תחנות דלק – מחשבות על מסעות באמנות|Gas stations – Thoughts on travels in art

English follows Hebrew 

פרויקט “תחנות הדלק” של אד רושה  (  Twentysix Gasoline Stations 1963 Edward Ruscha) ריתק אותי מאז התוודעתי אליו. בתקופה של הקורונה נתקלתי, לראשונה באופן אישי, במגבלת תנועה. באפשרות שיהיה מחסום בו אצטרך לתת סיבה להימצאות במרחב אליו חשבתי, במובן מטאפורי כהרחבה של ביתי, מקום בו זכות התנועה שלי מובנת מאליה. התחושות האלו, שמיליוני אנשים שגרים בשטחים הכבושים חשים מאז 1967, גרמו לעיון בייצוגי מסעות שונים וגם בעבודה הקטנה והמהדהדת של רושה.

Ed Ruscha, ‘Standard Station, Amarillo, Texas’, 1963

הספר הקטן( Twentysix Gasoline Stations (18 X 14   הורכב מצילומי שחור לבן של תחנות הדלק בין ביתו של רושה בלוס אנגלס לבית הוריו באוקלהומה, דרך שעשה אינספור פעמים כסטודנט. הסדר הגאוגרפי לא נשמר באדיקות כך שיש בספרון תחושה של תעתוע  זיכרון . בדימויים מתומצת מפגש בין  הפונקציונליות האמריקאית , המודרניסטית, למהות אבסטרקטית של הלך רוח , לתחושה של מסע שעמוק בבנאליות שלו טמון חיפוש.

Edward Ruscha ‘Twentysix Gasoline Stations’ 1963

ב- 1963, כשספרו של רושה ראה אור, פרח הפופ משני צידי האוקיאנוס האטלנטי ובחן שאלות של צרכנות באופן ביקורתי.   ה  snap shots של רושה הדגישו את החספוס, את היותן ביטוי מזוקק של תרבות המכוניות האמריקאית. מהדורה ראשונה של הספר (400 במהדורה ממוספרת) הופקה באמצעי הדפסה משרדיים פשוטים והנכיחה, כאובייקט פיזי,  את הטריטוריה שבין הדוקומנטרי לאמנותי.
הדימויים בספר, שבשל גודלם הגוף שלנו תמיד גדול מהם, מאפיל עליהם וכמו מכיל אותם, נראים מוכרים כל כך למר ות כמעט שישים השנים שחלפו מאז צולמו . כשהם מוצגים מבודדים וממוסגרים או בדפדוף בספר ,שמהדורות חוזרות שלו הודפסו כבר כמה פעמים, יש בדימויים  מקצב של אינספור סרטי מסע וזיכרונות אישים שמתערבלים לדרך . התחנות הסתמיות הופכות לשערים, לאפשריות , לנקודות יציאה בהם הנוסע/ת המדומיין/ת יכול לפגוש

Detail from Edward Ruscha ‘Twentysix Gasoline Stations’ 1963

באנשים , לגעת במציאות שמחוץ לעצמה. הן מאין נווה מדבר (שעה שהן מזהמות מדבר וכל אזור אחר)  לנוח ולהתמלא באנרגיה – לתדלק מכונית ולספק לנוודים  צרכים בסיסים של משקה מאכל ומנוחה.  והן מעוצבות כהבטחות בסככות בוהקות, במנורות ככוכבים.
באותה שנה,  צייר רושה את Standard Station, Amarillo, Texas, עבודה שרוחבה מעל 3 מטרים, שהפכה לאחת העבודות האייקונית של פופ אמריקאי . תחנות הדלק הופקעו ממציאות לעולם הזוהר של הגרפיקה המדויקת, המהוקצעת והמבריקה דווקא דרך ציור . רושה הפנה את המבט לתאגידי הענק, לכוחות מרכזים המניעים את החברה האמריקאית וכיום המבט בהם כולל ביקורת כפולה – על המהלך הקפיטליסטי ועל הרס איכות הסביבה.

