“תמו ימי התום”, התערוכה של סידור כהן עוסקת בנושאים מקומיים וטעונים בהיבטים פוליטיים. כקצין שריון שחווה קרבות קשים ואובדן לוחמים וחברים יקרים, הוא יוצר פסלים ומייצבים בעלי אמירה נוקבת, בלתי מתפשרת וברורה.סידור מבכה את הקורבנות ואת ימי התום שתמו בארץ שהואכה אוהב, וכך הוא כותב: “לאחר יוני 67, מבושם מהניצחון המזהיר וכדי לבסס את השלום המיוחל, גדע העם היושב בציון את עץ הזית שהיה שתול אלפי שנים על אדמת הקודש, וגם עקר את שורשיו. מאז אנחנו ובנינו משקים בזיעה ובדם את העץ שגדענו ומקווים שבכל רגע, יצמיח העץ עלים ויונה צחורה תיקח ממנו ענף ותביא את השלום הנכסף”.
סידור נוקט באסטרטגיה שמתייחסת לפסל כאל אלמנט שבא לבטא את עמדתו לגבי עובדות שנקשרות להוויה הישראלית העכשווית. עבודותיו נעות בין הריאליזם למופשט,מלוות באלמנטים כמו פרצופי זכוכית מרוסקת, עץ אכול ומחורר על ידי תולעים מזכוכית, כדור זכוכית מתגלגל שדורס דמויות קטנות של לוחמים, עד שהוא נעצר על ידי ספר עב כרס של נוסטרדמוס, ועוד.
התערוכה תתקיים בגלריית האגם בפארק רעננה בין התאריכים 3.7 ועד 15.7 א’-ה’ ושבת 10:00-13:00 ו-17:00-21:00 ובשישי 10:00-15:00. פתיחה חגיגית במוצ”ש 5.7 בשעה 20:00. הכניסה חפשית
דימויים :
אחרי המלחמה
נעדר
צומת לקסיקון – טרטור
סיידור בורא ורוקח דימויים מורכבים שלעיתים מתווספים להם חומרים נוספים כמו עץ ואבן. כולם נעים בין הראליסטי למופשט וכולם משמשים לו כבימה לביטוי והבעת הלכי רוחו, ותגובתו למאורעות היסטוריים ועכשוויים, לענייני אקטואליה וחברה , כשלעיתים קרובות יש בהם סוג של התרסה והומור. כל אחד מהפסלים עוסק בנארטיב אחר, וכל אחד נושא עמו תוכן סיפורי משלו, כששמו של הפסל מרמז ומנחה את הצופה לעבר מהותו.
חלק מהעבודות בתערוכה זו, נושא אופי מונומנטאלי שנוגע בהוויה המוכרת לנו כאן בארץ , ונקשר לבניית אנדרטאות זיכרון. עבודות אלה הן לרב אנכיות, נישאות כלפי מעלה כמבקשות להתרומם אל עבר מרחבי הרקיע.
היצירה האמנותית של סיידור מתגלה כייחודית, תוססת, מפתיעה ומרתקת.
סיידו, בוגר .
נולדתי בשנת 1948 בבוקרשט, רומניה, ועליתי לישראל עם הורי בשנת 1965.
לאחר סיום בית ספר תיכון בלוד, התגייסתי לצה”ל ושירתתי בסדיר ובמילואים כקצין בחיל השריון והשתתפתי במלחמת יום הכיפורים באיזור התעלה. אחרי השחרור למדתי הנדסת מכונות ומינהל עסקים בטכניון בחיפה.
בתום הלימודים התגייסתי לצבא קבע, לחיל האוויר, שם שירתתי בתחום ההנדסה עד 1988 והשתחררתי בדרגת סגן אלוף. עם שחרורי הקמתי וניהלתי חברת תוכנה. כל הזמן עסקתי בפיסול כתחביב ובשנת 2000 החלטתי להגשים חלום ישן והתקבלתי ללימודים בבצלאל במסגרת הלימודים לתואר שני, במחלקה לקרמיקה וזכוכית.
עם תום הלימודים התחלתי ליצור, כעיסוק עיקרי, בסטודיו בבאר טוביה ובשנת 2008 העתקתי את פעילותי האומנותית לסטודיו בתל-אביב, שם אני יוצר עד עצם היום הזה.
