ממש ערב תערוכות הבוגרים של בתי הספר לאמנות (ואחרי התערוכה החלשה להביך של בוגרי התואר השני בבצלאל) מוצגת בשער 3 בחיפה תערוכה של אמנים צעירים שבגרו בשנים האחרונות וחלקם עדיין לומדים. יש לה את ההרגשה של רעננות וחיפוש וחוסר יומרה, המרכיבים שחסר ולעיתים קרובות בתערוכות בוגרים של השנים האחרונות . המקום עצמו, היבריד של גלריה, חנות ומרכז קהילתי הפך לחלל מרשים בזכות פתיחה של קיר והרחבת חלל התצוגה לקומה שניה .למרות שהתערוכה לא עוסקת במוצהר בסביבה הקרובה לה ,העיר התחתית בחיפה נראה שהמקום מהדהד בה היטב על המרופט והמטופח שעוד מתערבבים בו.
ינאי קלנר מציג את רפסודה מיצב פיוטי שנראה כמשחק ילדים שיש בו גרעין אפל : על שטיח קרוע מפרש פלסטיק גלי ירוק ,קרש ובלוק שבור מתווים חלומות על שטיח מעופף ועל פיראטים. קלנר יוצר רגע בו יצירתיות נוגעת בפטאתיות ,התחושה שיש כשרואים משחקי ילדים במשכנות עוני.
ב SE4 1AJ תמר בנאי עוקבת גם אחרי תחושה דקה,שברירית בעבודה העשויה חתיכות קטנות של קרמיקה שעל קיר ומשטח עץ יוצרות את מה שנדמה כשרידים של דגם שלם שנשחק, נמחה , נאכל בשיני הזמן. זו עבודה עדינה כמעט נעלמת כמו שבלונה מתגלה על קיר של בית ליפול.
במה שהופך לאמירה על פרספקטיבות תרבותיות נריה שוחט משוחח על גלגל האופניים של דושאמפ העבודה הראשונה של דוּשָאמפ שהייתה readymade. (הפֶּסל המְקוֹרי מ 1913 אבד, ודושאמפ יצר לאורך השנים מספר “העתקים”) . העבודה עוסקת בעצירה ותנועה , השְרפרף כניגוד לגלגל, ובמלאכותי: הכסא היוצר הפרדה מובחנת והגלגל המגביר מהירות. שוחט יוצר אשליה של תנועה של החדר סביב מרכז הגלגל על ידי צילום מול מראה
העמוד האינסופי (הידהוד רחוק לברנקוזי) של דליי עירבוב מלט הוא האלמנט הבולט במיצב של נרדין סרוג’י.המיצב יפה, מהוסס , ויכול להתפרש באופן רחב בהרבה מהטקסט הנלווה לו המדבר על “חוויה של גלות ועקירה” של האמנית כפלסטינית .
ללא אוצר. שער 3רחוב שער פלמר 2 עיר תחתית, חיפה
לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לקבלת הודעות לגבי סיורי אמנות מיוחדים עם ד”ר סמדר שפי, כולל סיור בביאנלה בונציה באוקטובר 2017 וכן הדרכה לפני נסיעה לביאנלה לנוסעים עצמאיים אנא כיתבו לthewindowartsite@gmail.com