Detail from Edward Ruscha ‘Twentysix Gasoline Stations’ 1963

ב 2014 הוצגה ENLIGHTENMENT (Gas stations)   תערוכה של שי שאול, אמן צילום  מצוין שממעט להציג, בבית האדריכל ביפו (הטקסט לתערוכה נכתב על ידי) . שאול יצר דימויים של שמונה תחנות דלק  ברחבי הארץ במקומות מגוונים בהם אפיקים, עילבון, ותל-אביב.

Shai Saul ,Enlightenment (Gas Stations) Paz Gal-On (2012)

ללא נוכחות אנושית, כמעט ללא מכוניות, הדימויים של מבליעים  ממדים פוליטיים בהתייחסות לדרכים וגבולות, ממדים כלכלים ,סביבתיים ותרבותיים. שאול מדגיש את המודל הפיזי החוזר: משאבות הדלק, גג מגן משמש קופחת וגשם, מקומות חניה. תבנית בסיסית יעילה, מודרניסטית של תרבות הרכב, התנועה, שזוהתה בעבר כמגלמת חופש.
שאול צילם את מרבית התחנות בלילה ספינות אור שייעלמו ויבלעו  בחשכה, כלומר דימוי שנוצר ומת במהירות. הצילום של רושה ושל שאול, יובל אחריו,  מקפיא את הזיכרון, את הרגע הקצר בו מתבונן בהן הנוסע- נווד, אלא אם יעצור בהן.
כותרת הסדרה, Enlightenment   מפנה לתקוות עידן ההארה, לחברה רציונאלית שוחרת טוב. הדימויים  של שאול, מלוטשים לאיכות צילום והדפסה ללא דופי, מעמידים סימני שאלה מרהיבים, מחשבות ותהיות על הבטחות, על אשליות ועל קליפות.
מסעות הם מהות, ולעיתים קרובות גם נושא, באמנות. המהלך שינוי ממצב, ממקום, מתודעה אחת למצב, למקום לתודעה אחרת היא המהלך שמחוללת אמנות, במיטבה, במתבוננים, כמסע לעומק פנימיותם .

                  מחר, 5 אוקטובר 2020, יום שני ב 20:00
                                  מסעות באמנות
האקדמיה של החלון – הרצאות ד”ר סמדר שפי ב ‪ZOOM‬
לפרטים ותשלום    0507431106 שלחו‪ .WhatsApp  ‬   
מסעות הם נושא, ולא פחות מכך מהות של אמנות. נעסוק בעבודות של אמנים עכשווים בהם אד רושה, אייזק גוליאן, מתי אלמליח, ורבים נוספים.

Shai Saul ,Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)

Gas stations – Thoughts on travels in art

Ed Ruscha’s Twentysix Gasoline Stations (1963) has intrigued me ever since I first saw the project. During this current pandemic, I personally experienced the limitation on my travel for the first time. If I were to be stopped at a roadblock, I would have to come up with a good reason why I am driving in the public space – the metaphorical expansion of my home space in which I have obvious right to move in freely. These sensations, experienced daily since1967 by the millions of people in the Occupied Territories, led me to study the visual representations of various travels, and return to  Ruscha’s resonant little work.

Edward Ruscha ‘Twentysix Gasoline Stations’ 1963

The small artist’s book (18×14”) is comprised of black and white photos of gas stations on the route between Ruscha’s home in Los Angeles and his parents’ house in Oklahoma which he traveled many times as a student. The geographical order was not strictly preserved, so the booklet has a feeling of the illusion of memory. The images embody the essence of the encounter between American modernist functionality and an abstracting of mood and the sensation of a seemingly banal journey which hides a quest.
When Ruscha published his book in 1963, Pop was flourishing on both sides of the Atlantic, with its critical examination of issues of consumerism. Ruscha’s snapshots emphasized the ruggedness of the distilled reflection of the American car culture.

