שי שאול– ENLIGHTENMENT (Gas stations)-SHAI SAUL

Please scroll down for English

 דימויים של שמונה תחנות דלק, ללא נוכחות אנושית, כמעט ללא מכוניות:הם מבליעים מימדים פוליטיים בהתייחסות לדרכים וגבולות, מימדים כלכלים ,סביבתיים ותרבותיים.Enlightenment, כותרת הסדרה מפנה לתקוות עידן ההארה, לחברה רציונאלית שוחרת טוב.הדימויים של שי שאול, מלוטשים לאיכות צילום והדפסה ללא דופי,

Enlightenment (Gas Stations) Sonol Zkharia (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Sonol Zkharia (2012)

מעמידים צופים סימני שאלה מרהיבים, מחשבות ותהיות על הבטחות, על אשליות ועל קליפות.

שאול מדגיש את המודל הפיזי החוזר: משאבות הדלק, גג מגן משמש קופחת וגשם,מקומות חניה.תבנית בסיסית יעילה, מודרניסטיתשל תרבות הרכב, התנועה, שזוהתה בעבר כמגלמת חופש. תחנות הדלק הן המקום לתדלק מכונית ולמלא

Enlightenment (Gas Stations) Delek Genosar (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Delek Genosar (2012)

צרכים בסיסים של משקה מאכל ומנוחה והן מעוצבות כהבטחות בסככות בוהקות, במנורות ככוכבים.

בהקשר הרחב של עבודתו של שאול בשנים האחרונות- צילומי חממות ומרחבי ביניים הנמתחים בין חקלאות וטבע לפרוור, ובאחרונה גם פרויקט העוסק בשוליים של ירושלים – ההארה, הבוהק והסנוור קשורים להרהור באפשרות ההתבוננות והבחינה. מרבית התחנות המצולמות הן כספינות אור שייעלמו ויבלעו בחשכה, כלומר דימוי שנוצר ומת במהירות. שאול מקפיא את הזיכרון, את הרגע הקצר בו מתבונן בהן הנוסע- נווד, אלא אם יעצור בהן.

המסע שנפרש בתצלומים הוא של המקומות אליהם מגיעים לשבור שבר, למלא צפייה. שאול צילם אותן בכל הארץ: אפיקים, גנוסר, עילבון, הנגבותל-אביב הם כמה מהאתרים.

סדרת צילומי תחנות הדלק של אד רושה האמריקאי (1937) שפורסמה בספרו “עשרים ושש תחנות דלק” (Edward Ruscha, Twenty-six Gasoline Stations) יכולה להיקרא כעין תת מודע של התחנות שצילם שאול. ספרו של רושה ראה אור ב-1963, השנים בהן הפופ פרח משני צידי האוקיאנוס האטלנטי ובחן שאלות של צרכנות באופן ביקורתי. רושה צילם תחנות דלק על כביש 66 מלוס אנג’לס לאוקלהומה סיטי, נתיב בו הרבה לנסוע בעת לימודיו בלוס

 Edward Ruscha Twentysix Gasoline Stations, 1963 (detail)
Edward Ruscha Twentysix Gasoline Stations, 1963
(detail)

אנגלס.הוא צילם אותן בתמונות חטף שהדגישו את החספוס, את היותן ביטוי מזוקק של תרבות המכוניות האמריקאית. הספר הקטן שהופק באמצעי הדפסה משרדיים פשוטים נחשב למסמן חשוב של הערפול שבין הדוקומנטרי לאמנותי. ב-1963 צייר רושה את Standard Station, Amarillo, Texas, עבודה גדולה, רוחבה מעל 3 מטרים, שהפכה לעבודה איקונית של פופ.רושה הפנה את המבט לתאגידי הענק, לכוחות מרכזים בחברה האמריקאית.

חמישים שנה חלפו בין העבודות של רושה והעבודות של שאול. כמעט מפתיע לגלות כמה מעט השתנה בתרבות המכונית הפרטית, זרם בלתי פוסק של כבישים וזיהום שמזוהים עם קדמה.בישראל, שנחשבה בעבר לחסרת תרבות דרכים בשל גודלה הזעיר,צמחו בעשור האחרון הכבישים הגדולים שיוצרים אשליית מסע ואיתם התחנות.

