שרון רשב”ם פרופ – מסמנת גבולות

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ

 

פתיחה יום חמישי 22 פברואר, 19:30

 

בית האמנים ע”ש זריצקי ,תל אביב, אלחריזי 9

ב-ה 13:00-10:00, 19:00-17:00 ו’ 13:00-10:00 ש’ 14:00-11:00

התערוכה “מסמנת גבולות” של שרון רשב”ם פרופ, בבית האמנים בתל אביב, מוצגת לרגל ולצד ספר שירים וציורים של שרון בעריכת טל קובו, שיוצא לאור עם פתיחת התערוכה.

שרון מנסחת את הציורים שלה במונחים של יופי מקולקל. דרך מריחת הצבע על הבדים, הטקסטורות והחומריות היא בונה מערכת ערכים בה הדימוי “המשובש”, הלא מושלם, מרתק את העין: עולם שהוא בא בעת שביר ומאיים, חושני ומפורק. רשב”ם פרופ מסמנת את גבולות הגוף והרוח, הטבע והתרבות, הזיכרון והמציאות ובתערוכה זו מקופלת השפה הסמלית שפיתחה בעשור האחרון: חצר הקיבוץ בו גדלה על בתיו הקטנים, נוף שדותיו החרושים, משחקי ילדות “של פעם”, ילדים בחבורות לצד ילדים בודדים.

לצד דימויי הילדות בקיבוץ יוצאת שרון אל מחוץ ל”גדר” שתחמה והגדירה את סביבת ילדותה. בתערוכה מוצגת לראשונה קבוצת עבודות חדשה ובה התייחסות לדמויות אחרות, זרות לנוף האנושי שאכלס את ציוריה עד כה: דמויות של ילדים שחומי עור בהשראת צילומים מאפריקה, אותם צילם בן זוגה. העיסוק באחר, בשונה ובחריג, מול קבוצה וקונבנציה, מחבר את סדרת העבודות החדשה אל הסדרות הקודמות. אי אפשר שלא לחבר את אותו מבט של האמנית גם אל החברה בה אנו חיים היום – אל העובדים הזרים וילדיהם החיים בייננו, החווים יחס משפיל לא פעם, מצד החברה והממסד.

כותבת שרון: ” “חוף ללבנים בלבד”, הודיע השלט. קראתי אותו מבעד לחלון המכונית, פוגשת לראשונה מציאות חדשה בדרום אפריקה, אליה הגעתי בגיל שתיים עשרה עם הורי, שליחים מטעם תנועת הבונים. “חוף לצבעוניים”, “חוף לשחורים”, ולי אסור היה לבקר בחופים הללו. אז עוד לא הבנתי מי מאתנו נשאר מחוץ לגדר, הם או אני. עם ניסיון חיים של ילדת קיבוץ, מכירה גדרות חברתיים אחרים, של קבוצה מול היחיד, של בית ילדים מול בית ההורים, וגדרות ממשיים כמו גדר של לול או גדר של רפת, קל היה להתבלבל”.

הגדר, דימוי בולט, חוזר ונשזר כמעט בכל העבודות בתערוכה. אם זו אותה גדר תיל פשוטה ומוכרת, או גדר עץ, המפרידה באופן סימבולי בין טבע לתרבות, בין החריג לזה שיהיה  מקובל  על חבריו. מוטיב הגדר בציוריה של רשב”ם פרופ מקבל ערכים אורנמנטאליים, מקצב חוזר, שנדמה כי נחרט על מצע הבד, כמו מסמן זיכרונות, כאבים חקוקים שנצרבו בתודעה.

(מודעה)