משה רואס  34 | Moshe Roas “34”

0

English follows Hebrew 

ב 34 ,תערוכת היחיד החדשה של משה רואס, עבודות מצוינות שמפצות במידה רבה על חולשות בתערוכה כישות שלמה.

Moshe Roas , 34 . 2020

הפיסול הוא כעין מסע במודרניזם. השפעות פיסול של מקס ארנסט, אלכסנדר קלדר ודיוויד סמית ניכרות היטב לצד זיכרון  פיסול ישראלי, או ליתר דיוק אסתטיקה ישראלית של סוף שנות ה 60 וה 70.    רואס מתבונן בחיפושים, לכאורה  פורמליסטים אחר איזון ומזכך מהם צורות פואטיות, במיטבן עוצרות נשימה ממש. על השקט , הצליל הדק ומדויק  מעיק ריבוי העבודות  בחלל. המתח בין ההצטמצמות וההחלטיות בפיסול לבין ההרגשה שלא נעשה תהליך רדוקטיבי , שהאמירה של התערוכה לא לוטשה עד תום יוצרת תחושת החמצה. באולם הנמוך של סדנאות האמנים, ודווקא בשל האופי המעודן, המתכנס, של מרבית הפסלים, ההכברה פועלת לרעתם. ספסלים שהוצבו בשני קצוות החלל, כנקודות תצפית אידאליות, לא מקיימים את ההבטחה הגלומה בהם.

Moshe Roas , 34 . 2020

רואס משתמש ביתרונות של המתכת  המאסיבית שיכולה להיות גם דקה וחזקה מאד, ובתחושת המשקל שעולה ממנו. כאן הוא מעובד בצורות שונות, מחומצן לצבעי חלודה וירוקים וכחולים.  באחת העבודות משולבת עדשה שתלויה מול מה שניתן לתאר כדף ריקוע  מתכת מחורר ונוצר  שדה מגנטי, כמעט מוחשי, של משיכה והתנגדות בין החומרים . בעבודה אחרת המתכת היא ככפיסים דקים, מתנדנדים בין שמירה על איזון לגלישות – כניעות לכוח הכבידה.

Moshe Roas , 34 . 2020

שם התערוכה לקוח ממטריצה, ריבוע קסם מתמטי בו  חיבור המספרים בכל שורה, בכל עמודה ובשני האלכסונים יסתכם ב 34 . המטריצה דומה ביותר לאופן בו היא מופיעה בציור “מֵלַנְכּוֹלְיָה ” שצייר דירר ב 1514. חיפוש בוויקיפדיה מביא למידע . העומק של הדיבור על כך בתערוכה אינו הרבה יותר מאותו איזכור.   רואס חרט את המטריצה באבן אפורה, הניצבת כמו אבן דרך, או ספסל קטן למרגלות פסל תלוי. העיסוק במספרים , במיוחד במשפטים שיש  בהם ניחוח מיסטי היא דרך לחבור למחוזות אחרים אך כאן היא נותרת תלושה כחידת טריוויה.

Moshe Roas , 34 . 2020

השינוי ,בין עבודות קודמת של רואס , במיוחד ערסל  שהציג לפני כשנה ב”מקום לאמנות” בתל אביבי  ולאחר מכן בבית רמי ואורי נחושתן באשדות יעקב, לתערוכה הנוכחית, מרשים . הערסל, מחומרים אורגניים  ואובייקטים, מצוים היה  קונגלומרט של זיכרונות, כאב, אגדות, אמונות, תקוות וגעגוע שעלו על שרטון המציאות.  ב 34 רואס מרסן צורות, שולט בתנועה חושף את עמוד השידרה של יצירות , ובמידה רבה הופך אותו לדבר עצמו.

משכן האמנים בהרצליה.
אוצר: בר ירושלמי
עיצוב תאורה: יואב בראל

קלוד קהון,  יאסומאסה מורימורה, זנלה מוהולי
 הרצאה שניה בסדרה  זהות, התחפשות וסטראוטיפים
האקדמיה של החלון – הרצאות ד”ר סמדר שפי ב ZOOM
  7    ספטמבר 2020 ,יום שני – 20:00

נתבונן בעבודות שלושה אמנים המעצבים זהויות מגוונות לעצמם. הם  יוצרים דיוקן עצמי קליידסקופי ודרכו מתיחסים לסטראוטיפים, איסורים וכמיהות. מתוך מבטם אפשר נבחנות מחדש הנחות מוצא ואקסיומות על יצוג, מגדר וחברה.
להרשמה שלחו אישור תשלום וכתובת אימייל  ל WhatsApp     0507431106
המחיר להרצאה 75 ₪ . אורך המפגש כשעה ורבע .
תשלום ב   PAY , PAYBOX , PAYPAL או בהעברה בנקאית.
לינק למפגש ב  ZOOM ישלח לאחר קבלת אישור התשלום, כארבע שעות לפני המפגש .

Moshe Roas / “34”

In his new exhibition “34,” Moshe Roas’s excellent works overcome quite a few of the problems in the exhibition as a whole. The artist journeys through Modernism, with evident sculptural influences from Max Ernst, Calder, and David Smith, along with the memory of Israeli sculpture, or to be more precise, Israeli aesthetics of the late ‘60s and ‘70s. Roas distills the influences into observation of formal searches, seemingly seeking balance. However, the multiplicity of pieces in the space is disturbing to the quiet and to the precise, thin sound emanating from the best of the works.

Moshe Roas , 34 . 2020

There is a tension between the reduction and decisiveness in Roas’s sculptures and between the feeling that the reduction process was not maximized, that his exhibition-as-statement was not polished to the fullest, a feeling of missed opportunity. Displaying most of the sculptures in the lower gallery space of the Herzliya Artists’ Residence, with its refined and introspective character, does not work in their favor. The benches placed on the two edges of the space, did not fulfill the implied promise of an ideal viewing point.

Roas does beautiful work with the metals, using the material advantages of thinness, strength, and the feeling of weight. The metals were processed in various ways, oxidized to result in rust, green, and blue tones. In one of the sculptures, a lens hangs opposite what can be described as a page of beaten metal with holes, creating what seems almost like a magnetic field of push/pull between the materials. In another piece, the thin metal “sticks” move between maintaining balance and gliding, obeying the laws of gravity.

Moshe Roas , 34 . 2020

The exhibition title “34” alludes to the “magic square” in which the sum of the numbers in each row, column, and diagonal is 34. The matrix is very similar to the way it appears in Dürer’s Melancholy (1514). Roas etched it here in grey stone standing upright like a milestone or a small bench at the foot of a hanging sculpture. The engagement in numbers, especially in sentences that touch upon the mystical, is a way for art to connect to higher realms.

The change from Roas’s previous works, especially the “hammock” he exhibited in Place for Art, Tel Aviv and in the Beit Uri and Rami Nechushtan Museum in Ashdot Yaacov , is impressive. The hammock was made from organic plant and animal materials together with objects, forming a conglomerate of memories, pain, legends, beliefs, hopes and longings dashed to bits by their encounter with reality. In “34” Roas restrains his forms, controlling the movement and exposing the backbone of each work, to a great extent transforming each into the thing itself.

The Artists’ Residence, Herzliya
Curator: Bar Yerushalmi
Lighting design: Yoav Barel

Moshe Roas , 34 . 2020

Print Friendly, PDF & Email
0
This entry was posted in פיסול ומיצב and tagged , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art