Asaf Gam Hacohen, Down Town TLV , 2016
דרך בגין, סמוך לבית הדר בתל אביב, הוא מהאזורים עליהם אומרים אנשי נדל”ן ותכנון עירוני שהם “בעלי פוטנציאל”. אסף גאם הכהן מצלם סצנות רחוב באזור המאובק, בו מצויה הגלריה בה מוצגת תערוכה זו. הצופים , שנכנסו למרחב התרבותי המוגן, מוצאים עצמם מתבוננים בפנטזיה שאת מצעה, זירת ההתרחשות הקונקרטית שעל בסיסה נרקמה, הם חוו מקרוב.
כבר שנים אחדות שגאם הכהן עוקב אחר מצב הבינים הממושך בין הזנחה להריסה לבנייה מחדש. הוא מתבונן ביומיומי, תר אחר תנועות העוברים ושבים, האינטראקציות ביניהם, ובינם לבין האדריכלות, הסתמית משהו. החומריות בעבודותיו של גאם הכהן מכילה את המשתנה, החמקמק : תנועות האנשים, האור והזמן.
Asaf Gam Hacohen, , Door 2018 (augmented reality)
בעבודותיו בהיר עד כאב שאנו רואים פאסדה, ציפוי בוהק של דבר מה חומק. הוא מתיך מספר דימוים של אדריכלות ותנועה אנושית לפריים אחד. הדימוי אינו אמת, שהרי לא התרחש, אך גם אינו בדיה, שהרי, לפחות בחלקו, התרחש.כתַּצְרֵף רגעים, חיבור של מהלכי תנועה וזמן ,עבודתו של גאם הכהן מתקשרת לגופי העבודות של אמנים בינלאומיים כמו אנדראס גורסקי (וישראלים כמו ברי פרידלנדר ועילית אזולאי). הרגע המכריע[1], מושג מפתח בתפיסת הצילום המודרנית התמוסס. בעידן הדיגיטלי כל רגע, בין אם התרחש או עוצב באמצעים אחרים, יכול להיות הרגע המכריע, על משקל קביעתו של יוזף בויס שכל אדם יכול להיות אמן.
המרחב האורבני הופך בדימוייו של גאם הכהן לחלל פנטסטי עתיר מתחים. ההצטברות וההחרפה של תחושות אלו ניכרות במהלך הכרונולוגי הקצר שנפרש בתערוכה. בעבודהDown town TLV משנת 2016, גאם הכהן מצלם את אותה פינת רחוב, פעמיים אחדות, במידות שונות של נטייה אלכסונית. הרמיזה לרעידת אדמה, או נפילה פתאומית של המתבונן, נמצאת בתווך הסיוטים שניתנים לתיאור בהתייחס לעבר קולקטיבי או אישי. בעבודות מהשנה האחרונה גאם הכהן מותח את תמונות המציאות שהוא יוצר לעבר הבדיוני. בחזיתות בניינים משמימים בדרך בגין הוא מטפל כך שהם הופכים לקוביות חתוכות ,עם פריזמות כאבנים טובות, אך תחושתם כשל זכוכית, לעתים פלסטיק, ולהם ניצוץ חלק וקר ועמיד ומלאכותי. העושר של האור המשתבר והצורות שחתוכות כמנסרות מעלה על הדעת את אסתטיקת היוגנדסטיל הווינאי הגאומטרי הדשן של גוסטב קלימט ויוזף הופמן אך ללא העומק, ללא הזיכרון שהיה גלום בו לאמנות הביזנטית , ומכאן ללא ההקשר הרליגיוזי שהיה כרוך בהם. גאם הכהן מתמקד בקליפה, בשיריון המציאות. מבט מקרוב מגלה שבתוך הריחוק והקליפה נשמרים איים של ממשות, איים של חדות, כמעט מביכה, של הדימוי. מתוך הצילום שנעשה ברזולוציה גבוהה ביותר, הוא מבודד נקודות: צמח, חלון , או קסדת אופניים. ההנחות המובנות לגבי מרחק מתבטלות ומודגשת המלאכותיות של הפרוק לרבועים הבוהקים, המושלמים ההופכים קרעי מציאות למודל מנוכר.
