שדרת עצי חרוב, שנות ה-60
צבעי-שמן על בד
ביקור נשיא ארה”ב, דונאלד טראמפ יצר רגע מעניין, הזדמנות לרפלקציה על אמנות ישראלית. מוזיאון ישראל נבחר כאתר לנאומו של הנשיא האמריקאי ובהודעה לעיתונות נכתב “צוות האוצרים המקצועי של המוזיאון אצר באופן מידי תצוגה מיוחדת של יצירות מאת אמנים ישראלים בולטים “… זו נתלתה , כך נכתב ,”מול טפט (!!) ענק בהשראת פסיפסים מימי בית שני…. חיבור זה בין אמנות עכשווית לארכאולוגיה ובין העבר ומורשת העם היהודי אל ההווה, ממחיש את ייחודו של מוזיאון ישראל..”
הבחירה באמנים ישראלים בולטים על ידי צוות אוצרים שלרשותו אחד האוספים המשובחים ביותר של אמנות ישראלית מעוררת עניין : האמנים המוצגים הם יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן, אורי רייזמן, אלימה, מיכאל גרוס וגבריאל כהן.
תמונת האמנות הישראלית העולה מהבחירה שונה מהותית ממה שאני הייתי מגדירה כאמנים ישראלים בולטים : מוצג רק ציור – כלומר עדיין “אמנות” מזוהה עם “ציור”. מצער לציין שכל האמנים כבר אינם בין החיים – ולא יוכלו להנות מרגע החשיפה הבינלאומי שמזומן ליצירתם.
מסביב לעולם ב-92 ימים, 1976
צבעי-שמן על בד
נראה שצוות האוצרים ששמותיהם נותרו עלומים (מביך שחשו צורך להוסיף את המילה “מקצועי” ליד “אוצרים” ) בהחלט היה מודע בצורך בגיוון: בין ששה האמנים יש אשה אחת – אלימה. אם כל הסימפטיה ליצירתה קשה לי לחשוב אליה כאמנית ישראלית בולטת; יש גם את גבריאל כהן שנחשב לoutsider מובהק.
קריאה היסטורית של המבחר מעלה שאין עירעור על מקומה המרכזי של “אופקים חדשים” -זריצקי ושטריכמן. גרוס, ריזמן ואלימה שייכים כולם למינמליזם הישראלי. העובדה שהעבודה המאוחרת ביותר המוצגת היא עבודתו של גבריאל כהן, מ 1976, טורדת ממש. בארבעים השנים האחרונות האמנות הישראלית עברה שינויים מהותיים, התברכה באמנים מצוינים ואין לכך בדל ביטוי.
***
חבל שחמש עשרה דקות התהילה שהזדמנו לאמנות הישראלית לא נוצלו להעלות פרופיל מעניין יותר מבחינה מדיומלית ותכנית. האמנות הישראלית טובה בהרבה מהתמונה השמרנית והמאופקת שנפרשת באולם שהוכן לנאום.
מוזיאון ישראל אינו, למרבה הצער,מוזיאון לאומי אבל קיבל כאן משימה לשרטט פרופיל של המיטב הישראלי . ההזדמנות הוחמצה .
הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לקבלת הודעות לגבי סיורי אמנות מיוחדים עם ד”ר סמדר שפי, כולל סיור בביאנלה בונציה באוקטובר 2017 וכן הדרכה לפני נסיעה לביאנלה לנוסעים עצמאיים אנא כיתבו ל thewindowartsite@gmail.com
The visit of US President Trump has created a very interesting opportunity to reflect on Israeli Art. The Israel Museum, Jerusalem, was selected as the site for the president’s speech, the Museum’s PR release stating that “The Museum’s professional curatorial staff has immediately curated a special exhibition of the artworks by the most outstanding Israeli artists.”
The choice of “outstanding Israeli artists” by a staff of curators who have access to one of the most superb collections of Israeli art piques the interest: the artists on exhibit are Joseph Zaritsky, Yehezkel Streichman, Ori Reisman, Alima, Michael Gross, and Gabriel Cohen.
The “snapshot” of Israeli art as seen from this selection is fundamentally different from what I would have defined as “outstanding Israeli artists.” Here painting is the only medium on view, meaning that Israeli “art” is solely identified with “paintings.” All six artists have passed away so are unable to enjoy the international exposure of their works.
The anonymous curators (embarrassed by the Museum who felt the need to add the word word “professional”) definitely thought of the value of diversity: there is one woman among the six (Alima), who, despite the positive feelings I have towards her oeuvre, is not an artist I would place among the “most outstanding Israeli artists,” and then there is Gabriel Cohen, who is clearly considered an “outsider artist.”
An historical reading of the selection shows that the prime place of “New Horizons” remains unchallenged as does Israeli Minimalism. The fact that the latest work on view dates from 1976, a painting by Gabriel Cohen, is very troublesome. Over the past 40 years, Israeli art has undergone essential changes and has been blessed with excellent artists, of whom there is not the slightest hint here.
***
It is a pity that the opportunity given to Israeli art for its “15 minutes of fame” is not being used to demonstrate a higher profile in terms of mediums and content. Israeli art is far better than the restrained, conservative picture displayed in the hall prepared for Trump’s speech.
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter –
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Art tours – please write to thewindowartsite@gmail.com
