התערוכה המרכזית של הביאנלה ה 57 בוונציה VIVA ARTE VIVA היא אחת החלשות ביותר הזכורות לי. אם לא די בכך שלא ניתן לאתר חוט שידרה רעיוני כלשהוא בתערוכה שאצרה Christine Macel הצרפתיה הרי ריבוי העבודות הבינוניות, הלא מענינות ,יוצרות מה שנראה כמו תפאורת אמנות יותר מאמנות. הביאנלה 56 אותה אצר אקאי אוונווזר (Okwui Enwezor) ,הראשונה שנאצרה על ידי אוצר ממוצא אפריקאי, נחשבה על ידי רבים כפוליטית יתר על המידה וקודרת. מסל אצרה תערוכה המתנהגת ככלבלב מאולף שמזכיר לבעליו טבע, על הפראות והסיכון, רק כהד קלוש מאד .מתשעה פרקי התערוכה הבינלאומית הראשית ,על 120 האמנים שמשתתפים בה ,יצאתי עם מעט מאד: תחושת מיאוס מהעבודה הנצלנית- צדקנית של Olafur Eliasson , אמן כוכב ,שמציג את Green light , סדנת בניית גופי תאורה גיאומטריים ולימוד שפה לפליטים בכניסה לביתן הראשי בגרדיני . הפליטים,כמו אנשים שהובאו בזמנו לשמש מייצגים חיים בתערוכות הבינלאומיות של המאה ה 19 חביבים וחיובים ,בדיוק הסוג (והכמות) שאירופה הייתה מוכנה לקדם בברכה. אפשר לצלם, נועזים יכולים לעבוד איתם יחד והצופים כולם יכולים, ללא מאמץ ,למרק את המצפון .
היו מספר מצומצם מאד של עבודות מרשימות, רובן בחלק הראשון של התערוכה שנערך בגרדיני. חלקה השני, בארסנלה נע בין מביך למשעשע אם אכזבות ספציפיות כמו עבודה של ארנסטו נטו המצוין הניראית כאילו עברה דילול או נעשתה בהשראתו על די אמן מוצלח פחות. מעט העבודות הטובות בחלק זה,כמו עבודה מצוינת של קאדר עטייה,
טבעו בים של מה שנראה כמו נסיון לרצות כל טעם, לא לנגוע בנקודות מחלוקת ולהעביר את הסיסמאות הקלישאתיות ביותר על אמנות כמין דבק מאחד.
הביתנים הלאומיים מהווים הפעם את החלק החשוב בביאנלה לצד ביתנים לאומיים טובים בגרדיני – הכוונה בעיקר לביתן האוסטרלי ,הצרפתי, השוויצרי הרוסי והמצרי שבולטים בגרדיני הרי בארסנלה יש הפעם שורת ביתנים מצויינים והכוונה בעיקר לגיאורגי, לדרום אפריקאי, לסינגפורי אך בראש ובראשונה לביתן המשובח של ניו זילנד. מעבר לכל אלו מוצגות בוונציה,במחסות ובמקביל לביאנלה שורת תערוכות מרתקות, חלקן אף מעולות.
(על הביתנים הלאומיים המענינים ביותר, ותערוכות הלווין – בפוסטים הבאים)
הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )