For English Click Here.
To view the catalogue PDF please press the image before English text.
סלון וחדר חושך – אסף הינדן
אוצרת ד”ר סמדר שפי
המרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR
מרץ – יולי 2023
העיסוק בזיכרון, במבט על העבר, עומד במרכז התערוכה. בסדרות “סלון” ו”חדר חושך”, המוצגות לראשונה, הינדן מתייחס לשאלות של תיעוד ומניפולציה של דימויים, ומכאן למניפולציה של משמעותם. נושאים אלו עומדים במרכז השיח על תוקפה של האמת… שתי הסדרות נוגעות לשבר ולכאב של השואה.
סדרת הצילומים “סלון” מורכבת מדימויים שהינדן צילם ב”מרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון”, המצוי במתחם בית דיור מוגן בפתח תקווה. האתר, שבו דמויות קרטון של אנשים אנונימיים ומגוון של חפצים, אינו מאורגן על פי עיקרון כרונולוגי-היסטורי. זו תצוגה ישירה ונוגעת ללב, המתעלמת מהמרחק הבלתי ניתן לגישור בין הרצון לתאר ולשחזר לבין קוצר היד לעשות זאת.
למעשה, מרכז המורשת מציע אלטרנטיבה לדגם של ארכיון המבקש להיאחז בפרטי מציאות. זהו זיכרון שיש בו ממד של ערפול. הדימויים גורמים להרהר באותנטיות: האם היא תלויה בפרטים, באובייקטים או שמא יש בה נוכחות של תהליכי העיבוד הפנימיים של הזיכרון?
הינדן מעמיק את האופי הסוריאליסטי של הדימויים בעבודות שמכליאות אובייקטים ודמויות, ומייצר שכבות של מורכבות. סגנון יצירתו מתייחס לעבודותיהם של אמנים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 בגרמניה ובהם האנה הוך (Hannah Höch) וג’ון הרטפילד John Heartfield; Helmut Herzfeld)).
הסדרה “חדר חושך” נובעת ממחברת של סבו של הינדן משנת 1932 ומסתמכת עליה. הסב השתמש בה בהיותו בן 15, עת התגורר בגרמניה. הסב שרטט תוכניות לבניית מצלמה וחדר חושך. בזמן שסביבת חייו התערערה התמקד הנער באופני התבוננות ותיעוד טכנולוגיים. את המחברת הביא איתו ב-1937, כשנמלט מגרמניה הנאצית.
אסף הינדן נכדו משתמש בתוכנות תלת-ממד לשינוי השרטוטים המקוריים, להכניס בתוכם צורות ומשמעויות חדשות. ההדמיות יוצרות גשר רעיוני מעבר לזמן, נוגעות בזרמים החמקמקים של קירבה ודומות משפחתית. הינדן חוקר את היבטיה הצורניים של המחברת ואת עקבות הזמן, כלומר סימני העובש ופריכות הנייר. כל אלו המהדהדים את מה שלא הוגשם.
השמות “סלון” ו”חדר חושך” מעידים על מרכיבים מהותיים במיצב של הינדן. בסלון, החלל הציבורי ייצוגי של בית מגורים, או חלל ציבורי שמבקש להיות גם בעל ערכים מסוימים של אינטימיות, רוחשות מחשבות ואסוציאציות. הדיוקן הדומיננטי של אישה מצועפת, שמבטה מרוחק, מכתיב קריאה של צילום הספות הסמוך, תוך זיכרון הן של סלונים ביתיים והן של סלוני תרבות. בד בבד, חדר החושך, המשתקף כעת בצורות תלת-ממד, נשאר כאן בגדר רמיזה בלבד: המקום בו ניתן לפתח דימוי, וכך לפענח אותו, נותר חידתי.
הינדן יוצר מקום לאקלקטי, לאסוציאטיבי, מעביר את הכאוטיות וערעור תפיסת המציאות שיצרו אירועים בלתי נתפסים, ולצידו מציע התבוננות והתמקדות בקונקרטי. אפשר לחשוב על האמנות של הינדן – שמחבר דימויים, מדמיין מחדש, טורף את הזמנים והמקומות והדורות – כחומר הלחמה שמלחים זיכרון.
ד”ר סמדר שפי
Salon and Darkroom engages in memory and observation of the past to understand the roots of the present. Evoking the unceasing pain of the Holocaust, the series refers to documentation and manipulation of images, of meaning, the validity of truth, and “truth.”
Salon comprises photographs Hinden made at The Salonika and Greece Jewry Heritage Center in an assisted living residence in Petah Tikva. The site ignores the unbridgeable distance between yearning and the inability to recreate memories. While the Center forms an alternative to the archival model based on artifacts, Hinden’s editing portrays the display objects as props supporting a narrative closer to the way time blurs memory.
Darkroom originates in Hinden’s grandfather’s notebook from 1932 Germany in which 15-year-old Jakob drafted plans for a camera and darkroom, and sketched optical instruments. As normal life began to collapse, he focused on documenting state-of-the-art technologies of the time. The family left for Eretz Israel in 1937. Assaf, the grandson, transforms the sketches through various image-based technologies, including3D software, providing the original plans with new functions and physical possibilities. Hinden proposes a closely focused observation of the concrete as he re-imagines and reshuffles eras, locations, and generations as material for memory to weld together.
Dr. Smadar Sheffi
