For English click here
הביתן האמריקאי
Jeffrey Gibson – The space in which to place me
גפרי גיבסון Jeffrey Gibson הוא האמן הילידי הראשון שייצג את ארה”ב בתערוכת יחיד בביתן הלאומי והוא גם מגדיר את עצמו כקוייר – כך שהביתן יהיה ברוח התערוכה הבינלאומית. הבחירה בגיבסון מבטאת את מגמת הרחבת השדה התרבותי האמריקאי אחרי שבביאנלה הקודמת הציגה בביתן, בהצלחה ניכרת, סימון לי, שהייתה לאשה האפרו- אמריקנית הראשונה שייצגה את ארה”ב.
עבודתו משלבת היסטוריה אמריקאית, ילידית, וקויירית עם השפעות מוסיקה ותרבות פופולרית. בביתן יהיו ציורים, פסלים, עבודות מולטי מדיה וכן מיצב חוץ. גיבסון עוסק במורשת התרבותית של עמים ילידים. זמן קצר לאחר שהוזמן לייצג את ארה”ב בוונציה גם הוזמן להציג בכניסה למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ושם יציב פסלים של רוחות אבות שבטיים.
הביתן הברזילאי
Ka’a Pûera: we are walking birds
הביתן הלאומי של ברזיל יחליף את שמו ל Hãhãwpuá Pavilion בביאנלה הקרובה. השם הוא שם השטח בו מצויה כיום ברזיל כפי שנקרא על אנשי ה Pataxó, אחד העמים שחיו בו לפני הכיבוש הפורטוגזי. לראשונה תייצג את ברזיל אמנית ילידית, Glicéria Tupinambá הפעילה גם כאקטיביסטית פוליטית.
Glicéria עוסקת בשימור תרבות עם ה Tupinambá, אליו היא משתייכת, ובשימור יערות המאוימים על ידי תאגידים כלכליים. בעבר נעצרה בשל פעילות נגד השתלטות כוחות אלו על אזורי המחייה של עמה. יצירתה כוללת, לצד עבודות וידיאו, גם אובייקטים הצומחים ממסורות דתיות כמו גלימות נוצות.
אמנות ילידית לגווניה, תתפוס מקום מרכזי גם בתערוכה הבינלאומית שאוצר אדריאנו פדרוסה . 10% מהמשתתפים הם מארצו, ברזיל.
הביתן הסעודי
Manal AlDowayan – Shifting Sands: A Battle Song
מנאל אלדויאן היא האמנית האישה השלישית שמייצגת את סעודיה בביתן הלאומי בוונציה. אלדויאן פועלת, באמצעות באמנות, לקדם את תהליך השינוי המתמשך במעמדן של נשים בממלכה הסעודית. היא יוצרת בסאונד, פיסול, צילום, מייצבים ומייצגים בשיתוף קהל.
באוגוסט 2023 הציגה את המיצב From Shattered Ruins, New Life Shall Bloom בגוגנהיים בניו יורק, ועסקה בו בהיסטוריה של דימויי נשים ברחבי העולם. בשנים האחרונות הציגה, בין היתר, בLACMA בלוס אנג’לס, ב V&A ובבריטיש מיוזיאם בלונדון.
הביתן הצרפתי
Julien Creuzet: Beyond the Shore
ז’וליאן קרוזה Julien Creuzet, אמן קריבי – צרפתי שחי ויוצר בפריס ייצג את צרפת בביאנלה הקרובה. הבחירה באמן שעוסק בזהותו הקריבית – צרפתית מתיישבת היטב עם נושא העל של הביאנלה “זרים בכל מקום” וגם ממשיכה את הקו של הביתן ב 2022 אז הציגה בביתן ז’ינאב סידרה האלגיראית- צרפתית.