נקודת הראות של שאול היא מהדרך, זו של הנוסע במסע שפעמים רבות כל כך הוא העיקר ולא הנקודה שבסופו. כך, שאול מצלם תחנה של “דלק” ממרחק, מזווית אלכסונית נמוכה כמי שהגיע אליה כמו עולה רגל. הרחבה הבהירה המסמאת היא ניגוד מושלם לשמי הלילה בשחור קטיפה. מזווית דומה צילם גם תחנה של “סונול” שפרח מתקתק מתנוסס מעליה כמו צלב. בתחנה אחרת אור ניאון ירקרק מאיר כמו אור של חסד, מסתורין וישועה. באור הניאון, בעיצוב שמבקש להעלים את היות הדלק גורם לנזק מתמשך לסביבה, התחנות מבטיחות הבטחות שווא.

Enlightenment (Gas Stations) Paz Gal-On (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Paz Gal-On (2012)

שתי תחנות,בגלאון ובעילבון מצולמות באור מלא. הן הנגדה מושלמת למחלצות הבוהקות של תחנות בלילה.

בגלאון התחנה היא שתי משאבות וסכך, פונקציונאליות מתומצתת לכדי ההכרחי, מעין הסתייגות חזותית מתרבות הרכב שמתחזקת מול נוף פתוח,ירוק,שצפונים בו זיכרונות תקופות אחרות. השנייה בעילבון, היא תחנה בבניה, הקליפה בלבד, ללא המשאבות, תפאורה חלולה.

התחנותבצילומים של שאול מתחנחנות, מבקשות ליצור מצג של קסם ידידותי. הן נקודות ציון בנוף ולמעשה נדמה שהן הנוף, שבלעדיהן אין עוד דבר בסביבה.

התחנה ברחוב קרליבך ממוקמת ברחוב עירוני. על הרקע המרופט שלהעיר המתבוססת באפור, הצבע האדום השולט בתחנה זר ומתפרץ, כמעט אלים. שאול מצלם את כביש האספלט המתפקע,המצולק. שקית ניילון מתגוללת בקדמת

Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)

תחנה, נוצצת בניאון,חושפת את האשליה.

***

מהתחנות של שאול נראית תמיד הדרך הנפתחת, זו שלא תיזנח לטובת התחנה שהיא מקום לא מקום, תפאורה ופונקציה הכרחית, לאודיסאות אינספור.

הטקסט נכתב כטקסט מלווה לתערוכה

 אואזיס- תחנות דלק בישראל גלריה בבית האדריכל צילומים: שי שאול / וידאו: אדריכלית ורד פלוק

אוצרים: מיכל אהרוני, ערן טמיר טאוויל

המגדלור 15, יפו

הניוזלטר החדש של “החלון” יתחיל להופיע בשבועות הקרובים ובו פירסומים על תערוכות ואירועי אמנות . אם  טרם נרשמתם לקבלתו ליחצו כאן

 ENLIGHTENMENT: SHAI SAUL’S GAS STATIONS

Images of eight gas stations, without any human presence and hardly any cars, insinuate political, economic, environmental and cultural dimensions into roads and borders. The title of the series, Enlightenment, refers to the hopes of the Age of Enlightenment and the striving towards a rational society seeking the highest good. Shai Saul’s photographs, meticulously crafted and printed, challenge viewers to contemplate and question promises, illusions and outer shells.

Enlightenment (Gas Stations) Paz Koifman Tel Aviv (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Paz Koifman Tel Aviv (2012)

Saul emphasizes the repetitive physical pattern of stations: pumps, overhead shelter from the sun and rain, and parking places -an efficient, modernist paradigm of car culture and movement as the embodiment of freedom. Gas stations, as “pit stops” for refueling and refilling basic human needs for food, drink and rest, are designed as promises with their glimmering shade shelters and star-like lights.

Within the broader context of Saul’s work over recent years (photographs of greenhouses and mediating spaces stretching between nature and farming areas and the suburbs, and a recent project focusing on Jerusalem’s outskirts), the act of enlightenment and the blinding light are associated with revisiting the possibilities of observation and examination. In most of the works the gas stations look like lightships which will disappear to be swallowed up by the darkness, as images quickly formed and quickly dying. Saul freezes memory, stilling the short moment in which the traveler-nomad observes the stations, unless to stop.

Enlightenment (Gas Stations) Delek Genosar (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Delek Genosar (2012)

The journey unfolding in the photographs is to places fulfilling a quest and yearning. Traveling around the country, Saul photographed, among other sites, Afikim, Genosar, Eilaboun, the Negev and Tel Aviv.

