כרם נאטור | גוף בעקבות רוח| Body Following Spirit | Karam Natour

כרם נאטור מציע גאוגרפיה, מיתולוגיות וקוסמולוגיות חלופיות לאלו שנתפסות ככמעט בלבדיות בזרם המרכזי של האמנות הישראלית. הוא משתמש באיקונוגרפיה נוצרית בחופשיות של מי שעבורו היא שפת אם, לא נושא שנלמד בשיעורי תולדות אמנות או נצרות. הוא משתמש בדמויות קדושים, בסמלי שליחי ישו  כמו השור והנשר ודרך  ובוחן את מקומו של המערך הרעיוני שנוכח בכנסיות ומבנים נוצריים אחרים רבים ברחבי הארץ. דרך נושאים אלו, ובאופנים נוספים הוא דן בזהות באופן החורג  מתבניות ייצוג ערבים שהתקבעו באמנות והתרבות הישראלית.

בציורים דיגיטליים גדולים ועגולים,  מחווה לחלונות רוזטה כנסייתיים ואסתטיקה שמזכירה את זו של קלפי טארוט,, הוא מחבר קדושים ואובייקטים של יום יום, מתייחס לכתבי יד ולאמנות עכשווית ולא פחות מכך למקום שאותו קיבלו תפיסות מיסטיות כאופני קריאה של המציאות . בעבודות “שמש” “שבתאי” ו”ונוס”, הוא מכניס ב”שבתאי” למשל אסלה מרחפת, אזכור למזרקה (משתנה) של דושאמפ על כל מורכבות הרמיזה לקדוש ולבזוי האחוזים זה בזה .
גוף עבודות נוסף הן עבודת הווידיאו.  נאטור בונה מערך אינדקסיאלי של זהות כשבכל העבודות משפחתו וחברים משמשים כשחקנים ניצבים. לצד התייחסויות לאמנות, בעבודה בה הוא ועוד שלושה גברים הופכים למזרקות חיות ומשפריצים מים מפיהם, אזכור לעבודות של ברוס נאומן, וגם למחולVollmond  של פינה באוש, הוא מציע מבט אנתרופולוגי , ספק רציני על מנהגי מפגש וברכה ובעבודה נוספת מדבר על אונטולוגיה בווידאו “זהו כיסא” .

העבודה המעניינת ביותר היא זו בה נאטור משרטט תמונת קוסמית שאת הכוחות בה משחקים הוא, בתפקיד השמש, ובני משפחתו בתפקיד אדמה , ירח ו”אני”, דמות כלל אנושית. הם יוצרים מערך בו כדור ארץ סובב שמש, וירח סובב כלוויין,

ודמות או אב או סב רוקד ככהן, או כבורא. כל הסצנה הקוסמולוגית הזו מתרחשת בחלל הנראה כסלון שפונה מרהיטיו, כלומר נאטור מעצים, אפילו חוגג את הפער בין ההתכוונות לבין כבלי המציאות. הפער הקומי – טרגי מאפיין את כלל עבודותיו בתערוכה והופך אותה לדיון בנושא הנרחב של ישראליות המביטה למערב, שתרבותו תרבות נוצרית, אך מתעלמת כמעט כליל מהעולם הנוצרי הפועם כאן.
בעבודה הפותחת את קבוצת  סרטי הווידיאו שכותרתם Repeat After Me, התמונה הראשונה היא של חדר מקושט באופן גנרי בבלוני הליום ליום הולדת. כתוב אמנם “מזל טוב” בעברית אך נאטור פותח ומכריז שמדובר בסרט ללא כתוביות כך שאנו, הצופים הישראלים שאינם דוברי ערבית נמצא עצמנו במבוכה מסוימת.
נאטור מציע דיון עצמאי, אינדיוידואלי מאד בזהות. אין ביצירות כאן  את העיסוק בשאלות העקירה ההיסטוריות (מעבד עבדאי ועד עסאם אבו שקרה ולאחריו רבים שהשתמשו בצבר בוורסיות שונות) וגם לא האוריינטליזם שמרחף מעל עבודות של פטמה אבו רומי, למשל או באופן אירוני בעבודות של פאהד חלבי (במיוחד בעבודה בה הוא רוקד ריקוד בטן עם כלי העבודה של פועל בנין). נאטור נוגע בשאלות מהותיות של סינתזה תרבותית ובוחן אותה .בסדרת רישומים דיגיטליים בן דמותו הערום של נאטור הוא פעם גוליבר הכבול בלילפוט ופעם עומד להצטרף למחוללים ב “ריקוד החיים של מאטיס”. נאטור בוחן שאלות של שייכות תרבותית, נרחבות ואם זאת נטועות עמוק במקום הישראלי.

אוצרת: מיה פרנקל טנא

גלריה רוזנפלד, רח’ שביל המפעל 1, בניין 6, תל אביב, מיקוד 66535

שעות פתיחה: ימים ג’-ה’, 19:00-12:00, יום ו’, 14:00-11:00; שבת, 13:00-11:00

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

לפרטים  על סיורי בוטיק של אמנות עכשווית   

שלחו WhatsApp  לסמדר 0507431106    
או כתבו ל thewindowartsite@gmail.com

Body Following Spirit | Karam Natour

Karam Natour proposes an alternative geography, mythology, and cosmology to those perceived as nearly exclusive by the Israeli art mainstream. He freely uses Christian iconography as a mother tongue, not as studied in art history or religion lessons. Natour discusses identity outside of the box of the usual representations of Arab culture in contemporary Israeli art.

In large circular digital drawings, homage to cathedrals’ rose windows with an aesthetic reminiscent of Tarot cards, Natour links saints and mundane objects, referring to manuscripts and contemporary art as well as to locale. Contemporary Israeli culture seems to accept mystical readings of reality. The works titled Sun, Saturn, and Venus, are reminiscent of the aesthetics of Tarot cards. In Saturn, a hovering toilet may be read as a reference to Duchamp’s urinal in all its complexity, hinting at the sacred and scorned intertwined.

Natour’s body of video works form an index of identity, in which his family and friends are the actors and extras. Most interesting is his portrayal of himself as the Sun, with family as Earth, Moon, and the universal figure of the “I.”

In the opening work of the videos grouped under the title Repeat After Me, the first scene depicts a room decorated with generic birthday decorations. Although the helium balloons spell out “congratulations” in Hebrew, Natour begins the video by announcing that this is a film without subtitles, leaving Israeli viewers with no knowledge of Arabic clueless.

The artist proposes an independent, extremely individual discussion of identity: the works do not engage in issues of historical displacement (treated by artists from Abed Abdi through Assam Abu Shakra). Natour touches upon fundamental issues of cultural synthesis and examines it.

Rosenfeld Gallery, Shvil Hamifal 1, Bldg. 6, Tel Aviv, through 22.12.2018

Curator: Maya Frenkel-Tene
Open Tues.-Thurs., 12 noon-7 p.m. Fri. 11 a.m.-2 p.m. Sat. 11 a.m.-1 p.m.

 Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Boutique  Art tours
   please send a whatsapp message to 0507431106  or write
thewindowartsite@gmail.com

Follow me on Instagram:

http://www.instagram.com/smadarsheffi/