעודן, מחזיר באמצעות המילים ועבודות וידאו חזרה למציאות שהיא רק במרחק קיר.
הסיפורים הם על רגעים פרוזאיים שמתפתחים, או מסלימים, לחיכוך  בין חלומות,קריאות מציאות וחורים שחורים של רעב ריגשי: סיפור על קניית נעלים ומדידתן דווקא על הראש, על מוכרת פיתות עם לאבנה המגיעה מכפר דרוזי, סיפור על פרפורמנס שערכו חברי האנסמבל בתחנה ובו צעקו “די” שהפכה לצעקה קולקטיבית של עוברי אורח , על לבישת ופשיטת פרסונות, זיכרונות ילדות וחלומות שינוי.

מספרות -

מספרות –

התפאורה של  לוי היא מסכים עליהם עבודות וידיאו שהופכות לחלק מההתרחשות הבימתית עד שהיא יותר בבחינת שחקן נוסף מאשר תפאורה.  אלו דימויים מתחלפים כיוצרים הטמרה של חללי התחנה המדכאים  הופכים אותם לכל מקום ושום מקום כמעט ברוח של “מחכים לגודו “. גם בחירת הרקויזיטים, מיני חפצים ואוביקטים זולים שנידונו להתקלקל תוך זמן קצר מרהיבה – הציבעוניות- צעקנות  של כדורי אורות מנגנים או של נעליים זולות מטופלת כמו תכשיטים יקרים, כמעט מינחות. “מספרות” היא מהמופעים הלא רבים שבו יש תוקף ממשי למושג האמורפי למדי “תאטרון חזותי”.
הפעילות של אנסמבל 209 נמשכת כבר שנים כנגד כל הסיכויים, הקיצוצים והקשיים ו”מספרות” על הקול המיוחד מושמע בו מדגים בדיוק מדוע חשוב שתמשך.

משתתפים: נעם אלון,תמר רבן, מורן דובשני, רם רחמים, אנה זק, הורי יצחקי, ורה ברזק, מיריי שנאן

מספרות

מספרות

“אדם” מאת רועי אסף

"אדם" מאת רועי אסף  צילום :גדי דגון

“אדם” מאת רועי אסף
צילום :גדי דגון

דקלום של שמות איברי הגוף (באנגלית) הוא טקסט העבודה של רועי אסף  “אדם” : זרועות, ידיים , שינים, כליות, רגליים ,אינוונטר של מה שאנו חיים איתו,מנסים לעצב,להרגיש בו נוח , נמצאים איתו במבוכה או שמחה , מניפה של רגשות אינסופיים. אסף יצר עבודה מקסימה בתנופה ובהומור, איכות נדירה למדי באמנות . מדובר בעבודה שכולה רפלקציה עצמית על הגוף ככלי המשוכלל של רקדנים ובאופן אוניברסאלי של אדם, כשם העבודה  . זו ההתבוננות באונטולוגיה של גוף שחוגגת אותו, שואלת – חוקרת את האופן בו הוא נע, מעצב את החלל סביבו, יוצר אינטראקציה עם גופים אחרים. העבודה מודרניות במובהק הן המבחינה האסטטית  הצבעים המונכורמטים של התלבושות  ותפאורה שמתמצה בקיר אפור שחור הסוגר על הבמה ובעיקר תכנית : אין בה סיפור אך יש בה אופטימיות מסוימת יחד עם ספק,הכרה בשינוי ובחולף,  ובחינה מתמדת של אמיתות וגבולות.

"אדם" מאת רועי אסף  צילום :גדי דגון

“אדם” מאת רועי אסף
צילום :גדי דגון

בביצוע 12 רקדני הלהקה.
כוריאוגרפיה: רועי אסף תאורה: עומר שיזף  תלבושות: ארי נקמורה  עריכה מוסיקלית: רעות יהודאי
אסיסטנטים לכוריאוגרף: אריאל פרידמן, ג’רמי ברנהיים מוסיקה: Suite Bergamasque, L.75: III. by Claude Debussy.
Performed by Kun-Woo Paik

צילומים :גדי דגון
תכנית חדשה ללהקת בת שבע:   “אדם” בכורה מאת רועי אסף – כוריאוגרף אורח |”יאג” מאת אוהד נהרין

"אדם" מאת רועי אסף  צילום :גדי דגון

“אדם” מאת רועי אסף
צילום :גדי דגון

 

אמנות  בגלידריה   Arte  

לפני שנה נפתחה בתל-אביב גלידריה חשובה . קצת פחות מחודש אחרי שנפתחה הסב את תשומת ליבי למקום חובב מתוקים שגם ללא התמחות ספציפית בגלידה חש בגודל השעה . האיכות, המפגש של מסורת וחידוש בטעמים הפכו את “ארטה” מיד לאושיית גלידה. סמלה של הגלידה, האדם הויטרוביאני Vitruvian Man של לאונרדו , נוסף לשם של הגלידרייה היו רמז עבה לכיוונים חיובים.

גלידריה Arte צילום : הדס אוסטרובסקי

גלידריה Arte
צילום : הדס אוסטרובסקי

ההזמנה ליום ההולדת שנה, שנחגגת על ידי הצגת אמנות יחד עם שני טעמים חדשים – SPICE ISLANDS- ספייסי אייסלנד, LICORICE –ליקריץ  היתה הזדמנות לביקור מעמיק.
האמנות שמוצגת כעת  נכנסת לקטגוריה של אמנות עממית : יש במקום פינת ציור חביבה ובה יכולים לקוחות לצייר ציור שלם, לסיים ציור של מישהו אחר   נכון לעכשיו אין בעבודות פנינים אבל אולי  אמנים חובבי גלידה  יצרו  במקום את המקבילה התל אביבית ל Picasso’s napkin, ביטוי  המתייחס  מפיות שפיקסו צייר עליהן ונחשבות לעבודות אמנות לכל דבר (ומחיר) .הדלת פתוחה – ארטה ,במסגרת החגיגות הכריזה על תמיכה גורפת באמנות ישראלית – נכון לעכשיו  הקצאת קיר וסימפטיה.

