ביום שני 1 במרץ תפתח מחדש

 יָם הַדְּמָמָה  I יאנה רוטנר

ד”ר סמדר שפי – אוצרת התערוכה
איילת ביתן שלונסקי – אוצרת ראשית ומנהלת מתחם  ביאליק
בית ביאליק,  הקומה השנייה

ב-ה 09:00- 17:00 ו-שבת 10:00 – 14:00

‘ים הדממה’ – תערוכתה של יאנה רוטנר – היא החמישית  הנערכת במסגרת סדרת התערוכות המחקריות “אמנות בקומה השנייה” בבית ביאליק. במסגרת זו אמניות ואמנים מפתחים עבודות לתערוכה באצירתה של ד”ר סמדר שפי תוך עבודת חקר בארכיון בית ביאליק בהנחיה צמודה של מר שמואל אבנרי וגב’ יהודית דנון מארכיון בית ביאליק. התערוכות מאירות זוויות ספציפיות במורשת ביאליק.

מסעות פנימיים בוחנים את  המרחק שבין הסמוך והיציב למצב של מעבר בערוכתה של יאנה רוטנר. תוך התבוננות, הולכת ומתפתחת דריכות, לצד מודעות לריק, ומתוך הקשב עולה מצלול נסתר. המרחב לצליל הפנימי, למה שנבלע בגעש היומיום. ב”ים הדממה” מתאר ביאליק  היעדר ואקום קולי: שתיקה אינה שקט:

וְכָל-הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק;ּ \ מֵאַחֲרֵי הָרֵחַיִם  \  שְׁאוֹן הַנַּחַל אֵינוֹ פוֹסֵק.

הצילום, כמו שירה, הוא דרך עקיפה להתבוננות בעצמי ובעולם, והדבר עומד בבסיס הזיקה של רוטנר לביאליק.  את המילה “מצלמה” חידש ביאליק.  המילה היא גביש של משמעויות: “צלם”, “צל”, ו”מה” צפונים בה. הצל, אזור שאינו חשוף לאור ישיר, הוא דימוי למה שאינו מרפה; השאלה “מה”, הרהור  על משמעות, מלווה תהליכי יצירה כצל: שְׁחוֹר הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ כּוֹבֵשׁ, \ מַרְכִּיב צֵל עַל-צֵל וְכוֹפֵל;

ביאליק מדבר על עומק ועוצמת צבע ועל תחושה של לילה חיצוני ופנימי. השחורים-אפורים בצילומים של רוטנר הם אמנם של אובייקטים ממשיים בעולם, אך קסמם באופן בו הומה בהם תהום העומק של רבדים נסתרים מעין. יש בעבודות מהלך מתמשך של התבוננות מבחוץ על הסביבה עד כמעט התמזגות עם הטבע העטוף בליל. הדימויים מגלמים רגע מדויק מאד, דק מן הדק של הימצאות, נוכחות של קיום.

                                                                                                          ד”ר סמדר שפי

כל הציטוטים מ”ים הדממה פולט סודות” מאת חיים נחמן ביאליק (חשון, תרס”ב).