יואב וינפלד – שיא הרגש
אוצרת – ד”ר סמדר שפי
גלריית המגדל במוז”א, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
העבודה על התערוכה “שיא הרגש”, החלה כשנה לפני טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. בטבח נרצחה עינב לוי ובן זוגה אור לוי, אחיו של בן זוגו של האמן, נחטף לרצועת עזה. במשך 491 ימי שביו של אור, המשיך וינפלד – שיחד עם בן זוגו טל גידל את בנם של אור ועינב, אלמוג – לעבד וליצור. חודשים אחדים לאחר שחרורו, התערוכה נפתחת לקהל. המציאות הישראלית הטרגית, החובקת־כול נמסכה ליצירה ונוכחת בכל פן בתערוכה.
תערוכת יחיד של וינפלד היה אמורה להערך במרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR אותו ייסדה ד”ר שפי ב 2019. כשנקבעה הייתה חלק מתוכנית תערוכת נרחבת במספר חללים היסטוריים ברמלה, המשך לפעילות ענפה שהקנתה CACR הכרה ישראלית ובינלאומית. סגירת המרכז ביוני 2024 בשל קיצוצי תקציב בעיריית רמלה בעקבות המלחמה התקבלה בתדהמה בעולם התרבות ולמרבה צער בישרה גל סגירות וצמצומים הנמשך מאז. הפנייה לרז סמירה, האוצרת הראשית של מוז”א, לארח את התערוכה נענתה בקולגיאליות ונדיבות. המעבר לחלל החדש, והזמן שנוסף להכנות, הביאו לתערוכה מותאמת לחלל במוז”א לרבות מיצב תלוי מקום המשתרע בכל הקומה העליונה בגלריית המגדל.
בין האישי לפוליטי, בין המופשט לממשי – “שיא הרגש” מהדהדת את השבר, את השאלות הבלתי פתירות, ואת הצורך העיקש לנסות ולייצג את הבלתי ניתן לייצוג. שני חלקיה של התערוכה נעים בין זרם תודעה של זיכרונות, אובייקטים ודימויים בקומת הכניסה, לבין המיצב “תיבת תהודה” בקומה השנייה – מהלך שבוחן את היחסים בין המציאות המתפרצת לבין מרחב האמנות.
וינפלד יוצר באלומיניום – חומר מתכתי, קר ומנוכר, שלא סופג צבע אך נושא עליו פציעה. הציורים חרוטים, כמעין פצע פתוח, לעיתים מזכירים דפי קונטקטים של צילום אנלוגי – כאילו תופסים רגע של מציאות מתנדפת. הדימויים נדמים תלויים על בלימה – מאיימים להתפוגג אך נותרו צרובים, מקובעים. התחושה היא של שבריריות וחרדה, של ניסיון לאחוז בזיכרון רגע לפני שהוא נעלם.
לקריאת ביקות על התערוכה בהארץ – לחצו כאן
