Please scroll down for English
המזרקה ורד אהרונוביץ’ מיצב פיסולי בחצר גלריה אלפרד
המזרקה שיצרה ורד אהרונוביץ היא עבודה מצוינת, אינטליגנטית ומרגשת . היא ספוגה בתולדות האמנות, באופן נדיר בארץ גם תולדות האמנות הציבורית המערבית. היא רוויה בהתייחסויות לתרבות גבוהה ועממית ויש בה מידה גדושה של הומור’ נוסף ללא מעט אירוניה.
אהרונוביץ מציעה לצופים קתרזיס מהיר – יחסי הכוחות ברורים: דמויות של שש ילדות קטנות הכריעו ענק שמזוהה בקלות כפוסידון אל הים וכך מובן מיד שהטובות ניצחו. הסצנה מהדהדת את סיפור דוד וגולית, את מסעות גוליבר ואת התרגום של מדיה פופולרית ליחסי כוחות אלו בסרטים מצוירים כמו טום וגרי, בכולם החלש מנצח את החזק .
אהרונביץ פועלת בתוך קונבנציות הייצוג המערביות – הילדות כולן אדמוניות בהירות עור ועיניים ,גרסה נשית של קופידון פוגש פוטי: הפוטיי של רפאל (לרגלי המדונה הסיסטינית) וקופידון הנפלא של קרווג’ו.
בעיצובן מקופל גם זיכרון של גיבורות מצוירות כמו The Powerpuff Girls ‘סידרה על שלוש בנות עם כוחות על טיבעיים שגילמו באופן מצויר את הרעיון של GIRL POWER .בסדרה האמריקאית שרצה בין השנים 1998-2005 (נלוו לה סחורות, סרט ועוד ועוד) / הבנות נלחמו וגברו סב על פושעים ונבלים.
במזרקה הנבל הוא פוסידון, אחד משנים עשר האלים האולימפיים ומי שעל פי המיתולוגיה אנס נשים רבות נוסף לאינספור פרשיות עם מאהבות (ומאהבים). פוסידון מוטל עירום וחסר אונים במזרקה, על גבו ילדה עם קלשון גינה, כך שסמלו של פוסידון מושם ללעג, ילדה נוספת עם אקדח מים ואחרת עם צינור מים המכוון עליו. קשה לא לקרוא זאת כניצחון מטפורי של הילדות על מטרידים מינים, פדופילים וסתם מנציחי סטראוטיפים מגדריים.
המשחקיות מעדנת את האלימות של הילדות, אף שזו יותר מאשר נרמזת, והסימפטיה לקטנות שניצחו יריב ענק היא מידית.
ילדה חבוקה – רכובה על אווז לצד פוסידון מזכירה את הסיפור המקסים של הסופרת השבדית Selma Lagerlöf על הילד נילס היוצא למסע עם אווזי פרא על גבי אווז בית ועובר תהליך התבגרות ושינוי אישי. הילדה שיצרה אהרונוביץ , יחד עם חברותיה, נמצאת בדיוק ברגע כזה – גילוי הכוח שלהן להתגבר על ענק (וגם כנראה לחון אותו) , ויכולתן להשתנות ולשנות מה שנתפס כ”טבע” העולם. אסוציאציה נוספת לדמות זו היא לסיפור לדה והברבור, סיפור על זאוס המשנה צורתו כידי לאנוס את לדה .
יהיה נפלא אם מישהו במחלקת התרבות של עירית תל-אביב ירים את הכפפה ויציב את המזרקה הזו במקום ציבורי וידאג לשימורה. בניגוד לאחוז ניכר באמנות הציבורית בתל-אביב (ובארץ), עליה ניתן לוותר לטובת השקעה נוספת בגינון , כאן יש עבודה שחבל מאד שלא תשמר במרחב הציבורי.
סמטת שלוש 5, תל אביב
לתערוכה נלווה טקסט קצר של דריה קאופמן
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
הרישום לקבוצת סיורי האמנות 2014-15 החלה .פרטים בעמודת הרצאות וסיורים .
Vered Aharonovitch’s Fountain: A sculpture installation in the Gallery Alfred courtyard
Aharonovitch’s Fountain is an excellent, intelligent and moving work, suffused with art history. It is a rare case of Israeli art addressing the history of western public sculpture. The Fountain contains multiple references to both high and popular culture, a large dose of humor, and irony.
Aharonovitch proposes a rapid catharsis to viewers, with clear power relations: the figures of six young girls overpower a huge giant, easily identified as Poseidon, god of the sea, thus making it immediately understood that the “good guys” won. The scene resonates with the stories of the triumph of the weak over the mighty, such as David and Goliath, Gulliver, and Tom and Jerry.
Aharonovitch is working within western conventions of representation: the little girls are all fair-skinned with reddish hair and light colored eyes, a kind of feminine version of Cupid meets putti (Raphael’s putti at the foot of the Sistine Madonna and Caravaggio’s wonderful Cupid as Victor). There are also hints of cartoon superheroines such as the Powerpuff Girls, who embody “girl power.” The American TV cartoon series (1998-2005), generated numerous commercial tie-ins, a movie and more, with its narrative of girls overcoming crooks and scoundrels.
The scoundrel in the fountain is Poseidon, one of the 12 Olympian gods one who raped women in addition to having dozens of love affairs with women and men. The helpless Poseidon is mocked by a little girl holding a garden hoe while standing on his back, in a parody of the god’s symbol of the trident. One girl holds a water pistol, while another aims a hose at him. It is difficult not to read the piece as a metaphor for girls overcoming sexual harassers, pedophiles, and people who perpetuate gender stereotypes.
The playfulness tones down the girls’ violence, although it is more than suggested, and there is immediate sympathy for the little girls victory over a giant enemy.
A girl embracing a goose or riding on it at the side of the pool, reminds us of the charming book by Swedish author Selma Lagerlöf about the Wonderful Adventures of Nils, a boy who flies off on the back of a wild goose and matures and changes. Aharonovitch’s girl is at this exact moment, along with her friends – revealing their own strength in overcoming a giant (and apparently pardoning him), indulging in the power to change and change what is perceived as the “Natural” world order. Further associations to this figure are Leda and the Swan, in which Zeus takes on the form of a swan to rape Leda.
It would, indeed, be inspiring if someone in the Culture Department of the Tel Aviv-Yafo Municipality would take up the challenge, place this fountain in a public space and make sure it is conserved. Its contribution to the city would be far more than most of the public art exhibited today.
Simtat Shlush 5, Tel Aviv
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter on art, special events, and openings: www.smadarsheffi.com/?p=925
