רשמים ומחשבות אחדות על הביתנים הלאומיים בג’רדיני בביאנאלה ה 56 בוונציה – על שינויים מסתמנים, קליפות והפתעות

בג’רדיני, הלב ההיסטורי של הביאנאלה בוונציה נפתחו אתמול ארבעת ימי הקדם תערוכה המיועדים לקהל מקצועי.
בחלק זה של התערוכה,שמסודר על פי מפתח לאומי, השאלה הכמעט ראשונה של ישראלים היא אודות הביתן הישראלי . “ארכיאולוגיה של הווה”, הפרויקט של ציבי גבע לביתן הישראלי באצירתה של הדס מאור מנסח מחשבה על מודרניזם, על מזרח ומערב, על מקומיות ואולי על הגירה.עם חומרים מחוספסים כמו הצמיגים המצפים אותו הוא מחוספס אבל מעבר לכל נוגה.
רמיזות פוליטיות פרומות –פתוחות נאמרות בשקט: מאחורי סורג גדוש חפצים שנראה כאילו הוצאו עליו כל החפצים שלא סיימו הדירים להתלבט עם לזרוק או לשמור יש גם את השלט WONDERLAND , שלט לארץ שאבדה.השימוש בצמיגים מורכב גם הוא : הם יוצרים סבכה האופיינית לאדריכלות אסלאמית אך יכלו לשמש בהפגנות והם אזוקים זה לזה באזיקונים שחורים ארוכים , אובייקט שנכנס לחיים האזרחיים בישראל אחרי ששימש בצבא כציוד של חיילים הפועלים בשטחים הכבושים.
בפסטיבל המוחצן של הביאנאלה הביתן הישראלי מתכנס ושקט ומהורהר. שיר של יואל הופמן , אחד השירים המופיע בקטלוג , והוא משובץ בשירים אחדים מביע זאת יפה .

אַתְּ בְּוַדַּאי שׁוֹאֶלתֶ למָָּה הַסִּיד נוֹשֵׁר מִן
התַּקִרְָה.
הַהֶסְבֵּר דּוֹלוֹרֶס הוּא הֶסְבֵּר פְּנִימִי. צָעֲרָהּ.
כְּאֵבָהּ. תִּקְווֹתֶיהָ. אִי הַיְכֹלתֶ לאֱֶצֹר אֶת
הַשְּׁכָבוֹת בְּתוֹכָהּ. הַזּמְָן. כְּפִילוּת הַזּמְָן.
דְּבָרִים שֶׁנּתְִמַעֲטוּ. צְרִיבַת הָאוֹר. הַהֲליִכָה
הַזֹּאת למְַטָּה. וּבְעִיקָּר הַצֹּרֶךְ למְַלּאֵ אֶת
הָאֲוִיר זקִּוּקֵי אָבָק לבְָנִים.

אפשר לחשוב על ציפוי הצמיגים של חוץ הביתן כבניית ממברנה, או קרום דיפוזי בו יש מעבר חלקי של חומרים אך היא מוגנת. הדס מאור , בעבודת אוצרות מדויקת ואינטליגנטית צרפה את מרכיבי העבודה המרכזים של גבע, סדרות הפרחים, הסורגים, התריסים, האובייקטים למערכת שמתבוננת בישראליות אך מצליחה לדבר על רסיסי חלומות של מודרניזם הנוגעים לחלקים נרחבים בעולם.

***

התופעה המעניינת בביתנים הלאומים היא תזוזה שמתבקש לחשוב עליה בהקשר ההיסטורי: הביתנים של צרפת, אנגליה וגרמניה , שלוש המעצמות האירופאיות הגדולות של העבר , מאכזבים ביותר, , הביתן הצרפתי של Céleste Boursier-Mougenot בו עצים תלושים ופס קול המושמע משורשיהם שיכל להתאים לשדרת הביתנים המעוצבים היטב וריקים מבחינת תוכן באקספו במילאנו (כמוהו גם הביתן האוסטרי) ; בביתן הבריטי העבודות של שרה לוקאס שחשבה שצריך להרגיז בורגנות לא קיימת עם אסופת איברי מין שיותר מי שהיא פורנוגראפית היא מגוחכת ובגרמני מדברים חמישי אמנים על הגירה , אוריינטליזם,עליית האיסלם באופן שמנכיח בעיה אך אומר מעט מאד .
הביתנים המעניינים ביותר הם הביתן האוסטרלי , הספרדי הפולני והרוסי

אוסטרליה חנכה ביתן גדול וחדש בתערוכה הנהדרת Fiona Hall: Wrong Way Time. הול עוסקת בשאלות פוליטיות, כלכליות וסביבתיות דרך מאות עצמים במגוון טכניקות . היא מתייחסת לשאלות אוסטריות פנימיות של גזענות לאבורג’נים דרך סגנון עבודה ואמירות מפורשות וגם לגדר ההפרדה הישראלית. היא עושה עבודות משטרות כסף באופן ששואל על ערכם (ומתקשר לווידיאו נהדר שהוצג בביתן היווני לפני שנתיים) . זו תערוכה מקסימה ומעיקה ומעוררת מחשבה.
הביתן הספרדי עוסק בדמותו של דאלי, בתקשורת במגדר, רב תרבותיות במה שאפשר לחשוב עליו כמקומות בהם החיים עולים על כל סוריאליזם. הוא מרתק ומשעשע מודע לעצמו ושופע אנושיות ודרמטיות כמו הסרטים הטובים ביותר של אלמדובר.
בביתן הפולני את Halka/Haiti, פרוייקט של C.T. Jasper, Joanna Malinowska, שני אמנים שפעלו בהשראת סרטו של וורנר הרצוג הגרמני Fitzcarraldo 1982 המספר על ניסיון להקים אופרה בג’ונגל בברזיל .

הם בחרו לפעול בהאיטי בכפר בו התרחשה במאה ה 19 דרמה מדהימה: חיילים פולנים נשלחו על ידי נפוליון לדכא מרד עבדים אך הפכו סופו של דבר בעלי ברית של אותם עבדים ונטמעו לאורך השנים באוכלוסיה המקומית. בכפר זה הועלתה השנה על ידי להקת אופרה פולנית האופרה ” Halka” שנחשבת לאופרה פולנית לאומית. האירוע צולם בפעם אחת ומוקרן על שלושה מסכים . מעבר ליופי הדיון בפוסט קולוניאליזם שהעבודה יוצרת מרתק.
הביתן הרוסי הוא דיון באבנגרד הרוסי של שנות ה 80 ועשוי היטב – דיון בו בהזדמנות קרובה.

TO BE CONTINUED

לקביעת פגישת הדרכה פרטית לפני נסיעה לנוסעים וקבוצות עצמאיות שמתכננים לבקר בונציה על הביאנלה ותערוכות המוצגות במקביל כיתבו thewindowartsite@gmail.com