אנתולוגיה-עונג שבת I טלי נבון

דר’ סמדר שפי – אוצרת התערוכה

איילת ביתן שלונסקי – אוצרת ראשית ומנהלת מתחם  ביאליק

 

בית ביאליק.  הקומה השנייה ובית מניה.

רח’ ביאליק 22 תל-אביב

ב’-ה’, בשעות 17:00-09:00, ו’-שבת 14:00-10:00

“עונג שבת” היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק ליציקת תכנים רוחניים בשבת החילונית. במענה לחיפוש אחר אופי מתאים, פלורליסטי, נוסדו מפגשים ציבוריים עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב. המפגשים הראשונים נערכו ב1927 והם המשיכו להתקיים עשורים רבים לאחר מותו של ביאליק.

“עונג שבת” תרם לעיצוב סטטוס קוו של קיום אירועי תרבות בשבת וחגים, והפיכת התרבות למרכיב חשוב בדיוקן העיר, לא פחות מכלכלה ומסחר. לאור הצלחת המפגשים בתל אביב נוסדו מיזמים דומים ברחבי ארץ ישראל ובקהילות יהודיות בתפוצות.

“עונג שבת” היה גם שם אירגון מחתרתי של היסטוריונים ואנשי רוח שהקים ד”ר עמנואל רינגלבלום בגטו ורשה (והוא שנתן לו את שמו). האירגון שם לו למטרה לכתוב את היסטוריית הגטו ויהדות פולין, מנוקדת הראות היהודית וכך לא להותיר את ההיסטוריה לנרטיב הגרמנים המרצחים בלבד. פרויקט עונג שבת החברתי –תרבותי של ביאליק החל תריסר שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.  למרות ההבדל המהותי, הגבורה העילאית שנדרשה לאנשי אירגון “עונג שבת” בגטו ורשה, הרי שהמחויבות לחיי רוח, כערך מרכזי  מקשרת בין הדברים.  לכך יש להוסיף את המעמד המיוחד שהיה ליצירת ביאליק בחיים התרבותיים בגטאות – הכוונה לשירי ארץ ישראל אך גם לתיאוריו של אירועי זוועה היסטוריים, במיוחד פרעות קישינב ב1903.

המיצב של טלי נבון הוא סביבה להרהור והתבוננות ביצירה ובריק, בתרבות הממשיכה להיווצר ובמה שנמחה. את החלל בקומה השנייה היא הופכת לחדר הסבה ליחיד/יחידה ובו כורסה ושולחן. נבון מתמקדת בעונג שביצירה והתנסות בתרבות, ובמעמד הכפול שלה כאלטרנטיבה וכמעצבת מציאות, גם בתנאים וזמנים אפלים.