צבע טרי 2021 | Fresh Paint 2021

מעט מאד, מעט מידי, נשאר חרוט בזיכרון אחרי הביקור ביריד צבע טרי 2021, שהתחושה היא שאפשר לקצר את שמו ל”צבע” בלבד בלי לחטוא לאמת. מרבית העבודות הטובות הן של אמנים שאינם מחדשים מעבר דברים שהציגו לפני כן

בחללים אחרים. איכות הגלריות והפרויקטים המיוחדים נעה בין בסדר גמור כמו גלריה גורדון שמציגה  אמני הגלריה, דריה קאופמן שמציגה את אריק בוקובזה, נדין בר נוי שמוצגת על ידי מכללת ספיר  או קבוצת האמניות בגלריה NOX,  לפרויקטים שאין סיבה לבוא במיוחד לצפות בהם לא ביריד ולא במסגרת אחרת.

חממת האמנים מאכזבת. חבל שגם אמנים טובים מיוצגים בעבודות פחות טובות. בקטלוג מודגש שבחירת העבודות  נעשית בידי אוצרות היריד, וכך גם התצוגה, כך שלא נותר אלא לתמוה מה השתבש. העמדת העבודות סתמית למדי והתאורה היא כשמיכה אחידה של צהבהבות עכורה משהו.

העבודות של דנה כהן מפסולת טקסטיל יפות  וכך גם הציור של איתי מתן מרשים, ואני סקרנית לראות מעבודותיהם בעתיד. גם הפסלים של אורי זמיר יפים אך מי שזוכר/ת את ההעמדה היצירתית של אותן העבודות בחלל גלריית האופנובנק  (שנסגרה עם סטודיובנק) לא יכול/ה שלא להצטער. לטובה בולטות גם עבודות קרמיקה מכוסות בטון של נועה צ’רניחובסקי, דרמה קרושה של שבירת כלים והתפרצות החומרים ממנה בנוי העולם העירוני.

בחלק המוקדש לעיצוב לא השתפרה דרמטית  תחושת העייפות המסוימת השורה על האמנות הפלסטית למרות שגם שם יש רגעים יפים. לפני שנה בשיא הקורונה, התארח  צבע טרי בחלל של גלריה גורדון
לסופ”ש אחד בתערוכה שנתנה בדיוק את התחשוה התוססת החסרה כעת ואולי כדאי לענות בשאלה מדוע.

האקדמיה של החלון – ד”ר סמדר שפי.
סדרת הרצאות זום חדשה
הרצאה ראשונה : חלב חלומות – לקראת הביאנלה בוונציה 2022

 סדרת ההרצאות החדשה תיפתח  ב 1 בנובמבר בהרצאה לקראת הביאנלה הקרובה בוונציה  באפריל 2022.
לינק להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ “האקדמיה של החלון 2022” בה ישלח לינק לרישום ופרטים

https://chat.whatsapp.com/IAIEfMkovLA9mRzia2oZiu
הקבוצה היא להודעות בלבד וסגורה להתכתבויות .

להזמנת הרצאות מעונת הזום 2020- 2021 ראו העמודה “הרצאות מוקלטות” – בין ההרצאות הרבות גם על ג’ספר ג’ונס שתערוכת הענק שלו מוצגת בימים אלו בניו יורק ופילדלפיה .

Fresh Paint 2021

Very few works – much too few – remain etched in memory after my visit to Fresh Paint Contemporary Art Fair 2021, which feels as if the name could be shortened to “Paint.” Most of the good artworks are by artists who are not showing anything new beyond what they have exhibited in the past.

Throughout the Fair, the quality of the participating galleries and special projects ranges between “okay” (as in the Gordon Gallery’s booth featuring the gallery artists, Daria Kaufmann presenting Eric Bokobza, Nadine Bar-Noy featured at the Sapir College booth, or the group of artists at the NOX Gallery) and between projects that there is no reason to see here or in other settings.

The Artists’ Greenhouse is disappointing. It is a pity that good artists are represented by works that are not their best. The catalog emphasizes that the Fresh Paint curators selected the works, and contrived the display, which leaves one wondering what went wrong. The installation of the artworks is not very exciting, and the illumination forms a yellowish blanket, dulling the works.

Dana Cohen’s works from shredded textile waste are lovely, and Itay Matan’s painting is impressive. I am curious to see how they develop in the future. Ori Zamir’s sculptures are beautiful but whoever remembers the charming installation of those same works in the tiny space of the Ofnobank Gallery (closed) can only regret the current display. Noa Chernichovsky’s concrete-coated ceramic Outstanding are Noa chceramic concrete-coated works by Noa Chernichovsky, a congealed drama of breaking the vessels and the materials from which the cityscape is constructed bursting out of them.

The design pavilion is not a dramatic improvement, and evokes certain fatigue similar to the one reigning over the visual arts, despite some nice moments. One year ago, at the height of the Covid-19 pandemic, Fresh Paint had a special edition in one of Gordon Gallery’s spaces for a single weekend in an exhibition that gave precisely the missing sensation of liveliness and vitality absent in this year’s fair. Perhaps it would be a good idea to question why.