גלידריה Arte צילום : הדס אוסטרובסקי

גלידריה Arte
צילום : הדס אוסטרובסקי

       העבודות החביבות ביותר הן שלטי הטעמים שיוצר ומרקו קמורלי שיחד עם בת זוגו סטפניה (סיסי) פגאני מנהל את המקום,משהו שבין שלט קולנוע של מחצית המאה הקודמת לקומיקס.
נוסף לאמנות חזותית,שבינתיים רק מבטיחה, יש במקום ערבי גאז’ מידי יום חמישי כך שהמקום צומח למרכז אמנות בינתחומי חביב ביותר.

גלידריה Arte צילום : הדס אוסטרובסקי

גלידריה Arte
צילום : הדס אוסטרובסקי

ארטה,  בהחלט  בעשירייה הפותחת של גלידות בארץ,  מציעה מבחר משתנה של טעמים שיוצאים ממטבח קטנטן בחלק האחורי של הגלידריה: גלידת אגוזי הלוז משובחת בכל קנה מידה, גלידת הלחם והחמאה (שצמחה מזיכרונות ילדות של מרקו וגעגועים לאימו ומעלה מיד מחשבות על  “הלב”) מצוינת, יוגורט דבש ואגוזי מלך  נהדרת ועוגת “הדוכס” (עם המון שקדים מקורמלים ) מעולה.

 הגלידריה פתוחה בכל יום א-ש,  בין השעות: 11:00-23:00. נחלת בנימין 11 תל-אביב .

גלידריה Arte צילום : הדס אוסטרובסקי

גלידריה Arte
צילום : הדס אוסטרובסקי

הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )

תגובות – נא לכתוב ל thewindowartsite@gmail.com

Storytellers: A doco-poetic performance  by Tamar Raban and Ernesto Levy

The new performance by Ensemble 209 is an interesting and challenging experience; at moments extremely  moving. It features short pieces taken from life in the Tel Aviv Central Bus Station and from the performative works by Ensemble 209 in the terminal. At times, the sections are separate, at other times, they melt into each other, isolated from outside, which has a life of its own. One may call it a “monad,” which Leibniz defined as an entity containing all of the information on the object and cannot be frgmented. The feeling of a core of distress which cannot be unraveled hovers over the stories, the performance, and the central station.

Storytellers: A doco-poetic performance  by Tamar Raban and Ernesto Levy

Storytellers: A doco-poetic performance by Tamar Raban and Ernesto Levy

The stories are about prosaic moments which develop or escalate into friction between dreams, readings of reality, and black holes of emotional starvation: a story about purchasing shoes and trying them on one’s head, a performance by members of the Ensemble in the terminal in which they shouted, “Enough” (which became a cry shared by people passing through), about trying on and shedding personae, childhood memories, and dreams of change.
The scenery is made of video projections which become part of the events onstage, becoming one more actor and not just a backdrop. The changing imagery seem to transform the depressive spaces of the Central Bus Station, turning them into everywhere and nowhere, like “Waiting for Godot.”
“Storytellers” is one of the few defined performances of the amorphic genre of “visual theatre.”

 With the participation of Noam Alon, Tamar Raban, Moran Duvshani, Ram Rahamim,Anna Zak, Houri Izhaki, Vera Barzak, Mireille Shanan.

Storytellers: A doco-poetic performance  by Tamar Raban and Ernesto Levy

Storytellers: A doco-poetic performance by Tamar Raban and Ernesto Levy

Adam,  by Roy Assaf for the Batsheva Dance Company

A recitation of the organs of the body is the soundtrack for Roy Assaf’s new dance piece, “Adam”: arms, hands, teeth, kidneys, legs – an inventory of what we live with, try to shape, are embarrassed by or happy about them in a spectrum of infinite feelings. Assaf created this work with momentum and humor, a very rare quality in art. It is a contemplative piece on the body as the perfected instrument of dancers, and the universal tool of all human beings, as evoked by the title. “Adam” celebrates the body, questions the way in which it moves and molds the space around it. It is a research into the interaction with other bodies. The work is essentially modern, both aesthetically and in terms of content: it has no narrative, but does embody a certain optimism combined with doubt, recognition of change and the transient, as it examines truths and borders.

Adam, by Roy Assaf for the Batsheva Dance Company

Adam, by Roy Assaf for the Batsheva Dance Company

 Performed by 12 Company dancers.
Photograph: Gadi Dagon

Part of the new program: Adam, a premiere by Guest Choreographer Roy Assaf
Yag, by Ohad Naharin

 

Arte Ice Cream

Arte Ice Cream

Arte Ice Cream

A year ago, a significant ice cream parlor opened in Tel Aviv. Its high quality and the meeting of traditional and innovative flavors immediately made Arte the ice cream benchmark in the city.The art displayed here may be categorized as folk art: there is a friendly painting corner where customers can draw or paint. Right now i didn’t see any gems but if ice cream-loving artists become steady Arte Glideria customers it may result in the Tel Aviv equivalent of Picasso’s napkin.

 11 Nahalat Binyamin Pedestrian Mall, Tel Aviv.
Open daily, 11 a.m.-11 p.m

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 

www.smadarsheffi.com/?p=925
Comments – please write to thewindowartsite@gmail.com

Print Friendly, PDF & Email
This entry was posted in אירועים, מחול, מייצג. Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art