קרוזה, פסל ומשורר, עוסק במושג “פזורה” בהקשר לפזורה הקריבית. את בית משפחתו במרטיניק הוא מגדיר כ”לב הדימיון שלי” כלומר תרבות המקור מרכזית ביצירתו. לפני כמה שבועות השיק במרטיניק את גוף העבודה שיציג בביאנלה. עבודותיו מתאפיינות בשימוש בחומרים שהוא מוצא, בעיקר פלסטיק וטקסטיל. דרך החומרים הוא מתייחס להיבטים סביבתיים ובמיוחד זיהום האוקיאנוסים. קרוזה גם קושר בין הזיהום לעבר של צרפת כמעצמה קולוניאלית. בביקורת הקולוניאליזם הוא מתייחס לתבות הצרפתית – קאריבית – שחורה שתוססת כיום בצרפת.
Four intriguing national pavilions – Venice 2024
The American Pavilion
Jeffrey Gibson – The space in which to place me
Jeffrey Gibson is the first Native American artist to represent the USA with a solo exhibition in the national pavilion; he defines himself as queer, as well. Thus, the pavilion is truly in the spirit of the international exhibition. The choice of Gibson reflects the trend of expanding the American cultural field after Simone Leigh exhibited in the previous Biennale with marked success. Leigh is the first African American woman artist to represent the USA.
Gibson’s artwork integrates American, Native American, and queer histories with influences of popular music and culture. The pavilion will include paintings, sculptures, multimedia works, and an outdoor installation. Gibson engages in the cultural legacy of Native American nations. A short time after he was invited to represent the USA in Venice the Metropolitan Museum of Art in NYC where he will install sculptures of the spirits of the tribal forefathers.
The Brazilian Pavilion
Ka’a Pûera: We are walking birds
For the 2024 Biennale, the Brazilian pavilion will be changing its name to the Hãhãwpuá Pavilion, the name the Pataxó people call the area which is now Brazil. The Pataxó is one of the peoples who lived there before the Portuguese conquered the country. Glicéria Tupinambá who is also a political activist, is the first indigenous artist to represent Brazil at the Biennale. She engages in cultural preservation of the heritage of her tribe, the Tupinambá, and conserving the forests being threatened by large financial concerns. In the past she was arrested for her activities battling these forces trying to take over her people’s habitat. Along with video works, her oeuvre comprises objects stemming from religious traditions such as feather robes.
Indigenous art in many variations will be central to the international exhibition curated by Adriano Pedrosa, with 10% of the participants from his country, Brazil.
The Saudi Pavilion
Manal AlDowayan – Shifting Sands: A Battle Song
Manal AlDowayan is the third woman artist to represent Saudi Arabia in its pavilion in Venice. Her art practice is directed to advancing the continuous process of change in the status of women in the Saudi kingdom. She creates in sound, sculpture, photography, and audience-participatory installations and performances.
In August 2023, AlDowayan exhibited the installation From Shattered Ruins, New Life Shall Bloom at the Guggenheim in NYC, engaging in the history of images of women worldwide. Recent exhibitions were held in LA at the LACMA, and in London at the A&V and the British Museum, among other venues.
The French Pavilion
Julien Creuzet: Beyond the Shore
Julien Cruezet, a Caribbean-French artist who lives and works in Paris will be representing France in the forthcoming Biennale. The selection of an artist engaged in Caribbean-French identity is a good fit with the Biennale’s overarching theme “Foreigners Everywhere,” and continues the French pavilion’s line from 2022 when Zineb Sedira, a French-Algerian artist, exhibited there.
Cruezet, a sculptor and poet, engages in the concept of “diaspora” referring to the Caribbean diaspora. He defines his family’s home in Martinique as “the heart of my imagination,” meaning that his source culture is his major inspiration. Several weeks ago he revealed his Biennale exhibition in a launch in Martinique. He uses found materials, especially plastics and textiles, through which he refers to environmental issues, particularly pollution of the oceans. He also associates pollution with France’s colonial past. Creuzet’s critique of colonialism refers to the very vibrant contemporary French-Caribbean-African culture in France.
