נפל דבר I אינגה פונר-קוקוס

בית ביאליק.  הקומה השנייה.

 

אוצרת ד”ר סמדר שפי
אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק : איילת ביתן שלונסקי

 

פתיחה ביום חמישי,  20 יוני  2019, בשעה 19:00

בית ביאליק, רח’ ביאליק 22 תל-אביב

המוזאון פתוח בימים ב’-ה’, בשעות 17:00-09:00, ו’-שבת 14:00-10:00

התערוכה “נפל דבר” נוצרה בעקבות עיון של אינגה פונר קוקוס בכתבי ביאליק, ביקורים ומחקר בארכיון בית ביאליק וחשיבה על אלו בהקשר לשאלות של שימור תרבות ומרחבי זיכרון המרכזיות בגוף עבודתה לאורך שנים . פונר קוקוס היא האמנית השלישית המציגה ב”סדרה אמנות בקומה השנייה” במסגרתה אמניות ואמנים מוזמנים ליצור מייצבים תלויי מקום בעקבות המורשת וההיסטוריה של  ביאליק. היא הראשונה שעוסקת בעשייה של ביאליק בהקשר לאנשי חוגו ובארכיון בית ביאליק כאתר תרבותי, כמעין נסתר.

 ב”תהודה” היא מאירה את הקשר המיוחד בין חיים נחמן ביאליק ליהושע חנא רבניצקי במיצב נייר שמאתגר הגדרות של דו ממד ותלת ממד. מיחסי החברות, האהבה וההערכה בין השניים צמחו מיפעלות שימור תרבות מפוארים ובראשם סֵפֶר הָאַגָּדָה ,שכרך ראשון ממנו ראה אור ב 1907 ובו אסופת אגדות מספרי מדרש מתקופת התנאים והאמוראים. עד מותו של ביאליק, ב 1934 השלימו עוד מפעלי כינוס ותרבות רבים.

פונר קוקוס מנכיחה את החומק, את החולף, את הערטילאי. היא משמרת את הדימוי הכתב, אבל משנה את התחביר. היא פורמת משמעויות, מנכיחה ספקות, אמביוולנטיות, מדגישה את המרווח בין הנאמר ללא נאמר המקבל גם הוא ייצוג מטריאלי.

לצד המיצב “תהודה” מוצגת עבודת הווידיאו “נפל דבר” שכותרתה כשם התערוכה כולה. ביאליק השתמש בצרוף המילים בשירו “דבר” שנכתב ב 1904, בתקופה רווית מתחים : שנה לאחר פרעות קישינב (הראשונות), זמן קצר לאחר מות הרצל ובעת המחלוקת המרה בתנועה הציונית סביב תוכנית אוגנדה.

נָפַל דָּבָר בֵּינֵינוּ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-נָּפָל,

וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין מַגִּיד,

אִם-זָרֹחַ זָרְחָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְאִם שָׁקְעָה –

וְאִם שָׁקְעָה לְעוֹלָמִים.

עבודת הוידאו של פונר קוקוס היא מסע לנבכי הארכיון ולסיוט על אובדנו. טראומות של אובדן ארכיונים, אובדן גופי ידע, מצלק את התרבות כבר מימי שרפת הספרייה הגדולה באלכסנדריה (כפי הנראה ב 48 לפנה”ס). פונר קוקוס שמביטה באגירת המידע האינסופית שלנו כיום, ותוהה על משמעות כמויות המידע האדירות האלו בחיינו. ב”נפל דבר” היא עומדת על היופי, השבירות והחומריות של קשר אישי אינטלקטואלי הנעשה בתכתובת, לצד יצירה בה היא מפנה לנדירות ולחשיבות של ארכיון, להיותו יקר המציאות, יסוד לחשיבה חופשית.

 ד”ר סמדר שפי