רות שלוס: זווית ראייה אינטימית

אוצרת: אירית לוין

פתיחה יום חמישי,  7 מרץ , 2019  שעה 20:00  

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

יצירתה של רות שלוס נושאת אופי חברתי-פוליטי המתעד את הקורה סביבה. פעילותה האמנותית במהלך השנים היא תגובה ישירה למתרחש – לעוולות החברה, לחלשים ולנידחים בה – צו השעה באותה עת. עבודותיה המצוירות בקו רישומי ווירטואוזי מנקודת מבט אנושית, הן כעין סיסמוגרף של חברה, זמן ומקום.

בתערוכה בבית האמנים תל אביב מוצגות עבודות נייר אינטימיות בפורמט קטן ובינוני, מרביתן בנושאים של קיבוץ-מלחמה-זִקנה, תמות ששלוס הרבתה לטפל בהן במשך השנים.

קיבוץ – שלוס הייתה בין מקימי קיבוץ להבות הבשן והתגוררה בו בשנים 1944–1953 (למעט שנתיים בפריז). היא תיעדה את החיים בקיבוץ – הנוף האנושי, הסביבה והטבע הקרוב. בשנים אלו יצרה בעיקר ברישום, ושיקפה את ההוויה היומיומית במקום.

בתערוכה מוצגים סקיצות ורישומים של אנשי הקיבוץ בחדר האוכל ובאספות הקיבוץ. הדמויות הנלכדות בקווים מעודנים בעט הציפורן, נטולות תווים, ויוצרות דיוקן קבוצתי המעביר את האווירה והסולידריות של התקופה. דימויים נוספים שנצרבו על הנייר מאספות הקיבוץ הן הנשים הסורגות. דמויות שנרשמו בתנוחת גוף אופיינית בעת מלאכת הסריגה, נטולות סממנים אישיים.

“אני ציירתי ממה שהתרשמתי מהסביבה […] כשהייתי חברת קיבוץ ראיתי את הנוף שם והחיים שלנו […] תמיד רציתי לתאר את החיים, החברה והאדם”.

מלחמה – רות שלוס רשמה את מראות המלחמות ותוצאותיהן כבר בשנת 1948. יצירתה תיארה אזורי סכסוך מקומיים, עוצר, שבי וחידלון. שלוס הושפעה רבות מהאקטואליה, מתצלומי אמנות ומדימויים מהעיתונות. רשמיה מהעדות המצולמת ועמדתה הנחרצת נמסרו בקו מתומצת והומניסטי. רישומי הנוף זרוע ההרס לאחר מלחמת 67′ המופיעים בתערוכה, נעשו בהשראת תצלומים ממדבר סיני אחרי המלחמה שצילמה חברתה ושכנתה של שלוס, הצלמת אורסולה וגנר-מרקוס. בעבודות הנייר של שלוס נצרבים בשחור ולבן רשמים ממראות החורבן שנותרו בתום המלחמה. רישום נוסף מתקופה זו מתעד את מראה הפליטים הפלסטינים בגשר אלנבי  בדרכם לירדן, שרשמה הציירת בביקורה במקום.

כוחה של היצירה הוא בתגובתה המיידית של שלוס והצגת העבודות סמוך להתרחשות האירועים – יצירה המוסרת עדות מהמקום, ומוחה על השלכות הכיבוש וההרס לשני הצדדים. תערוכה משותפת למרקוס ולשלוס, “רשמי מלחמה”, הוצגה בגלריה “פורום” בציריך בשנת 1968.

זִקנה – שלוס טיפלה בתמת הזקנה בכמה רבדים ובהרחבה עוד משנת 1993 ועד שנת 2009, עת סיימה לצייר עקב גילה. נושא זה התפתח וצבר תאוצה בזמן ששלוס  ביקרה חברת משפחה בבית אבות. היא פקדה את המקום יום-יום תקופה ממושכת ותיעדה את מצוקת הדרים בו. רישומי הזִקנה על נייר צוירו במהלך השנים במסרים ובקווים אקספרסיביים. בערוב ימיה היא יצרה ציורי תקריב-פנים על בדים ברישום מזוכך ומינימלי. העבודות על נייר הצילום המוצגות בתערוכה מוטענות בתכנים, מעוצמת הקו ומהדקויות הצורניות שהמצע מאפשר לשלוס להפיק ממנו. הזִקנה ביצירות מופיעה במערומיה. דמויות הזקנים בעבודות הן אנונימיות, מופיעות בעליבותן ובבדידות קיומית; גופן דואב ושפוף, חלקן בתנומה ובאין אונים, במצבי המתנה ודמדומים.

עבודות נייר אלו בפורמט בינוני עד זעיר המוצגות בתערוכה, עשויות להזמין את הצופה למפגש ולחוויה אינטימיים עם היוצרת.

נעילה 30.3.2019

(מודעה)