In an art historical context, Ed Ruscha’s (b. 1937, USA) book Twenty-six Gasoline Stations (1963) can be read as the subtext of Saul’s gas stations. Ruscha published his book during the era when Pop Art, with its critique of consumer culture, flourished on both sides of the Atlantic. Ruscha photographed gasoline stations on Route 66 from Los Angeles to Oklahoma City, a trip he frequently made as a young student. His snapshots emphasized the roughness and distilled reflection of American car culture. The little book produced by a simple office copier became an important signpost of the blurring line between the

 Edward Ruscha Twentysix Gasoline Stations, 1963 (detail)
Edward Ruscha Twentysix Gasoline Stations, 1963
(detail)

documentary and art. Ruscha’s large canvas (over 3m wide), Standard Station, Amarillo, Texas (1963), is considered an iconic Pop work. Ruscha then turned his gaze on the superpowers of American society – the huge corporations.

Fifty years separate Ruscha’s and Saul’s works. It is surprising to see how very little has changed in the car culture, with the unceasing flow of roads and its concomitant pollution identified with progress. Israel, formerly considered as lacking road culture because of its tiny size, now has superhighways that sprouted over the past decade, creating an illusion of a journey, accompanied by gas stations.

Saul’s viewpoint is from the road, the viewpoint of a nomadic traveler, for whom the journey is the goal and not the final destination. Thus, Saul photographs a Delek station from a distance, in a low diagonal angle, as from a pilgrim’s point of view. The blindingly bright square is the counterpoint to the black velvet of the night skies. A similar angle of shooting can be seen in his photograph of a Sonolstation, with its saccharine flower logo over it, bringing to mind a cross. In another photograph, a greenish neon light illuminates like a note of mercy, mystery and salvation. The neon-lit design of the stations makes false promises attempting to make us forget that gasoline causes continued environmental damage.

Enlightenment (Gas Stations) Sonol Zkharia (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Sonol Zkharia (2012)

Two gas stations, at Gal-On and Eilaboun, are photographed in full daylight, in utter opposition to the shining expanses of the nighttime gas stations. Gal-On’s station, consisting of two pumps and a shed, is functionality pared down to the necessary essentials in a visual rejection of car culture reinforced by the open, green landscape facing it, encoded with memories of bygone eras. The Eilaboun gas station is under construction, without the pumps, showing only its outer shell as hollow decor.

Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)
Enlightenment (Gas Stations) Sadash Karlibach Tel Aviv (2012)

The gas stations in Saul’s photographs try to present a façade of friendly charm. They are map coordinates in the landscape, but actually seem to be the landscape, since there is nothing else around.

The gas station on Carlebach Street in Tel Aviv is located on an urban street. With the shabby greyish city in the background, the glitterydominant red seems alien, intrusive, and almost violent. Saul photographs the cracking, scarred asphalt road; a plastic bag rolls around the sparkling neon station, exposing the illusion.

***

From Saul’s gas stations, the open road always beckons. The gas stations which line the road are not harbors, but form a necessary functional backdrop for infinite odysseys.

(The text was written for the exhibition)

Oasis – Gas Stations in Israel

Photography: Shai Saul / Video: Architect Vered Fluk

Curators: Michal Aharoni, Eran Tamir Tawil

The Architects House Gallery

15 HaMigdalor Street, Yaffo

 

 

 

 

ד״ר סמדר שפי

ד״ר סמדר שפי

סמדר שפי היא המייסדת והאוצרת הראשית של CACR – המרכז לאמנות עכשווית רמלה והאוצרת לאמנות עכשווית במוזיאון בית ביאליק בתל אביב. היא מבקרת אמנות וחוקרת של אמנות ותרבות עכשווית. לשפי תואר שלישי בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית והיא מרצה בבית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למנהל בראשון לציון ובמסגרות חוץ אקדמיות בהן ‘בית לאמנות ישראלית’.
שפי הייתה מבקרת האמנות של עיתון הארץ בשנים מ-1992 עד 2012, ושל גלי צה”ל מ-2007 עד 2023.

אפשרויות שיתוף:

השארו מעודכנים - בלוג החלון

אנא הכניסו את כתובת המייל שלכם ושימו לב: כדי לסיים את תהליך ההרשמה עליכם לאשר את המייל שתקבלו מהאתר
To join The Window mailing list please type your e- mail address and confirm. Note: you will receive notifications only after you confirming an e- mail sent to you from The Window

ארכיון פוסטים

Accessibility