שיר הנשים המחכות | ענת פרופר גולדנברג

אוצרת: ד”ר זיוה ילין

פתיחה חגיגית : שישי 1.4 בשעה 19:00, פרפורמנס Tempered Breath יתקיים בשעה 20:00

שיח גלריה והשקת קטלוג: שבת 23.4 בשעה 11:00, פרפורמנס Tempered Breath בשעה 12:00

שעות פתיחת הגלריה: שלישי, חמישי, שישי 9:00-13:00, שבת 10:00-14:00
או בתאום מראש עם זיוה ילין  0547918049 או סופי ברזון מקאי  0547918464  או במייל gallerybeeri@gmail.com

ענת פרופר גולדנברג בחרה לערוך ולצלם את הפרפורמנס שלה בשדה חיטה באזור מתחם התחמושת שבין  נחאביר, בארי הישנה, לבין מפעל הגפרית הנטוש, 2 ק”מ מערבית לקיבוץ בארי, ובמרחק 3 ק”מ מהעיר עזה. שדה שקט ופסטוראלי, טעון היסטוריה מקומית, שידע מלחמות רבות, שיגורי טילים מעזה ושריפות מדי קיץ. הפרפורמנס מתבצע על ידה כשהיא לבושה בשמלה כהה ומטפחת, חגורה סינר מנחושת מרוקעת בעלת עיטורים רקומים מעשה ידיה. היא צועדת במרחבי השדה, מחככת ידיה זו בזו  בתנועה סיזיפית אין סופית, תוך שהיא צועדת במעגלים, יחפה, ורגליה משתפשפות ונפצעות מרגבי האדמה והאבנים. ברקע בוקע הסאונד של קולה של האמנית, החוזרת ומדקלמת באיטיות ובתשומת לב לכל מילה את שירו של יאיר לפיד “שיר אהובת הספן”. לפיד כתב את השיר בהשפעת ספרו של ג’ורג’ אמאדו “ים המוות”, רומן המתרחש על רקע חיי הספנים והדייגים ברציפי הנמל של באייה, בברזיל. הוא מתאר את גורלן של נשות הימאים, שנגזר עליהן לחכות בחשש לשוב יקיריהן מהים. ואצלנו – מי היא האישה המחכה, הנשכחת? למי היא מחכה? לאהובה שלא ישוב מהקרב? לבנה שנשלח למלחמה בעזה? עד מתי היא תחכה בסבלנות שהרע מכל יקרה? האישה מופיעה בכל מסך בגלריה מכיוון אחר, ומבלי משים מכפילה עצמה והופכת לנשים. פעם מימין ופעם משמאל או ממרכז השדה הרחוק, מתקרבת למולנו ומייצרת טקס פולחני נשי, ציפייה מורטת עצבים ועיסוק בשכול.

נעילה: 30.4