IN BETWEEN at LE BAL,Paris

מרכז האמנות LE BAL ברובע ה 18 בפריס  הוא הצרוף האידאלי של חלל תצוגה גדול למדי, חנות ספרים עדכנית וקפה מסעדה (שכמו מסעדות רבות בפריס לא יחלמו להגיש בו צהרים אחרי שהמחוג הכה 14:00).  הקרדו של המרכז מדבר על עיסוק בדימוי המתעד כעמוד תווך רעיוני של העשיה בו והדבר מודגם היטב בתערוכה הנוכחית ששמה באנגלית In Between  ובמקור בצרפתית En suspens. דומה השם בצרפתית שצופן בחובו מתח, ציפיה, מצב של תלוי על בלימה מדויק מהתרגום לאנגלית שמרמז על מצב בינים.

Aglaia Konrad, Desert Cities, impressions digitale sur carton sans acide, 110 x 160 cm, 2007-2009

Aglaia Konrad, Desert Cities, impressions digitale sur carton sans acide, 110 x 160 cm, 2007-2009

האוצרת דיאן דופור Diane Dufour משרטטת תמונה קשה של מצבי קיום  בהווה מתמשך , ללא תקווה ללא עתיד, של בני אדם שנידונים להיות שקופים, מחוץ למעגלי החברה,  בלימבו פוליטי, וגהנום פיזי – כלכלי. אפשר לחשוב על המצב במונח החדש  limbotopia שטבעו Elana Gomel  Vered Karti Shemtov במאמר שראה אור לאחרונה ( Comparative Literature (2018) 70 (1): 60-71).  הביקור בתערוכה שמתיחסת לארבע כנפות הארץ בפריז השבעה, היפה, מותיר את התחושה  שהעיר, החיים בספרה ההולכת לראות תערוכות ודנה בהווית הקיום כאילו יש אופציות פתוחות, שבירה ופגיעה  ממה  שהיינו רוצים לחשוב.
אחת העבודות המענינות לביותר צפיה לנו, כישראלים, היא סידרת צילומי ערי רפאים בשם   Desert Cities שצילמה Aglaia Konrad במצרים . הערים נבנו בעת כהונת הנשא אנואר  תוכנית לבנית שש עשרה ערים, כל אחת עם חצי מיליון תושבים , במדבר , וזאת כידי להקל על הצפיפות בקהיר . הן נבנו כשיכונים מודרניים נוסח שנות ה 40 וה 50 הניראים כאילו צולוו בדימונה או ירוחם (“סאלח, פה זה זה ארץ ישראל ” מהדהדת) . עם שמות כמו ” ה6 באוקטובר” הן מבטאות את רוח התקופה מבחינת התקווה המצרית באפשרות לחולל שינוי, להכנס לתוך המודרניזם,לתוך ה”קידמה” שנתפסה כהליך לינארי של שיפור, בזכות מה שתפסו כניצחון  צבאי. הערים ,ללא תשתיות וללא הגיון חברתי ניבטות כסימנים ריקים .
חרדה וחוסר תכלית הן שתי התחושות שעולות חליפות בצפיה בוידיאו שלוליות של Sebastian Stumpf. שטומפ’ מתעד מיצג בו הוא שוכב, גופו מתוח,בשלולית, כשפניו כלפי מטה . נדמה כאילו צפינו בטקס השפלה פומבי או רצח, פעולה מטלטלת שאנו נשארים אין אונים למולה וכמו בהיגיון של סיוט היא קרובה לנו באופן לא נוח, מביך, טורד.

