ארכיטקטורה של המגע / / מורה דימרמן

Mora Dimerman // Architecture of contact

אוצרת: ורה פלפול

התערוכה מוצגת עד לשבת 4/8/2018

גלריה פריסקופ, בן יהודה 179, תל אביב

Periscope Gallery, 179 Ben Yehuda Street, Tel Aviv

מורה דימרמן אמנית ומעצבת תכשיטים, משתמשת בטכניקות של סריגה בהם היא עושה שימוש הן בתכשיטים אותם היא יוצרת עם מתכות יקרות והן בעבודות האמנות שלה.

בתערוכה “ארכיטקטורה של מגע” בחלל גלריה פריסקופ, מוצגות שלוש סדרות של עבודות המשתמשות  בחיבורם העדין של חומרים גולמיים כמו חוטי תפירה, אבנים, קרטון ומסרגות.

סדרת תכשיטי הגוף וסדרת האובייקטים החלה במסגרת פרויקט הגמר בתואר שני בשנקר. הסדרה מתאפיינת בסריגה פיסולית עדינה וצפופה סביב אבנים. הסריגה כפעולה בונה, מחייה את החוט וטוענת אותו בתפקיד כפול, פעם אחת כחומר היוצר של דוגמת הסריגה ופעם שנייה כחומר המחבר בין האבנים. באבנים הגולמיות שנבחרו לא ניכרת שום תכונה מיוחדת. האבנים נותרות כפי שנאספו, ללא סיתות, קידוח ושיוף. הן מונחות בקרבה או במרחק זו מזו, כאשר הסריגה עוטפת, מגלה, מחברת, מכסה, תוך שמירה על שלמותם של כל אחת מהאבנים ומאפשרת את החיבורים והיחסים בין האבנים לבין עצמם, וביניהם לבין הסביבה.

הסדרה ‘רישומים’, מורכבת ממשטחים הסרוגים במסרגות 2 מ”מ הנותרות בתום התהליך כחלק ‘מהאובייקט – רישום’. כל עבודה בסדרה היא רישום בסריגה.  “אלונקה”, “דגל”, “מנהרה”, “דרך”, הם בין השמות של העבודות סדרה זו – מושגים אשר טעונים במשמעות במיוחד בחיים בישראל. החוט וטכניקת הסריגה פועלים בפעולה של חיבור יבש, לקרב ולהצמיד לכדי מגע היוצר מבנה, אולם מבנה זה ניתן לפירוק כפי שבסריגה מאפשרת לפרום את הדוגמא ולהשיב את החוט למצב הראשוני שלו. בבחינה זו המפגש הופך למפגש ארעי.

הסריגה נעשית בחוט בגוון חול אחיד המחקה את הגוון של האבנים ולעיתים בחוט שחור שנועד להדגיש

את הגוון הבהיר של האבן. בחלק מהעבודות יש שימוש בקרעים של קרטון אפור לעיתים כמצע לחיבור של האבנים וחוט התפירה ולעיתים רק עם חוט התפירה במפגשים המאזכרים נוכחות של אבן שאיננה. המבנה של ‘העיניים’ שהסריגה יוצרת, פעם מסודרות, פעם צפופות, פעם אווריריות, מאפשרות ליצור גוונים ומופעים שונים למגע עם האבנים.

השימוש באבן החל כסמל למושג בית. תקופת האינתיפאדה האחרונה, בה החלה מורה את הפרויקט הציפה את האבן גם כדימוי של סכנה ופגיעה. הדיכוטומיה הזו והרצון לגשר בין שני עולמות ובין קונפליקטים פוליטיים הפעילו אותה וכך התהווה הפרוייקט.  כאשר העבודות עסקו בבתים סוג המפגשים שנוצרו בעבודות הראשונות ביטאו מערכות יחסים של כוח, אם זאת המעבר לאבנים ושמירה על שלמותם בתוך העבודות אפשר להתמקד בסוג מפגש שאינו עוסק בהיררכיה מקובעת של חזק מול חלש אלא במפגש של מגע המאפשר דיאלוג דינאמי, דיאלוג של שיווי משקל, הדדיות, וערעור על ההיררכיה של חזק וחלש.

(מודעה)