For English click here
Das Israelitische Krankenhaus
אוצרת: ד”ר סמדר שפי
בית ליבלינג, תל אביב 2025
ראשיתה של התערוכה ב 2017 בקול קורא בינלאומי ליצירת עבודות תלויות מקום בחלל בית חולים יהודי שעמד לפני שינוי ייעוד למגורים בעיר וורצלב בפולין. מרב שין בן אלון הגישה הצעה שלא התקבלה. למרות זאת צילומי בית החולים על חלליו הגדולים והריקים, אותם ראתה באינטרנט המשיכו להעסיק אותה. ב 2019 פנתה אלי ובפגישה מרתקת שארכה למעלה משעתיים הציגה בפני את הנושא והציעה לי לאצור תערוכה שתעסוק במקום. בתום הפתיחה, ולאחר שנעתרתי , סיפרתי לה שוורצלב, שהייתה עד מלחמת העולם השנייה העיר ברסלאו בגרמניה, היא העיר ממנה הגיעה משפחתי, העיר אותה עזבו בשל עליית הנאציזם.
התערוכה הזו הייתה מסע אישי ובמהלכה הצטלב מסע הזיכרונות האישי עם מסעות נוספים של אנשים שמשפחתם מהעיר ועם רוחות הרפאים שמרב שין בן אלון הנכיחה בעבודות מורכבות שנגעו בכאב, בקריעה ובגדיעה של תרבות וחיים שחוו רבים כל כך ובהשפעתם ארוכת הטווח.
בבית ליבלינג התערוכה הייתה מיצב תלוי מקום, חלל בו העבר הפך נוכח וחי בהווה.
ד”ר סמדר שפי
בית החולים היהודי / מרב שין בן-אלון
אוצרת: ד”ר סמדר שפי
בית החולים היהודי בברסלאו, גרמניה (כיום וורוצלב, פולין) נחנך ב-1903. הוא נבנה כפרויקט מודרניסטי במטרה לאפשר לכלל הציבור, יהודים ולא יהודים, גישה לרפואה חדשנית לזמנה. עם חללים מוארים וציוד מנירוסטה בוהקת, הוצע בו הטיפול בחינם, כשבמימון נשאה הקהילה היהודית שהייתה השלישית בגודלה בגרמניה.
תור הזהב של בית החולים הסתיים ב-1938, אז השתלטו עליו הנאצים. חוץ הבניין נפגע במלחמת העולם השנייה אך הפנים נשאר כמעט כפי שהיה. ב-1970 נפתח מחדש כבית החולים של עובדי רשות הרכבות בפולין – אירוניה היסטורית. בית חולים זה חדל לפעול ב-2015 וכיום עומד הבניין להפוך לפרויקט דירות יוקרה.
מודרניזם, כאופן חשיבה, כעידן היסטורי וזרם תרבותי, מהווה כותרת לגישות סותרות, לתקוות גדולות ואכזבות מרות. תנועות פרוגרסיביות הציעו תחת כותרת המודרניזם חלופות למערכות ההיררכיות של העבר, ומנגד משטרים טוטליטריים עשו שימוש בשמו למחיקת היסטוריות וכינון מנגנוני דיכוי. הדיון בו מורכב, ודאי בהקשר ההיסטוריה הגרמנית במאה הקודמת.
התערוכה “בית החולים היהודי” היא הצבה תלוית מקום המספרת סיפור של טראומה. בבסיסה מחקר ויזואלי של שני גופי תצלומים המתעדים את המקום – האחד מפתיחת בית החולים ב-1903 והשני עם סגירתו הסופית והחלפת ייעודו ב-2016. את גופי העבודה האלה האמנית מפרקת ומרכיבה באמצעות חיתוך וצילום מחדש. ההתערבות הפיזית בדימוי כרוכה במהלך של מגוון טכניקות בקולאז’ המאירות את קווי השבר.
