Please scroll down for English
מראות-ליאנדרו ארליך
ההיבט האסקפסיטי בעבודות של ליאנדרו ארליך מתחדד בצפייה בה בימים אלו בהם המעקב אחר מציאות קונקרטית אלימה הפך לכורח בלתי נמנע. ארליך, אמן ארגנטינאי, יליד 1973 מקבל הכרה בינלאומית נרחבת מאז תחילת שנות ה 2000 כשהציג את העבודה בריכת השחייה כייצוג של ארגנטינה בביאנלה בונציה . העבודה המורכבת ממבנה ברכת שחיה על כל פרטיה כאשר יש מים רק כשכבה עליונה והקהל עומד מתחת לתקרה השקופה שמעליה מים. צופים המביטים מלמעלה רואים מחזה מוזר, מקסים וטורד של אנשים לבושים המהלכים מתחת למים .החוויה של להיות מתחת לשכבת המים מקסימה לא פחות. בשנים שחלפו מאז הוצגה לראשונה הוצגה הברכה באתרים שונים כתערוכה מתחלפת ,כך בPS1 בניו יורק, או במוזיאון לאמנות המאה ה 21 בקנאזאווה ביפן .
בתערוכת היחיד הראשונה שלו בארץ מוצגות ארבע עבודות, שלושה מיצבים עם מראות ומיצב המורכב משלושה אובייקטים העשויים שכבות זכוכית.
בעבודות של ארליך יש רכיב משחקי מובהק שמקבל גוונים אירוניים מוראליסטים בעבודות מסוימות כמו הברכה, וחלומי מרוכך בשלושה ה”עננים” העשויים שכבות הזכוכית. הצורות הלבנות חלביות ענן (ארנב), ענן (צב),ענן (נעל), נראות כאילו נכלאו בזכוכית הבוהקת, כאילו הצליח האמן באמת ללכוד ענן . על הדעת עולים דימויים מעולם שירי הילדים, כמו ירח בדלי,או משחקים של מציאת צורות בעננים. המעטה המתוק המשחקי מכסה על שניים מהדחפים הראשוניים מאחורי עשיית אמנות – הצורך להבין את העולם, לחקור את נפלאותיו והרצון ליצור סדר בכאוס. ארליך כאילו פורס עננים לפרוסות דקות כמי שחוקר ומפרק את האובייקט החמקמק, המקסים והמרוחק, דבר שבשל חוסר היכולת להגדיר ולאפיין לעולם נתאר אותו כמו – כמו ארנב,כמו צב, כמו נעל.
העבודה החלשה ביותר היא Window Captive Reflection בקומה השנייה של הגלריה ועשויה כחלון משוקע במסגרת בטון.למעשה העבודה בנויה כתפאורה, ממתכת צבועה ומסך שעליו מוקרן וידאו. החלון מתקשר לתפיסות של אמנות כחלון לעולם,כ אפשרות מעבר לעולם אחר ואם רוצים מאד אפשר אפילו לחשוב עליו בהקשר לחלון המפורסם של דושאמפ Fresh Widow מ 1920, חלון שכל חלקיו אטומים בעור שחור והוא עוסק בעיוורון ולא בראיה. למרות כל האסוציאציות החלון יותר הצהרתי ופחות מקסים משאר העבודות.
הגן האבוד, נראה כפינת חמד שנחתה בגלריה האפורה המודרניסטית. עם חלונות צרפתיים, קיר לבנים ומערכת מראות שהמבקר רואה בהם את עצמו שוב ושוב תחושת התעתוע נעה בין קסם לאי נוחות. ארליך יצר מבנה מתכת, סגור שבמרכזו גן שופע צמחים מלאכותיים. אחרי רגע ההתרשמות הראשוני הולכת ומתבהרת התחושה המלאכותית שיש בתפאורה של גני אירועים הטעם של תחליף, של הונאה, של ציפוי דק מאד מעל כעור גדול. ארליך יצר עבודה שמעוגנת עמוק בעולם האסוציאציות המערבי – הגן הנעול כמטאפורה שכיחה למרים הבתולה, הגן האבוד כהתייחסות לגן העדן.
Double Skylight פועל על אותו מרווח תחושתי שבין תפאורה לממשי. על שני מסכים גדולים מוקרן על התקרה בלופ, מה שנראה כשמים המשתקפים מבעד לשני חלונות תקרה נאים. השיבוש כאן ברור – החלונות אינם מכניסים שמש,כלומר אין ריבוע אור תחתיהם ועד מהרה נזכרים שהגלריה היא בקומת הקרקע של בניין בעל קומות אחדות. כמו בגן האבוד היפה, החביב, הולך ומחמיץ, והופך לאירוני ומריר.