Detail from Edward Ruscha ‘Twentysix Gasoline Stations’ 1963

The first edition of 400 numbered copies was produced on simple office copiers, manifesting the territory between the documentary and the artistic as a physical object.
Our body size, larger than the images in the books, seems to overshadow and even contain them, making the gas stations look so familiar despite the ensuing 60 or so years since they were shot. Whether the photographs are displayed singly in frames or perused in a book (reprinted several times), the images bear the rhythm of innumerable road movies and individual memories mingling with the trip. The simple gas stations become gateways, possibilities, and starting points at which the imaginary traveler can encounter others and touch the reality outside of oneself. They are like oases (although they are polluting deserts and other environments), acting as rest stops to refuel the vehicle with gas and food, water, and rest for the travelers. They are designed as promises under a glistening overhang with star-like lights.

Ed Ruscha, ‘Standard Station, Amarillo, Texas’, 1963

That same year (1963), Ruscha painted Standard Station, Amarillo, Texas, which is more than 3m. wide; it became one of the iconic works of American Pop Art. The gas stations were expropriated from reality into the glamorous world of precise, polished, and shiny graphics through painting. Ruscha turned the viewer’s gaze to the huge corporations, the major forces motivating American society, which, in today’s doubly critical look, is a criticism of capitalism and the destruction of the environment.
In 2014, Shai Shaul, an excellent art photographer who rarely exhibits, exhibited the series Enlightenment (Gas stations),at the gallery of the Architects’ Association in Jaffa (text by this writer). Shaul photographed eight gas stations throughout Israel in a variety of locations, including Afikim, Eilaboun, and Tel Aviv, without people present and with hardly a car in sight. The images express political contents in referring to roads and borders, with their economic, environmental, and cultural aspects. Shaul emphasizes the recurring physical model of pumps, the overhang protecting from the burning sun and rain, and parking places. This is the basic efficient, modernist paradigm of car culture and movement identified in the past with freedom.

Shai Saul ,Enlightenment (Gas Stations) Paz Gal-On (2012)

Shaul photographed most of the stations at night, with its lights disappearing and being swallowed up in the dark, i.e., an image formed and dying rapidly. The photographs by Ruscha, and by Shaul half a century after the former, freeze the memory of the short moment in which the wanderer/traveler observes the gas station, unless he makes a stop.
The title of the series, Enlightenment, alludes to the hopes of the Age of Enlightenment, of a rational society seeking the good. Shaul’s images, with their perfect finish and printing, pose breathtaking questions, thoughts about promises, illusions, and outer shells.
Journeys are the essence of art, and often also the subject. The change from one position, location, or state of consciousness into another is the change generated by the best kind of art, a change in the observers as a journey into the depths of their inner selves.

Shai Saul ,Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)

 

 

ד״ר סמדר שפי

ד״ר סמדר שפי

סמדר שפי היא המייסדת והאוצרת הראשית של CACR - המרכז לאמנות עכשווית רמלה והאוצרת לאמנות עכשווית במוזיאון בית ביאליק בתל אביב. היא מבקרת אמנות וחוקרת של אמנות ותרבות עכשווית.
לשפי תואר שלישי בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית. היא מרצה בבית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל בראשון לציון ו'בית לאמנות ישראלית'.
ב-2023, במסגרת חגיגות ה-150 להולדת ביאליק, הוציאה עיריית תל אביב לאור את ספרה "אמנות. ביאליק." ובו תיעוד כל התערוכות לצד אנתולוגיה של כתבי ביאליק ששימשו להן השראה.
שפי הייתה מבקרת האמנות של עיתון הארץ בשנים מ-1992 עד 2012, ושל גלי צה"ל מ-2007 עד 2023. כיום היא מופיעה תדיר בערוצי תקשורת שונים. כמו כן היא כותבת מאמרים לקטלוגים וטקסטים לתערוכות, יועצת אמנות ומנחה סיורי עומק בתחומי האמנות הישראלית והבינלאומית. מאז 2012 היא כותבת את "החלון" בלוג ביקורת אמנות עצמאי המופיע בעברית ובאנגלית.

אפשרויות שיתוף:

השארו מעודכנים - בלוג החלון

אנא הכניסו את כתובת המייל שלכם ושימו לב: כדי לסיים את תהליך ההרשמה עליכם לאשר את המייל שתקבלו מהאתר
To join The Window mailing list please type your e- mail address and confirm. Note: you will receive notifications only after you confirming an e- mail sent to you from The Window

ארכיון פוסטים

Accessibility