עמר ישראל לנדוי     |    סיפור ישן / חלום / וסולם  

אוצרת: סופי ברזון מקאי

פתיחה:  חמישי  23.8 מהשעה 17:30

בשעה 18:00 יופיעו להקת נוריאל שמנגנים מוזיקת פולק-רוק מקורית באנגלית, עם שירה סוחפת וצ’לו מלטף

מפגש אמן: יתקיים במועדון לחבר בקיבוץ בארי ביום רביעי 29.8

בשעה 17:00

 

גלריה בבארי, קיבוץ בארי

חמישי- 16:00-20:00, שישי- 9:00-13:00, שבת- 11:30-14:30

או בתיאום מראש עם זיוה ילין 0547918049 או סופי ברזון מקאי 0547918464
www.gallerybeeri.co.il

 

עמר ישראל לנדוי, בוגר החוג לצילום במכללת הדסה ולימודי פוטותרפיה במוסררה, יציג בגלריה בבארי את תערוכת היחיד הראשונה שלו. התערוכה עוצרת בנקודת זמן אקראית בתהליך העבודה הצילומית המתמשכת שלו. אין לעבודתו גבולות גזרה של “פרויקט” או גוף עבודה שמסכם נושא עם קווי מתאר ברורים. המצלמה מתלווה אליו בשגרת יומו והוא נעזר בה לשרטט את מחשבותיו ולעגן את חוויותיו- יומן של הגיגים הכתובים בדיו וציפורן, מחשבות עמוקות וגדולות וגם קטנות וברות חלוף, מלאות הומור ומודעות עצמית, אודות מקומו בעולם, זהותו, אודות צילום ודימוי וגם זיכרון.

הסיפור מורכב מארבעה נרטיבים שנמצאים ביחסי גומלין ביניהם וגם זולגים זה לתוך זה- עבודות צבע של שולחן סעודה, עבודות בשחור לבן עם טקסט בכתב יד, צילומי נוף ובתים, וצילומים קטנים מאוד של כפות ידיים מחזיקות שלל מציאות קטנות.

בהרבה עבודות נראה את הנוף מקומי של ביתו שבצפון הארץ. הוא בנוי ועירוני, וגם טבעי, וגם שניהם יחד- בדמות בטון על גלגוליו השונים, וצמחייה בדרגות פריחה, חיות ומלאכותיות שונות. על חלק מהעבודות הוא כותב בדיו וציפורן את מחשבותיו ברגע הצילום- התבוננות פנימית אסוציאטיבית. הטקסט הכתוב נשזר עם התמונות על מרכיביהן, מדגיש את החשוף, הגס והמנוכר וגם רכות מכילה וחומלת. הדברים הם לא חד משמעיים בצילומיו, כשהטבע לובש צורה יבשה ולא מזמינה והבטון הקשה דווקא מעורר געגוע בכניסה של בית ישן. או כשהוא מעלה על הכתב זיכרון ילדות מלווה בבטון שאין בו איפה להתרפק בכלל, וגם האור לא סלחני. עבודתו של עמר היא מראה של דואליות הנפש האנושית, כזו שיכולה להרגיש את הכול בו זמנית, לכאוב את האושר ולהתעצב על היופי וגם להתגעגע למה שישנו ממש עכשיו. הוא מאפשר לנו לראות את כל מה שממלא את יומו- הנטוש ומלא התקווה, הלאות ואבק הדרכים, תשומת הלב לשוליים, המקומות בהם זה שרוט ומקולקל, היופי הענוג והנוגע ללב, איך דבר יכול להיות פרום אבל שלם בו זמנית, מה שנשכח מאחור אבל לא רחוק מן הלב. הוא מעלה על הנייר בעדינות רבה ובגוונים רכים של אפור את צניעות נפשו.