עטרה איתן – הזמן הוא נייר דק

אוצרת: אירית לוין

 

פתיחה יום חמישי 22 פברואר, 19:30

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

צעצועים, תכשיטים, אגרטלים וחפצים ביתיים מצולמים כמעין ניצבים בתצלומיה של עטרה איתן בתערוכה “הזמן הוא נייר דק”. המרחב האינטימי הביתי הופך לזירת התרחשות שבה מבוימות הסצנות השונות.

עטרה איתן משוטטת בדפים של אלבומי התמונות האישיים, דולה מתוכם דימויים, ומתחקה אחר פרטים ביוגרפיים מעברה. היא יוצרת דיאלוגים דוממים בין האובייקטים לתצלומיה בשחור-לבן כילדה–נערה–אישה, הנלכדים בעדשת המצלמה. “הצילומים הישנים שאני מצלמת הם מסע בזמן אל הזיכרונות המתעתעים בי.

אני נוברת בהם לעתים קרובות, מנסה להכיר את עצמי דרך צילומים שבחלקם צולמו על ידי אחרים וקיבלו חיים חדשים”, אומרת האמנית.

הצילומים בשחור-לבן שעוד צולמו במצלמה אנלוגית, מהדהדים מקומות והלכי רוח מתקופות שונות. הם מונחים על שידה לצד צעצועים, בובות רטרו, אביזרים, ותכשיטים המנהלים שיח עם עולם הילדות. הקומפוזיציות המוקפדות והמתומצתות לעיתים מספרות ופעמים נותרות עלומות. “הזמן הוא נייר דק”, מעידה האמנית.

אהבתה של עטרה איתן לתחומי הקולנוע, האמנות והעיצוב ניכרת בעבודות. אזכורים לשפות חזותיות אלו מופיעים בתצלומיה: הזמנות, גזרי עיתון, כרטיסים, תוויות בגדים, תמונות של בני המשפחה, גלויות, מגנטים ייחודיים ועוד – כל אלה חוברים זה לזה כקולאז’ עשוי זיכרונות.

במקבץ עבודות נוסף מצולמים פסל של דמות גברית הירואית המוצב על שידה, ועבודות טבע דומם שבהן מופיעים פרחים באגרטל בפריחה ובתהליך קמילה. בעבודות נוצרים דיאלוגים מעודנים ומפתיעים בין אור לצל בקווים נקיים. המרחב הביתי נחשף, נסתר, מואר ואפל לסירוגין, ומשמש סיסמוגרף לתנודות הנפש.

(מודעה)