בצילום זווית נוספת של הכיכר הנפתחת לשדרות בגין, כיכר ששינתה את פניה מרחבת מבנה משרדים לכיכר למרגלות מלון המעוצב, גאם הכהן יוצר דיוקן של המרחב כמונומנטלי, חגיגי ומאיים. הדמויות הקטנות מקבלת איכות קפואה. הפיזור, הדמויות, מזכירות את תחושת האובדן במרחב ב”כיכר עיר” פסלו של אלברטו ג’אקומטי (1947-48) שהפך אחד הסמלים למצב האנושי לאחר מלחמת העולם השנייה.
המקום שבין מודל למציאות, בין מה שנראה כמהדהד עבר לבין העתידני מעסיק את גאם הכהן כעת, שעה שהצילום מצוי בתהליך מתמיד של הגדרה מול טכנולוגיות הנוצרות חדשות לבקרים. בעבודת מציאות רבודה בה מצולמת דלת, קיימת מידת משחקיות שנעדרת מהעבודות האחרות, הדלת העשויה כחלון זכוכית, ממנו ניבט נוף תל אביבי מאובק, מקבלת באמצעות אפליקציה ייעודית שכבה נוספת, צבעונית יותר, חליפית. גאם הכהן יוצר התרחשות בין הצופים למכשיר הטלפון החכם, מרחב שהפך זירה חשובה של קיום.
בעולם הדיגיטלי הוא מותח צורות לאבסטרקציה.המרחבים בעבודות של גאם הכהן, האדריכלות המשוטחת, המבהיקה נדמת כשכבה דקה וכוזבת,שכבת קרח שעלולה בכל רגע לקרוס .
וודאות של חוסר וודאות -המציאות כאופציה, מערבולת תפאורה וממשות, הוד וניכור.
ד”ר סמדר שפי , מאי 2019
גלריה המעבדה לצילום, בדרך מנחם בגין 19, תל אביב
[1] “הרגע המכריע” היה שם ספרו שלHenri Cartier-Bresson שראה אור בשנת 1952 ומאז נהיה מטבע לשון וקלישאה.
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)
התאריכים לסיור לביאנלה באיסטנבול שונו ל 18-22 ספטמבר לרגל הבחירות . התפנו שני מקומות בלבד. פרטים ב EXTRA MILE 03-5260084
סיור סיור ערב בתל – אביב
ZOOM במוזיאון הטבע וביקור באוסף פרטי מרהיב של אמנות מאפריקה.
– סיור עומק עם דר’ סמדר שפי
יום רביעי, 24 יולי 2019 , 20:30 – 18:00
–
הדרכות פרטיות לנוסעים עצמאיים לוונציה – התאמת מסלול אישי כך שתוציאו את המיטב מהשפע האדיר המוצג בוונציה . ההדרכה עם מצגת ומפות . לתיאום, פרטים ומחיר תתקשרו או שילחו Whatsapp ל 0507431106
עקבו אחרי באינסטגרם https://www.instagram.com/smadarsheffi/
Asaf Gam Hacohen, Beit Hadar , 2017
Asaf Gam Hacohen – Certainty of Uncertainty
Derekh Begin (Begin Blvd.) – just next to Beit Hadar – an office building in Tel Aviv, is one of those areas that urban planners and realtors brand as “having potential”. Asaf Gam Hacohen takes photos of urban scenes of this dusty neighborhood where the gallery hosting the exhibit is located. The viewers, on entering the gallery, find themselves observing a fantasy based on the hustle and bustle of the outside.
In recent years, Gam Hacohen has been monitoring this state of continuous intermittent neglect, demolition and construction. He traces the movement of passersby, their interaction, and the relationship between them and the quite nondescript architecture. The materialism in his work captures variability and elusiveness: human movement, light and time.
His work reveals only a mere façade, a glossy veneer of something evasive. By fusing a number of images into one, a final frame is created. This frame is in fact not real, as it has not occurred, but at the same time is not entirely fictitious – for at least in part – some of it has indeed, occurred.
