צונאמי – ורדי בוברוב, דניאל פלדהקר
אוצרים: אריה ברקוביץ וורה פלפול
שימרו את התאריך : פתיחה: 31/8/2018
בית האמנים החדש, ראשון לציון
תערוכתן המשותפת של האמניות דניאל פלדהקר וורדי בוברוב יוצרת מפגש רב שכבתי מרתק המבוסס ברובו על חומרים תעשייתיים. העבודות בתערוכה מקיימות דיאלוג מרומז הנע בין תלת מימד לדו מימד, בין קו וכתם, תנועה ואיפוק המציפים מתחים פנימיים המוצפנים ביניהן.
הצייר פול קלה, תיאר את תהליך עבודתו ” אני לוקח את הקו לטיול…”. גם בעבודותיהן של ורדי ודניאל הקו הוא חוט מקשר. סיבים סינטטיים, חלקי מברשות תעשייתיות, חוטי ניילון ורישומים על גבי יריעות pvc לוקחים אותנו הצופים, לטיול לתוך עולמן האישי של היוצרות דרך מגוון מדיומים. רישום, מיצב, עבודות רצפה וקיר , חוברים לכדי צורות אמורפיות המהדהדות תופעות טבע ונופים לנחשול של זיכרונות אישיים וקולקטיביים. הדימויים והמושגים מקיימים ביניהם יחסים המאפשרים למתבונן לפענח ולחוות הקשרים אסוציאטיביים בין הנראה והמוכר לקסום והנסתר.
דניאל פלדהקר יוצרת אובייקטים תלת מימדיים שקופים למחצה ורב – שכבתיים, עליהם מקודדים סמלים, רישומי טקסט וקולאז’ים. בתהליך של תחביר גיאומטרי וחומרי – תוך שילוב חוטי פלסטיק וחומרי רדי מייד נוספים היא יוצרת סופרפוזיציות ארכיטקטוניות וקונספטואליות, הנראות כמו איים ששרדו צונאמי והותירו מכתבי פרידה וזיכרון.
מצעי ה PVC השקופים וגדולי היריעה מהווים מצע צלול ומתמסר המאפשרים לדניאל לחשוף את התהליכים והשכבות בעבודתה, את המתרחש “מאחורי הקלעים”. בנוסף, שקיפות המצע גורמת לאלמנטים המצוירים, כמו “לרחף” על גביו וכמעט “להשתחרר” ממנו אל החלל. בעבודה Tube A היא יוצרת מקלט עשוי יריעות pvc מחוזקות בסיבי פיברגלאס ומזמינה את הצופה להיכנס לתוכו. אין זה מקלט רגיל ואטום אלא מקום המאפשר למבקש לחסות בתוכו, להתבונן במתרחש ולעזוב לאתר הבא. עבודת הקיר Welcome, מורכבת משלוש שכבות: “שטיח אדום”, מצע שקוף ומציצני ומניפסט ספירלי. לצד עבודה זו, שתי עבודות נוספות בעלות אותה השכבתיות כאשר מאחורי שלושתן נמצא הקיר האטום שבאמצעותו היא רומזת על קשיי ההגעה לחוף מבטחים.
האובייקטים והמיצבים של ורדי בוברוב עשויים אלפי סיבים סינטטיים, בצבעים, מרקמים ואורכים שונים הלקוחים מתעשיית המברשות. תכלית פעולתה כרוך בפעולת ריסון המבקשת למנוע סערה התובעת להשתחרר. לעבודותיה אלו איכויות של רישום קווי צפוף ואינטנסיבי השומר על ניראות שברירית, מינימליסטית ומפתה למגע. בסדרת הגלקסיות למשל היא כולאת את סיבי המברשות בטבעת מתכת הדוקה, בסדרה אחרת בתערוכה היא משתמשת בדלתות מטבח מצופות מלמין שתחתיו נלכדו אלפי סיבי מברשות. בפנורמת דיו גדולות היא מרסנת סיבובי רולר (משמש לצביעת קירות) ו”צוברת” את התזות הדיו לדימוי שנוצר במאוזן ובמאונך. הדימוי השב ונרקם תחת ידיה מעלה על הדעת אתר התרחשות גועש, הרומז ל”סערות” אינדיבידואליות ואוניברסליות כאחד.
השתיים בונות מיצבים פיסוליים, רישומי מקום ופרגמנטים של סביבה, לאו דווקא מגוננת כי אם אמביוולנטית. הן חוקרות ומותחות את גבולות החומר, תוך בדיקת יחסיו עם צבע וצורה, מפרקות ומחברות עולמות שמגשרים בין הגשמי לרוחני האישי והקולקטיבי.
(מודעה)