Sebastian Stumpf Puddles, 2013, Video projection, 10:09, loop

Sebastian Stumpf Puddles, 2013, Video projection, 10:09, loop

אחת העבודות הנבונות בתערוכה המרשימה הזו היא  העבודה המוקדמת ביותר המוצגת כאן ,”ללא כותרת ( מסיבת תה) ” מ 1972 . העבודה היא של Bas Jan Ader , אמן קונצפטואלי הולנדי – אמריקאי  יליד 1942 (אביו הוצא להורג בידי הנאצים בעוון הסתרת יהודים ב 1944) שנעלם בעת הפלגה בים כמיצג אמנות ב 1975 . בודיאו הוא נראה זוחל, לבוש חליפה ופפיון , מתחת לקופסא שם הוא מוזג תה ולוגם מעדנות כשהקופסה נסגרת עליו ומעלימה אותו .האבסורדיות האכזריות של משחק ילדים ( Jack in the box)  שהמיצג מעלה על הדעת מתכתבת עם הקפריזיות האכזרית  של קולניאליזם שתפס עצמו כנעלה ומעודן בזכות טקסים ריקים כשתיית תה , ואם נרצה נוכל לחשוב על חליפה בגונגל כעל מתנשאת ואווילית כמונח הווילה בגונגל , מונח עיוור להגררה עצמית .
מישטור, על גווניו נידון בעבודות אחדות . האפליקציה SensFace  שמשמשת ב 176 מיליון (!) מצלמות בסין מובאת דרך שידור בזמן חומר שצולם בקניון בסין והסבר מצמרר על האופן בו החומר יביא לקיטלוג אנשים כאזרחים “טובים” או “רעים” ושליטה במהלך חייהם. 004

Debi Cornwall עורכת דין אמריקאית בעברה ופנתה לאמנות צילמה שנים עשר אנשים שהיו אסורים במחנה המאסר האמריקאי  Guantánamo בקובה ולאחר שיחרורום, סדרך כלל לאחר עינויים ומבלי שהוגש כתב אישום, נשלחו לחיות במקומות שלא הכירו  (“מדיניות שלישיות” ) ואינם דוברים את שפתם, ללא ניירות רישמים.את הנידונים לחיות בצל היא מצלמת מאחור, בנוף סתמי, דיוקנאות שום אדם בשום מקום.

Hamza, Tunisian (Slovakia 2015) Held: 12 years, 11 months, 19 days Cleared: June 12, 2009 Released: November 20, 2014 Charges: Never filed   Debi Cornwall,  from the series Beyond Gitmo .

Hamza, Tunisian
(Slovakia 2015)
Held: 12 years, 11 months, 19 days
Cleared: June 12, 2009
Released: November 20, 2014
Charges: Never filed
Debi Cornwall, from the series Beyond Gitmo .

מקומה של ישראל כמבן אינו נפקד בשורת הזוועות . Luc Delahaye צילם משך בשנים 2015-17 במחסום אייל ליד קלקיליה את המוני הגברים העוברים בו, מצעד מדכא ומוכר(שכבר צולם רבות בין השאר בעבודת וידיאו של אבי מוגרבי ומיקי קרצמן) .לצד תיעוד מחנה המעבר בקאלה, המחנה העצום שפורק ב 2016 אך הפך מאז נוסד ב 2005 לסמל מחנות המעבר באירופה, התחושה המתגברת היא שסבך מנגנוני הכוח סוגר על עוד ועוד מרחבים ואנשים, נוגס בשאריות התקוות המודרניסטיות או באלו קצרות היומין של ימי “קץ ההיסטוריה ” בעת התפרקות הגוש הקומניסטי בסוף שנות ה 80 ותחילת ה 90 של המאה שעברה.

 

IN BETWEEN at LE BAL Art Center, Paris

LE BAL Art Center, in the 18th Arrondissement, Paris, is the perfect combination of an enormous exhibition space, up-to-date bookshop, and café restaurant (which, like many Parisian restaurants, would not dream of serving lunch after the clock strikes 2 p.m.). The Center’s credo places its engagement in the documentary image as its philosophical underpinning, very well illustrated in the current exhibition, In Between. Its French title, En suspens, embodied tension, expectation, suspension over a chasm, more precisely than the English implying merely an intermediate state.

Curator Diane Dufour describes a painful picture of existential states in a continuous present, with no hope for a future. People in this world are condemned to be transparent, on society’s periphery and in political limbo, in a physical and economic hell, all of the above expressed in the new concept limbotopia, coined by Elana Gomel and Vered Karti Shemtov in their recent article (Comparative Literature (2018) 70 (1): 60-71). Visiting the exhibition referring to the world from lovely, satiated Paris, leaves the impression that life in the city with people who go to see art exhibitions and discuss existence as if there are open options, is more fragile and vulnerable than we might thing.le_bal_paris_exposition_12-1_large2

One of the most interesting works especially to Israeli viewers is Aglaia Konrad’s photographic series of Egyptian ghost towns, Desert Cities. They were planned during Anwar Saadat’s presidency as a series of 16 cities each with half a million residents, to alleviate the density of Cairo, modern residential projects in the 1940s/’50 style, looking like the buildings in Dimona or Yeroham (resonating with the current TV take-off, “Sallah, here is Eretz Israel”). Street names like “Sixth of October” reflect the spirit of the times with Egypt’s hope for change and modernism, perceived as a linear progression of improvement equalling forward progress thanks to what was perceived as a military victory. The cities, lacking infrastructures and social logic, look like empty signs.

