דליה חי אקו – התיירחות

אוצר: אורי דרומר

18.3.2021-10.4.2021

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

“הצעקה משקפת את התחושות היומיומיות שלי, היא מעין מסגרת לכל תהליך העבודות ומהווה ביטוי עוצמתי לכל העבודות שמרביתן הן זעקה יומיומית”.

התיירחות 1

‘התיירחות’ היא הצבה בחלל, המורכבת מרישומים וציורים בטכניקות שונות. העבודות נעשו מידי יום, לאורך שנה אחת, כחלק מריטואל יום יומי של האמנית, עד שהפכו לגוף הכולל 365 עבודות המהווה מעין יומן אישי; העבודה הראשונה נעשתה בתאריך 1 בדצמבר 2019 והאחרונה ביום 30 בנובמבר 2020. העבודות בפורמט אחיד, בגודל 2115X ס״מ, בטכניקת רישום בעיפרון, דיו וצבעי אקריליק. ערכו של גוף עבודות זה בהיותו מצבור של עבודות, אך גם ביצירה הבודדת, כל אחת ואחת; שנה שלמה אחת המורכבת מן היום – יום.

לצד גוף עבודות זה מוצג הדפס דגיטלי על גבי שקף, המשלב בין טכניקות צילום/סריקה וטיפול ידני, בו דימויי פה פעור בצעקה. לצד אלו מוצג אובייקט ready-made מטופל – שולחן משפחתי עגול מתקפל, המזוהה עם הבית הישראלי בשנות השבעים. השולחן צבוע בשחור ולבן ועליו סימנים שיכולים להזכיר מבנה של לוח שנה. על גבי אחת מפינותיו כתר צבעוני. במרכז ההצבה – עיגול. את התערוכה מלווה ספר ובו טקסטים שנכתבו על ידי האמנית לאורך השנה ואשר מתייחסים לעבודתה. מבט על הספר מגלה כי לצד הטקסטים מופיע דימוי המורכב מסבך קווים המחוברים ביניהם בנקודות. אלו מייצרים דימוי של רשת, כאשר תוך כדי דפדוף בספר הקווים המחברים נעלמים.

ביסוד עבודתה של דליה תיעוד רפטטיבי יום יומי של פרוטרט אישי – הלכי רוח, זיכרונות, מחשבות, חוויות, אירועים. כל עבודה היא תיעוד של זמן אחר, מצב אחר והמעבר מעבודה לעבודה כמוה כגלישה מזמן לזמן, ממצב למצב. בתנועתה הרפטטיבית מיום ליום, האמנית מתעדת, רושמת ולמעשה בעצם מחזוריות זו היא עצמה מתקיימת – מתיירחת.

ההצבה מציגה עבודות לפי סדר הימים בהם הן נוצרו, באופן שהנחתן זו לצד זו על הקיר מייצרת מבנה המאפשר לצופה להתבונן במכלול העבודות כרצף, רצף שהוא מהלך נפשי, ולזהות חוקיות כמו גם לעקוב אחר דימויים, צורות, צבעים, ארכיטיפים ולזהות תבניות חוזרות. העבודה מזמינה להביט בעבודות כמכלול וגם מאפשרת התבוננות בדימויים אחד – אחד. בכך, ההצבה כמכלול מהווה מעין לוח שנה ירחי, בד בבד עם זאת שתוצרי הריטואל היום – יומי מהווים עדות חיה לעצם קיומו של כל יום ויום ולייחודיותו של כל יום כמופע – ירחי – נפשי- ייחודי.

אורי דרומר, אוצר התערוכה