ציפור, אשה, ברכה – רעיה בר-אדון

אוצרת: אירית לוין

פתיחה: יום חמישי, 27 יולי 2023, בשעה 19:30

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

ציפורים ונשים הן נושא תערוכתה של האמנית רעיה בר-אדון, המציגה פיסול קרמי מוקדם לצד חיתוכי לינולאום בשחור לבן – הטכניקה העיקרית שבה היא יוצרת משנת 2017. בר-אדון מתחקה ביצירתה כבר שנים רבות בנושאים כמו נשיות, אימהות, דימויי בעלי כנף וסמליותם הרב-תרבותית.

דמויות נשים מיתיות מופיעות בפסליה הקרמיים משנות השבעים של המאה הקודמת. נשים הנראות כאלות קדמוניות, בסיסיות, מעוגנות בקרקע. השפעות אתניות, שבטיות ופולחניות ניכרות בפסלים שנוצרו ביד  בחימר פשוט וגס ונשרפו בתנור. “עבדנו בחימר לפרנסתנו ואני התאהבתי. התחברתי לחומר, לאדמה, ויצרתי סדרת פסלי נשים אדמתיות ראשוניות”.[1] יצירות אלו מוצבות בחצר ביתה ביישוב חופית.

הקִרבה לטבע הטביעה את חותמה על יצירתה של האמנית. בילדותה גדלה בקיבוץ לאב חוקר טבע והתלוותה אליו רבות, ובבגרותה גרה מזה שישה עשורים ביישוב חופית ובו מיני ציפורים. נוסף על כך יש לציין את משיכתה של בר-אדון לארכאולוגיה, לפריטים אתניים מאמנויות עממיות ולאוספים אנתרופולוגיים ממגוון תרבויות, שאף הם מהדהדים ביצירתה.

מפגשים בין אשה לציפור, המתוארים בחיתוכי הלינולאום, כביכול ממלכדים את הציפורים באיברי הגוף הנשי. הציפורים מטילות מורא, מלוות או סובבות את דמות האשה, לעיתים אף מואנשות (כמו בעבודה “אחת בשביל השנייה”) ומשמשות, אולי, לתיעוד ביוגרפי והלכי רוח של היוצרת. על הציפורים כמראָה לנפש מעידה האמנית: “הציפור – לפעמים היא נוסקת ולפעמים היא צונחת ומאיימת; לעיתים היא עוטפת, מחבקת ומזינה. ההזיות הללו סביב האשה והציפור אינן נגמרות”. האשה נעה בין תחושות של אי-שייכות  בדידות וזרות, בדימוי של צלילה מטה או תעופה מעלה, לבין רצון להתמזג עם האדמה והטבע.

חיתוך בסיבי העץ לעומת חיתוך בלינולאום החלק משפיע על התוצאה, כפי שמתארת בר-אדון : “אני חותכת בלינול. זו אותה טכניקה כמו חיתוך בעץ, ההבדל העיקרי הוא מרקם החומר: הלינול הוא חומר חלק, ללא סיבים, הוא מאפשר לי יותר חופש בחיתוך. לינול הוא חומר “טיפש” שאני יכולה להטביע בו את מה שאני רוצה. תוך כדי עבודת החיתוך אני משנה, מוסיפה או מוותרת. יש הרבה אפשרות ליצירתיות, זה משחק בין דו-ממד לתלת-ממד, יש משהו מאוד מרגש בעבודת החיתוך. יש לי הרבה סכינים, כל אחד שונה בצורתו ובגודלו ובעוצמתו. החיתוך הוא מוסיקה משתנה, מחזק לחלש, ממהיר לאיטי. לפעמים זה סוג של מדיטציה”. ואכן התוצאה הסופית חושפת את השיח העשיר בין קו למצע, בין עידון לאקספרסיה, בין שקט לסוער.

בתערוכה מוצג גם מקבץ ברכות אישיות, שהכינה האמנית לבני משפחתה הקרובה לציון ימי הולדת. הברכות הן מעין משחק יצירתי וקולאז’י המשלב תחומים מגוונים כמו תולדות האמנות, מראות טבע, ארכאולוגיה, עיצוב ואף תווי אמנות נאיבית.

אירית לוין, אוצרת

[1] רעיה בר-אדון יצרה עם בן זוגה, האמן דורון בר-אדון, עשרות יצירות על קירות ומבנים ציבוריים.