ניל וקארין רומנו  – אני צופה בך מבדידותי הטראגית

אוצרת: שרי פארן

פתיחה: יום חמישי, 20 אפריל 2023, בשעה 19:30

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

  

העולמות המורכבים של התאומות ניל וקארין רומנו, נארגים ומוקרנים על גבי בדים גדולים מתוך חלומות ליליים וחלומות בהקיץ. דימויים היברידיים נתווים בווירטואוזיות אמנותית, בצבעים דשנים, במשיכות מכחול עזות ביטוי, המעניקות לעבודה נפח וטקסטורה. בתוך חלל ביתי קטן ובועתי, מנותקות מהעולם שבחוץ, שקועות ניל וקארין עד כלות ביצירה אינטנסיבית, אקספרסיבית, פיוטית וסיזיפית המורכבת מחזיונות מפתיעים, בדמיון ובפנטזיה שהן דולות מתוך התת מודע, כשהן פוסעות בין הגבול הדק שבין מודעות לאי מודעות.

בתיאום הרמוני נדיר הן יוצרות סצנות מפתיעות בעושרן, בהתייחסות למקורות קולנועיים וספרותיים. הן מביימות סיפורים השאובים מחוויות ליליות, מרתפי מועדונים, מועדוני ביליארד ומרחבים השונים מחיי היומיום השגרתיים. הסצנות מלוות סאדו-מאזו, מיניות מוגזמת, רוויות עונג וכאב כאחד.

ההטרוטופיה, מושג שנוצר בבית מדרשו של הפילוסוף הצרפתי בן זמננו מישל פוקו, הינו חלל המציין את הימצאותן של החריג והשונה ביחס לממשי והתקני שעמו הוא מתכתב וחותר תחתיו, תוך שהוא מהפך את הקודים והסמלים שלו. במרחבים הללו מככבות התאומות, המלוות לעיתים בדמויות קוויריות ואנדרוגיניות, דמויות המצויות בשוליים החברתיים. הדמויות מתפתלות בקומפוזיציות היברידיות המוכלאות מחיות מפלצתיות כחתולים שטניים, לטאות אנושיות, שבכות של צמחים משלובים בפרטי ארכיטקטורה אקלקטית מסגנונות היסטוריים שונים. לעיתים מופיעים דמויות מנופחות בצורה גרוטסקית המתנפצות אחת על השנייה ומתפרקות שוב לדמות אחת שהיא שתיים.

האורגני והאנאורגני, הזכר והנקבה, מוקפים בצורות גאומטריות, ארכיטקטוניות ושזורים ברשת ממלכדת של קווים ומשטחים מלאי צבע ופרטים הסוגרים עליהם עד כדי מחנק, וממלאים את החלל מקצה לקצה בבחינת אימת החלל הריק. מתוך הכאוס והערבוביה נולד מופע המעלה התבוננת קרנבלית בנוסח פליני בו האימה והיופי כרוכים זה בזה. קרקס אנושי, חייתי, גרוטסקי, ציני, משרטט דיוקן עצמי מטאפורי, אירוני, המשתנה תדיר על פי הסגנונות האמנותיים המזינים אותו.

התעלמות מכוונות מפרופורציות ופרספקטיבה, דימויים העולים אחד על השני בצבעים רוטטים ועזים, ריבוי פרטים המאזכרים בדים רקומים וארוגים, משייכים אותן לאמנות של האאוטסיידרים, שלא שייכת לניסוח תרבותי מוגדר.

הזרות והבדידות הטראגית מלווות את ניל וקארין רומנו מגיל צעיר, הולכות ומתעצמות ומוקרנות מבעד לציורים. הן מתדיינות עם תחושות של כיסופים לקשר, למיניות ולחיים חברתיים מלאים ועשירים, אך חוזרות ושוקעות בקשר המנחם והממכר, אך החונק, של הבדידות האישית שלהן שבאה לידי ביטוי גם בקשר התאומי המיסטי והנדיר, העובר כחוט השני בשלל יצירותיהן.

׳׳אנחנו שואפות ליצור אמנות ייחודית, העוסקת ברבדים של נפש האדם, תוך שימוש במוטיבים של כאוס, טקסיות, ניהיליזם ויחסים אינטימיים וקווירים. כולם רגשות וסיטואציות מהחיים שלנו.׳׳

כאמניות אאוטסיידריות, אין להן בעיה לחשוף את עצמן בצורה פגיעה ומעוררת רגש עז, והן מאפשרות הצצה כמעט פורנוגרפית אל תוך המיתולוגיה התאומית הפרטית, אשר בה לאישה השולטת והעוצמתית יש מקום מרכזי.

שרי פארן, אוצרת

אפריל 2023