A collage of movement and time, Gam Hacohen’s work relates to bodies of work of internationally renowned artists as Andreas Gursky (and Israeli artists, as Barry Friedlander and Ilit Azulay). The decisive moment[1], a key term in the philosophy of modern photography has dissipated. In the digital era, any given moment, whether real or generated by other means, could be the decisive moment. It echoes Joseph Beuys’ determination that every person is an artist.
In Gam Hacohen’s artistic processes, urban landscape becomes a fantastic suspense-laden space. The accumulation and intensification of these sensitivities are eminent throughout the short time span that is unfolded in this exhibit. In “Downtown TLV” (2016), Gam Hacohen photographs the same cluster of buildings on the street corner from different diagonal angles. A hint of a tremor, whether an earthquake, or the sudden collapse of the viewer, exists in the heart of nightmares in reference to collective or personal history. In his recent work, Gam Hacohen stretches the images of reality towards fiction. He addresses the images of lackluster building façades on Derekh Begin so that the buildings morph into sliced cubes, or gem-like prisms, but seem like glass, or at times like plastic, having a cold, smooth, resistant, and artificial shimmer. The richness of the refracted light and the shapes fissured like prisms brings to mind the buoyant, geometric Viennese Jugendstil aesthetics of Gustav Klimt and Josef Hoffmann but lack the depth, and veiled reminiscence of Byzantine art. Thus, without the religious reference invested in their work one can see that Gam Hacohen focuses on the outer shell of reality. A closer look reveals that within the distance isolated islands of reality, an almost acute sharpness of the image is preserved. Employing extremely high-resolution photography, he isolates details – a plant, a window, or a bicycle helmet. Axiomatic assumptions of distance become trivial and the artificiality of the division of shiny, perfect squares, that take over the surface is highlighted; they become shredded bits of reality of an estranged representation.
In a photograph of an additional angle of the plaza that flows into Derekh Begin that has changed its character from serving as the square in front of the office buildings into a trendy piazza at the foot of the NYX boutique hotel, Gam Hacohen emboldens the space as monumental, festive and threatening. The small images are revealed at close range as secluded in architecture of a frozen quality. The refraction and fragility of each image, conjures up that feeling of loss as does “City Plaza”, a sculpture by Alberto Giacometti (1947-1948), that is considered one of the icons of the human condition after World War II.
In between model and reality, between echoes of the past and the futuristic, concerns Gam Hacohen at this time when photography is in a constant process of defining itself versus technologies that are reconceived time and time again. In a work of augmented reality, in which a door is photographed, there is a certain playfulness. The door – with a multi-paned glass window overlooks a sooty Tel-Aviv landscape – takes on another layer, both colorful and exchangeable – through a designated application. Gam Hacohen creates an interactivity between the viewers and smart phones; a place that has become a seminal arena of existence.
In a digital world, he stretches shapes to abstraction, keeping some hyper- realistic, melded into an image that leaves the viewers unsure of what the source is – is it a simulation or an edited photograph?
The vast space in Gam Hacohen’s work, its flattened architecture, gleaming flawlessly, resembles a thin, illusory layer that masks an abyss, as a layer of ice that might, at any given moment, crack.
The certainty of uncertainty – reality as optional, a whirlpool of imagery, splendor and alienation.
Dr. Smadar Sheffi, May, 2019
[1] “The Decisive Moment” was the name of Henri Cartier-Bresson’s book published in 1952 and has since been coined as a phrase in the world of photography.
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)
התאריכים לסיור לביאנלה באיסטנבול שונו ל 18-22 ספטמבר לרגל הבחירות . התפנו שני מקומות בלבד. פרטים ב EXTRA MILE 03-5260084
סיור סיור ערב בתל – אביב
ZOOM במוזיאון הטבע וביקור באוסף פרטי מרהיב של אמנות מאפריקה.
– סיור עומק עם דר’ סמדר שפי
יום רביעי, 24 יולי 2019 , 20:30 – 18:00
–
הדרכות פרטיות לנוסעים עצמאיים לוונציה – התאמת מסלול אישי כך שתוציאו את המיטב מהשפע האדיר המוצג בוונציה . ההדרכה עם מצגת ומפות . לתיאום, פרטים ומחיר תתקשרו או שילחו Whatsapp ל 0507431106
עקבו אחרי באינסטגרם https://www.instagram.com/smadarsheffi/
