אירוע מידברן 2016 ,היא עיר זמנית שמוקמת לחמישה ימים לא רחוק ממצפה רמון. המקום והפעילות חומקים הגדרות מקובלות מקסימים בשמחה, באנרגיה ובכמויות אדירות של רצון טוב. מתנדבים מקהילת מידברן, הענף הישראלי של Burning Man הבינלאומי, פועלות חודשים רבים לפני האירוע השנתי ובונות עיר שבה אין כסף ויש נתינה, חיה ותן לחיות (במסגרת חוקים מוסדרים). לאמנות שנעשית במקום תפקיד מהותי ומרכזי והיא אינה אובייקט לצריכה. ברגע של חולמנות אפשר לחשוב כמה טוב היה לו כוחות ומשאבים בקנה מידה כזה היו מופנות לאמנות בערים לא זמניות.
האמנות נעשית ברוח נושאים שנתיים שנקבעים בידי ועדת האמנות של הקהילה.השנה הנושא הוא “אבראכדברא” ואם קצת מאמץ אפשר לחשוב על קסמים וניסים וכוחות על טבעיים בהקשר העבודות. הפרויקטים המרכזיים מתוכננים ומוקמים בידי צוותי מתנדבים ונתמכים בידי קרן אמנות מידברן . אין ליד העבודות או בספר האירוע את שמות האמנים *. ברחבי העיר, בין מקבצי האהלים אפשר לגלות לא מעט עבודות קטנות שמוקמות במקום בלי קשר לקרן האמנות, אמנות רחוב, אם להשאיל מונח מההוויה האורבאנית המוכרת.
דמויות אישה וגבר עצומות ו”מקדש” שניהם מעץ’ הן העבודות המרכזיות במידברן מבחינת מיקומן וכמרכז לטקסים הקהילתיים. האישה והגבר הן הגרסה הישראלית לפסל הגבר בלבד שממנו נגזר שם האירוע האמריקאי, ה Burning Man שנערך מ 1986 במדבר בנבאדה וממנו הסתעפה קהילה בינלאומית. בפעם הראשונה שנערך האירוע בארץ, ב 2014 היה הנושא “בראשית” ולכן נבנו פסלי אדם וחווה, מה שהפך, כך נראה, למסורת.
האמנות ניצבת במה שניתן לחשוב עליו כגן פסלים ומעניין להרהר בכך שהתכנון של העיר, ומיקום האמנות בה, שמרניים – העיר עגולה (כמו תכנון נהלל של ריכרד קאופמן) ומחולקת לאזורים לפי שימוש.
המקדש, מקום לרפלקציה והתכנסות עשוי כחלל פתוח שנראה כפסל לוטוס (מעלה על הדעת את בית האופרה של סידני של Jørn Utzon הדני) בנוי עם מרפסת מוגבהת וחללים פתוחים ומוצלים שגם בצהרי יום לוהט היו נעימים. המקדש נשרף ביום האחרון לאירוע, יחד עם יתר העבודות. בעניין השרפה יש מקום למחשבה נוספת של המארגנים: פרדוכסלי שבאירוע החורט על דיגלו מודעות אקולוגית ( השילוט LNT leave no trace מצוי בכל קרן רחוב) נשרפת כמות עצומה של חומרים שיכלו להיות ממוחזרים. למרות ששאריות השרפה מפונים מהשטח הרי השרפה עצמה גורמת נזק לטבע.
כאפיון כללי מדובר בעבודות שפניהן לקהילה – בחלק ניכר יש אלמנט של משחק או הומור, אחדות עשויות מחומרים ממוחזרים. מקורות ההשפעה נעים מפיסול של אמנים מוכרים מדניס אופנהיים ואידה אפלברוג האמריקאים ואנתוני גרומלי הבריטי ועד לעיצוב מסרטי קולנוע – המסכה של Darth Vader ממלחמת הכוכבים של ג’ורג לוקאס, או עצים מהטרילוגיה “שר הטבעות” של פיטר גקסון.
תיבת נוח ענקית מזכירה את זו המשמשת כמרכז המבקרים בגן החיות התנ”כי בירושלים אך כאן, בבטן התיבה, מושמעת מוזיקת טכנו ויש מקום נוח מאד להשתרע בצל הקריר. גמל שלמה ענק שביטנו מלאה בפחיות משקה ריקות מעלה על הדעת את כל הטווח ההשפעות שבין העכבישים לא לואיז בורז’ואה לעבודות המפלצות של אבינועם שטרנהיים.
שאלת האיכות של העבודות כעבודות אוטונומיות מאבדת מחשיבותה. הן מלאות כל שעות היממה באנשי הקהילה שנהנים מצל או משחק או מהנוף. החדווה הניכרת, ההתכוונות לטווח זמן קצר, והעדר הדרת קודש למרות האסוציאציות הברורות לדתות פאגניות, הופך את האמנות במידברן לחגיגה נהדרת של יצירתיות.
*אשמח להוסיף שמות אמנים. כתבו בבקשה לאתר .
מידברן 2016 עד 12 יוני 2016.
צילומים : זוהר יגיל
שמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
תגובות – נא לכתוב ל thewindowartsite@gmail.com
Midburn 2016
A temporary, five-day “city,” not far from Mitzpe Ramon. An unusual city, bursting the bounds of usual definitions, with its joy, energy, and huge amounts of goodwill. Volunteers from the Midburn Community, a branch of the International Burning Man community, have been working for months preparing the site for the annual celebration, a city without money but with giving, with a philosophy of “live and let live” (within orderly laws).
Art made for Midburn has a fundamental, major role and is not a consumer object. In a moment of wishful thinking we may dream how nice it would be if only there were energies and resources devoted to art on this scale in cities that are not temporary.
The art is inspired by the annual theme set by the community’s arts committee; this year’s theme is “Abracadabra.” The main projects are designed and set up by teams of volunteers, with the support of the Midburn Foundation. All of the large statues are burned at the end of the festival.
The huge wooden figures of a man and a woman and the “Temple” are the main works. The couple is the Israeli version of the lone man for whom the first Burning Man festival was named, held in the Nevada Desert in 1986. The general characteristic of the works are an appeal to the community, with an element of play or humor in most of them. Several are made of recycled materials.
Referring to the issue of recycling, organizers of the festival which considers ecology so important should rethink the burning: although the ashes are cleared out, the big fires do have an impact.
Sculptural influences range from Dennis Oppenheim (USA) to Antony Gormley (UK) to film design, such as the Darth Vader mask from George Lucas’s Star Wars. A giant preying mantis with a belly full of empty beverage cans brings to mind the spectrum from Louise Bourgeois’s spiders through Avinoam Sternheim’s monsters.
The works are full of people 24/7. The evident joy, temporariness, and lack of overdone religious formality despite the clear associations to paganism have transformed the art at Midburn into a festival of creativity.
* The artists’ names were not listed. Please contact the website with the artists’ names so I can mention them.
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter –
www.smadarsheffi.com/?p=925
Comments – please write to thewindowartsite@gmail.com