מריאן אילביצקי בית הנערה

פתיחה: יום חמישי, 15 ינואר 2020, בשעה 19:30

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

מריאן אליביצקי נולדה בעיר מלמה אשר בשוודיה. מריאן היא בת להורים ששרדו את השואה, נשארו לאחריה בהונגריה ובנו לעצמם חיים חדשים. בשנת 1956, עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית, מצאו עצמם, שוב, תושבי בודפשט במציאות בלתי אפשרית; הוריה של מריאן נאלצו לברוח ובאופן אקראי הגיעו לשוודיה, שם התיישבו במקום שאינו מחובר אליהם ואל תרבותם בכל אופן שהוא.

בהיותה בת שלושים, עלתה מריאן לישראל וביתה היום הוא בהוד השרון. מבית זה גילתה מריאן את “בית הנערה”.

מתחם “בית הנערה” בהוד השרון, שימש משך שנים כפנימייה לנערות במצוקה, שלא יכולות היו להישאר בבית הוריהן מסיבות שונות. המתחם והפנימיה נסגרו בשנת 2003. השטח כיום נטוש ברובו, למעט בית-הספר הדמוקרטי הפועל בו. במקום עדיין מצויים שדרות עצי פיקוס יוצאי דופן ומלאי אישיות, מבנים נטושים, מגדל מים ובריכות מים. אותו מקום, שהיה ביתן של נערות אבודות והיום הוא עזוב ונטוש, הקסים בפיוטיות ובפסטורליות שלו את מריאן; היא דמיינה את גורלן של אותן נערות והדבר העלה אצלה תחושת הזדהות והזכיר לה את תחושת הזרות מילדותה בשוודיה וגם את תהליך הקליטה בישראל, עם אותה כמיהה לבית קבע לאחר הגירה ונדודים.

בית הנערה משך את מריאן כבמטה קסם, והיא החלה לצייר שם שוב ושוב, סדרת ציורים המתארת את בקתות העץ הקטנות עם גגות הרעפים, המוקפות ב”יער” של עצים עצומים. מראות אלה החזירו אותה לנופי ילדותה בשוודיה והם מתחברים, באופן ישיר, לנרטיב החוזר בציוריה הקודמים, בהם מופיעים אלמנטים המסמלים עבור מריאן בית, כמו בציור הבתים על רקע השלג המתאר נוף שאינו ישראלי.

ציוריה של מריאן מתרכזים בנופים שונים ממהלך חייה, בציורים של בני משפחתה ושל הכלב גוסטב, שגם הוא גורם קרוב המעניק אהבה ללא תנאי, ומהווה עוגן של יציבות ובטחון.

לאורך חמש השנים האחרונות, מבקרת מריאן לפרקים במתחם בית הנערה, מציירת ורושמת מתוך התבוננות, רשמים שונים ואישיים מהמקום והרוחות הקרירות במקום, מהוות עבורה מקלט גם בימי הקיץ הלוהטים. לעיתים היא מחברת לאותם נופים נערה, שבאופן מטאפורי, מגלמת אותה עצמה.

ציורה של מריאן הוא ציור אירופאי, המנהל דיאלוג עם ציירים ממסורת זו, החל ממגע המכחול הרגיש המזכיר לעיתים את הצייר הפוסט אימפרסיוניסטי פייר בונאר, ועד לציור הדמויות השטות בסירה, שמתקשרות לצייר העכשווי פטר דוייג. השייט גם הוא, למעשה, מבטא מעבר, תנועה, נדודים וארעיות. מבט על הציורים, מעביר בצופה תחושה של סיפור, ולא של סיטואציה סטאטית הפרושה בפניו. תמונה שיש לה עבר הווה ועתיד. מריאן משוחחת בציוריה ברגישות ובצורה אישית וייחודית, במרכיבים הנוכחים בחייו של כל אחד מאתנו.

גד אפוטקר

(מודעה)

…