תקועים בבוץ

אלון קדם, בועז לוונטל, גבריאלה קליין, נעם ונקרט ורותם רוזנבוים

אוצרת: ד”ר זיוה ילין

גלריה בבארי, קיבוץ בארי 

פתיחה חגיגית בשישי 21 ינואר 2022 משעה 19:00

ברחבת הגלריה בבארי.

שיח גלריה בהשתתפות האמנים יתקיים בשישי 28.1 בשעה 10:30 

שעות פתיחת הגלריה: שלישי, חמישי, שישי 9:00-13:00, שבת 10:00-14:00
או בתאום מראש עם זיוה ילין  0547918049 או סופי ברזון מקאי  0547918464  או במייל gallerybeeri@gmail.com

התערוכה הפותחת את השנה בגלריה בבארי מהווה תמונת מראה לתקופה הסוערת, האינטנסיבית והמסויטת שבה אנו חיים, מציאות של אפידמיה כלל עולמית, הסלמות וחילופי שלטון. כיצד מגיבים ציירים בסטודיו שלהם למציאות סביבם? האם הם מביטים בעולם או מסתגרים בסטודיו ובתהליך הציורי? האמנים המציגים בתערוכה באים מרקעים שונים אך משותפת ליצירתם הכתמיות הבוטה, הנחות צבע חופשיות ופרועות, צבעוניות עזה, מוטיבים של פירוק ושברים, התנפצות, עומס ויזואלי והמון הומור ואירוניה.

אלון קדם מציג את ציורי ה”התבחבשות” שלו, אוסף דחוס של כתמים, קווים וצבעים, ספק חלקי אובייקטים, ספק מחוות ציוריות מופשטות, שנערם לכדי גוש ציורי וכדורי המופיע במרכז התמונה וכן חלקי ערימה שהתבקעה מבפנים, ניתזה על בד אחר, וכעת שרידיה מרחפים ברחבי הציור, מציגים עולם כאוטי ומשועשע, עולם שעשוי משברים המפוזרים בחלל הציורי.

בועז לוונטל מציג את התיאטרון הרומנטי שבו הוא חי. הדמויות הגרוטסקיות הן חלק מהתפאורה. מאבק פנימי בין חלומות, פנטזיות, שדים ויצירי דמיון הקבורים על הבד תחת שכבות גדושות של צבע כחלק מתהליך יצירתי של הרס ובניית הציור.

גבריאלה קליין מציירת ציורים דרמטיים, גדולי ממדים, שבהם היא מוציאה פרטים מסביבתה הביתית המוכרת מההקשר הרגיל שלהם, מתייחסת לבני משפחתה כגופים פיסוליים או יצורי בראשית חולמניים.
בציוריה מופיעים דימויי נוף ודיוקנאות, המאופיינים בגישה פיגורטיבית, בצבעוניות עזה ובהדגשה של חומריות הציור.

נעם ונקרט מציירת מתוך התבוננות החוצה, אל העולם שמחוץ לסטודיו, וגם מתוך מבט על תהליך היצירה עצמו. נראטיב האמן בסטודיו, שיעורי ציור וטבע דומם ביתי הופכים לחגיגה של צבעים וכתמים, עיוות והגזמה, ומבט הומוריסטי על דמותה כאמנית, כאם, כאדם.

רותם רוזנבוים מצייר ציור גדוש בצבע, בפרטים וסיפורים, ציור מלהטט, ילדי ופרוע, אלים ומטריד, שיוצר סוג של הצפה. זה חלק מהחוויה שלו בעולם וזה גם האופן שבו הוא בדרך כלל יוצר. דמויותיו נלעגות וגרוטסקיות ויחד עם זאת אנושיות. הציור מותח את המציאות, מפרק, משבש ומעוות. הוא בו זמנית מטריד וקודר, בוטה וגם רך, וגם מצחיק וססגוני.