Anxiety and purposelessness are two sensations alternating with each other while viewing Sebastian Stumpf’s video, Puddles, documentation of his performance in which he stretches his facedown body in a puddle. The performance reads like a public humiliation or murder and we witnesses are impotent; as in the logic of a nightmare, it is uncomfortably close, embarrassing and troubling.

One of the most intelligent pieces in this impressive exhibition is the earliest work on view here, Untitled (Tea Party) (1972) by Bas Jan Ader, Dutch-American conceptual artist (b. 1942, to a father executed by the Nazis in 1944 for harbouring Jews), who disappeared at sea as a performance in 1975.  The video shows him dressed in a suit with bowtie, crawling under a box in which he pours out tea and delicately sipping while the box closes on him, making him disappear. The cruel absurdity of a children’s game (Jack-in-the-box evoked by the performance brings to mind correspondence with the cruel caprices of colonialism perceived by the colonialists as bringing enlightenment to the natives through empty ceremonies such as drinking tea. If we like, we can think about wearing suits in the jungle as condescension and stupidity, as expressed in the concept “villa in the jungle,” a blind concept of self-determination?.

Policing, in all its variations, is discussed in several other works. The app SensFace, which uses about 176 million (!) cameras in China, presents footage filmed in a mall in China streaming in real time, with the hair-raising explanation of the way in which the material can be used to catalog people as “good citizens” or “bad,” enabling control of their lives.

Former lawyer, American artist Debi Cornwall, photographed 12 prisoners at Guantánamo after their release. They had been tortured without charges ever having been filed, then sent to third party countries to live after release, without official papers, and not knowing the local language. She photographed these people condemned to live shadow lives from the back, in an anonymous landscape, portraits of 12 no-ones in nowhere.

Of course there are scenes from Israel among the horrors. Luc Delahaye stood at the Eyal Checkpost near Qalqiliya and photographed the many men passing through, familiar depressing scenes filmed frequently (among others in video works by Avi Mugrabi and Miki Kratsman). Along with the documentation of the transit camp at Kala, the huge camp dismantled in 2016, since its establishment in 2005 it became the symbol of the transit camps in Europe, the increasing feeling is that the complex network of power mechanisms is closing over more and more people and spaces, taking bigger and bigger bites out of the shreds of modernist hopes or the short-lived days of the “End of History” of the fall of Communism in the late 1980s and ‘90s.

Wednesday 12:00 – 22:00 Thursday 12:00 – 19:00 BAL LAB nights 20:00 – 22:00
Exhibition closing at 19:00
Friday, Saturday, Sunday 12:00 – 19:00 Closed on Monday and Tuesday
6, Impasse de la Défense . Paris

 

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Art tours    – please write
thewindowartsite@gmail.com

FacebookTwitterGoogle+Share18

This entry was posted in וידיאוצילום. Bookmark the permalink.

← טינטורטו – הולדתו של גאון |Tintoretto: Birth of a Genius

סמדר שפיהחלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar SheffiThe Window, Israeli Art

Top of Form

 

Bottom of Form

  • סמדר שפי Smadar Sheffi
  • עקבו אחרינו:

 

  • הרשמה לקבלת פוסטים במייל

Top of Form

אנא הכניסו את כתובת המייל שלכם ושימו לב: כדי לסיים את תהליך ההרשמה עליכם לאשר את המייל שתקבלו מהאתר

Bottom of Form

  • Join The Window mailing list

Top of Form

To join The Window mailing list please type your e- mail address and confirm. Note: you will receive notifications only after you confirming an e- mail sent to you from The Window

Bottom of Form

Smadar Sheffi

Proudly powered by WordPress.

 

Wednesday 12:00 – 22:00 Thursday 12:00 – 19:00 BAL LAB nights 20:00 – 22:00
Exhibition closing at 19:00
Friday, Saturday, Sunday 12:00 – 19:00 Closed on Monday and Tuesday
6, Impasse de la Défense . Paris

 

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

 Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
  For information about Art tours    – please write
 thewindowartsite@gmail.com

Print Friendly, PDF & Email
This entry was posted in וידיאו, צילום. Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art