המוטו התערוכה לקוח מכתביו של בורחס
Where there ends and begins, uninhabitable, An impossible space of reflections… – Jorge Luis Borges, “Mirrors”, 1960
המראות של ארליך אינן בלתי אפשריות – מבחינה מסוימת יש בהן חלום אבל לא סיוט. השיקוף החוזר שוב ושב ב”גן האבוד” למשל אינו מאיים באותה רשעות השמורה לחדרי מראות בקרקסים וירידים שם דמויות מתעוותות,מתפצלות, מאבדות בשלל ריבוי השתקפויות את גרעין האני. העבודות של ארליך אינן מתקרבות לנועזות מקבילה. הן משעשעות לפרקים, נבונות, אך נשארות מראות, לא חורים שחורים. תערוכה לימים מאתגרים.
גלריה ברוורמן, רחוב השרון 12 ב’, תל אביב,
שלישי- חמישי 11:00-19:00, שישי- שבת 11:00-14:00
הרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925
Leandro Erlich – Mirrors
The escapist aspect of Leandro Erlich’s works becomes more evident under present circumstances in which following current events has become unavoidable.Erlich (b. 1973, Argentina), has garnered a worldwide reputation since the early years of this millennium with his Swimming Pool which represented Argentina at the Venice Biennale. The work isstructured as a swimming pool with all of its details complete, but with water only as the upper layer. The audience stands under the transparent ceiling which is topped by water. Spectators from above see a sight which is strange, charming and troubling: clothed people sitting underwater and conversing. When experienced from below, under the water layer, it is no less engaging.Erlich has since installed his Swimming Pool in different sites as a temporary exhibition, such as in PS1 in New York City, or at the 21st Century Museum of Contemporary Art, Kanazawa, Japan.
Four pieces are on show in Erlich’s first one-person exhibition in Israel: three installations with mirrors, and a piece made of three objects formed out of layers of glass. His works have a clear playful component, which takes on ironic and moralistic shades in certain works, such as the pool, and becomes soft and dreamlike in the three “Clouds” made of layered glass. The milky white forms in Cloud (Rabbit), Cloud (Turtle), Cloud (Shoe) seem to be trapped in the shiny glass, as if the artist has truly captured a cloud. This brings to mind children’s songs, such as a moon in a bucket, or games of finding forms in clouds. The playfulness of the piece covers two major motives driving the making of art – the need to understand the world and explore its wonders, and the wish to create order out of chaos.Erlichseems to slice the clouds into thin segments, similar to a scientist who makes slides out of an elusive, distant, magical object, due to the inability to define and characterize it, making it necessary to speak of the object as being “like a rabbit,” “like a turtle,” or “like a shoe.”
The weakest piece in the exhibition is Window Captive Reflection on the gallery’s second floor, installed as a window in a concrete frame. The work is actually built like a stage set, with painted metal and a screen on which a video is projected. The window is linked to the perception of art as a “window on the world,” as a possible passageway into another world, and if one wishes to go further, even associates to the famous window by Duchamp, Fresh Widow (1920), whose panes are blocked with black leather, engaged in blindness and not in seeing. Despite all of these associations, the window is more of a declaration and less attractive than the other works.
The Lost Garden seems to be a slice of life placed in the grey, modern gallery. With its French windows, a brick wall, and a system of mirrors reflecting the viewer’s reflection infinitely, it creates an illusion moving between magic and discomfort. Erlich has created a metal enclosure surrounding a garden overflowing with artificial plants. After the initial impression, the artificial sensation takes over, a feeling of the backdrops of amusement park backdrops, a flavor of ersatz, of fake, of a very thin covering over something very ugly. Erlich has created a work of art deeply anchored in western associations – the locked garden as a frequent metaphor for the Virgin Mary, the lost garden as a lost paradise.
Double Skylight operates on the same axis of sensation between the artificial theatrical backdrop and the concrete. A video loop projects two skylights with beautiful clouds showing through onto the ceiling.This is a cleardisruption, as these “skylights” admit no sun. There is no square of light under them, and viewers quickly remember that the gallery is on the ground floor of the building. Just as in the beautiful Lost Garden, what is lovely slips away to become ironic and bitter.
The gallery text quotes the words of Erlich’s compatriot, Luis Borges, from his poem “Mirrors” (1960): “…Where there ends and begins, uninhabitable,an impossible space of reflections…” but Erlich’s mirrors are not impossible. To a certain extent, they contain a dream, not a nightmare. The reflection repeated ad infinitum in Lost Garden, for example, is not as threatening as the evil visages reflected back from funhouse mirrors which create distorted monsters losing the self in its multiple images.Erlich’s works do not approach any such boldness. They are by turns amusing and intelligent, but they remain mirrors and not black holes. This is an excellent exhibition for these challenging times.
Braverman Gallery, 12b Hasharon St. Tel Aviv
Tue-Thu, 11:00 – 19:00
Fri-Sat, 11:00 – 14:00
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter on art, special events, and openings: https://www.smadarsheffi.com/?p=925