חללי התצוגה בדירת בני הזוג ליבלינג – בית, אמנם נאה, שנבנה למי שנאלצו לברוח ממשטר טוטליטרי – הופכים לאתר של שיח על שבר, “סזורה”. פרויד (בערוב ימיו גם כן פליט) הפך את המונח למרכזי כשדן במעבר בין מצב הקדם לידה, בו העובר שרוי ב”עקרון העונג”, לבין המצב לאחריה. הוא קבע שההמשכיות רבה מכפי שהדרמה של הסזורה גורמת לנו לחשוב. על הנחה זו מ-1925, בדיוק לפני מאה שנים, חזר הפסיכולוג וילפריד ביון הבריטי בהרצאה ב-1975. ביון התבונן בשבר כמה שמפריד מצבים ומחבר ביניהם בו בזמן. התערוכה ב”בית החולים היהודי” מתרחשת בתוך בנין בסגנון הבינלאומי המודרני שהיה בית מגורים לרופאים ופעלו בו גם קליניקות. נוכח בה צער העבר אך התקוות שהיו בבית החולים בברסלאו מוארות מחדש. עצם עריכת התערוכה מעידה על רצף המשכי, כוחו של חיבור לאחר שבר.
הצילומים צולמו על ידי סמדר שפי אלא אם צוין אחרת.
הצילום של מרב שין בן אלון וסמדר שפי בקרוסלת הדימויים באדיבות אירה פרוחורובה.
העבודות המצולמות בפרויקט הן של מרב שין בן אלון. הקטלוג עוצב בידי מיכל שפירא
גוללו לסוף ליוליה פריליק -ניב , מאמר ב YNET 27/1/2025
Das Israelitische Krankenhaus
Curator: Dr. Smadar Sheffi
Liebling Haus – White City Center 2025
The Jewish Hospital in Breslau, Germany (today Wrocław, Poland), was inaugurated in 1903. It was a modernist project aimed to facilitate public access to the most advanced medical care of its time for Jews and Gentiles alike. Treatment was gratis, in brightly lit spaces with shiny stainless-steel equipment, expenses borne by the Breslau Jewish community, the third largest in Germany.
The Hospital’s “Golden Age” ended abruptly when the Nazis requisitioned it. The exterior sustained damage during World War II, but the interior remained nearly intact. In 1970, it reopened as the Polish Railways Workers’ Hospital – an historical irony. It ceased to operate in 2015, and is currently under construction as a luxury condominium.
The term “modernism” refers to a mode of thinking, an historical era and cultural movement encompassing contradictions, high hopes, and bitter disappointments. Progressive movements employed modernism to propose alternatives to hierarchical systems of the past, while totalitarian regimes used the term to erase histories and establish repressive mechanisms. The discourse is especially complex in the context of twentieth century German history.
“The Jewish Hospital” is a site-specific installation relating trauma, based on visual research of two photographic corpora documenting the site: the first, from the inauguration, the second documenting the closure. Shinn Ben-Alon deconstructs and reassembles the images through cutting and rephotographing. The interventions of varied collage techniques illuminate the fault lines.
The exhibition spaces in Liebling Haus – the beautiful home built for Toni and Max Liebling who fled the Nazis – are transformed into a site of discourse on disruption – the “caesura.” Freud (a refugee in his old age) made the term pivotal to his theory on transition from the prenatal state – the “pleasure principle” – to infancy. He determined that the continuity is greater than one may expect from the drama of the caesura. In his 1975 lecture, British psychologist Wilfrid Bion revisited Freud’s hypothesis. Bion considered the caesura as that which simultaneously separates and connects states of being.
“The Jewish Hospital” is infused with the grief of the past, but the hopes that it embodied are illuminated anew. This art exhibition expresses continuity.
All photos by Smadar Sheffi unless otherwise stated .
Portrait of Smadar Sheffi and the artist courtesy of Ira Prohorova.
All work in the article are by Merav Shin Ben Alon and were in the 2025 exihbition.
Catalogue design Michal Shapira
