For English Click Here
בין הציורים הקטנים, האחידים בגודלם, המושלמים כתכשיט, של ענת בצר מרחף הזיכרון של המייצג “רוח הסוראליזם” שנערך בלונדון ב 1936 . בציורים של בצר , כולם מבט של ראש אשה מאחור , פקעות שיער חופשיות נכרכת בעלים ופרחים ומוקפת עננים, ובכל זאת יש בהם את האי-נוחות, את, המבוכה שיוצר כיסוי פנים. המושג היהודי של “הסתר” פנים מהדהד ונדמה שהמינוח ״אֵינְפָּנָיו הַהוֹלְכִים לִקְרָאתִי״ שם ספרו של אברהם חלפי מ 1966, שבצר מצטטת בטקסט התערוכה מדויק להפליא.
“רוח הסוראליזם” מיצג יפה וחידתי הוצג פתיחת התערוכה הסוראליסטית הראשונה באנגליה , 1936. העלתה אותו שילה לז’ Sheila Legge אמנית סוראליסטית. היא עמדה כשפניה מכוסות במסכת ורדים בככר טרפלגר . לז’ שהלכה לעולמה בגיל צעיר כמעט השתכחה מהתודעה למרות שהדימוי שלה היה המזוהה ביותר עם התערוכה שנחשבת לנקודת ציון בתולדות התנועה. את הדימוי צילמה קלוד קהון Claude Cahun , אמנית פורצת דרך שהשתתפה בתערוכה (וקיבלה הכרה נרחבת בעשורים האחרונים). א לז’, לבושה ככלה אבל עם כפפות שחורות ופניה מכוסים בפרחים, ספק זר אבלות ובוודאי רמיזה מינית, עומדת במרכז הכיכר שמגלמת את הכוחנות של האימפריאליזם הבריטי, ויונים סביבה. זהו דימוי ששומר על עוצמתי גם היום, ממרחק כמעט מאה שנה .
המייצג נעשה , כלל הנראה בהשראת על ציור של דאלי מ 1935 “אישה עם ראש מוורדים” והשפיע על אמנים נוספים.. מגריט שצייר את The Great War 1964. בסוראליזם בכלל חוזר שוב ושוב העיסוק במסכות וכיסוי הפנים באינסוף וריאציות ובכל זאת הכיסוי בפרחים מקרין אלימות חבויה, מוות.
אפשר להזכר בעבודה אחרת של מגריט, ” האונס” מ 1934 בה מצוירות פנים של אישה העשויות חזה וואגינה, העבודה מופיעה על כריכת הקונטרס של אנדרה ברטון ? Qu’est-ce que le Surrealisme “מהו סוראליזם?
העבודות של בצר, על הדרמה שמתחוללת בהן בין היופי להדחקה, בין סערה לאיפוק, טעונות גם הן במתח, בפריעת הסדר שלז’, במייצג וקהון בצילום שתיעד אותו העבירו היטב, סימלו , ובכל זאת נדחקו לשולי הזיכרון של הסוראליזם לשנים רבות.
גלריה נגא לאמנות עכשווית רח’ אחד העם 60, תל אביב
עד 3/2/2024
Anat Betzer: “Back Mind” and “The Surrealist Phantom”
Hovering over Anat Betzer’s small, perfectly jewel-like paintings of the back of a woman’s head is the memory of the performance 1936 “The Surrealist Phantom.” In Betzer’s paintings a woman’s loose bun, entwined with leaves and flowers, surrounded by clouds, conveys the certain discomfort an obscured face creates . The Jewish concept of God’s “hidden face” resonates throughout, and it seems that the phrase “His no-face coming towards me,” the title of Avraham Halfi’s book (1966) quoted by Betzer in the gallery text, is very fitting. “The Surrealist Phantom” was a beautiful, enigmatic installation exhibited at the opening of the International Surrealist exhibition in 1936, the first in England. Sheila Legge stood in Trafalgar Square with her face covered with a mask of roses. Legge passed away young and was nearly forgotten, despite her image rein the Surrealist movement. Claude Cahun, the track blazing artist, photographed Legge,( and also participated in the exhibition). Legge dressed as a bride but with long black gloves, her face covered with flowers, may be a mourning wreath and certainly a sexual reference, stood in the center of Trafalgar square that very embodiment the British imperialsim, surrounded by pigeons. This image is still poignant even after nearly a century.
The performance was apparently inspired by Dali’s 1935 painting, Woman with a Head of Roses, which impacted additional artists, among them Magritte, that continued using to motive for years to come such as in The Great War (1964). Surrealists in general repeatedly engaged in masks and infinite ways to conceal the face/ Dali’s rose covering conveys hidden violence and death.
Another work by Magritte comes to mind: The Rape (1935) a woman’s face made of breasts and vagina .It featured on, the cover of Andre Breton’s pamphlet “Qu’est-ce que le Surréalisme?” [What is Surrealism?]
Betzer’s paintings, with their inner drama, between beauty and repression, tempestuousness and restraint, are also charged with the tension and disorder that Legge’s performance as documented in Cahun’s photographs conveyed symbolically. Nevertheless, the latter were marginalized to the sidelines in the memory of Surrealism.
Noga Gallery of Contemporary Art, 60 Ahad Ha’am Tel Aviv. Through February 3, 2024.
Translation: Judith Applton