Yael Frank – The problem |יעל פרנק – הבעיה

“בעיה”, תערוכת היחיד של יעל פרנק מקאברית, מצחיקה ונבונה , “מומנטו מורי”  גדול  שכופה על הצופים לעצור ולבחון את תפיסת הוודאות האחת בחיינו , קרי עובדת סופיותם.
למרות היותה  מוצגת בחלל הרבוע , המודרני של סדנאות האמנים  נבנה בו מהלך חזותי שמעלה על הדעת חלל רליגיוזי, כנסיה ז’אנרית  עם  אטריום (atrium), נאבה (nave ) וטרנספט /אפסיס   (transept/ apse). שלוש עבודת  מרכיבות את התערוכה ובווידאו המרכזי מככבים שלושה דגמי לסתות, מה שנראה כשינים תותבות שקיבלו חיים משלהם.פרנק עוטפת את הגלולה המרה של הכרה במוות בהומור ומציעה גם ביקורת על מסחור הפחדים ומערך הפיצוי הצרכני שנוצר בניסיון למלא את בור החרדה. בכניסה לתערוכה מוצג “עצוב”, ווידיאו שהוא הכלאה בין סרטי רוחות רפאים , קולנוע ביתי ועבודות הוידיאו  של  Paul McCarthy    האמריקאי.  עם סדינים  עליהם מודפסים צילומים של חדרי המתנה, חורים לעינים, ורגלים שמציצות  מה שנראה תחילה כמשחק תמים הופך למעיק , כש”הארוע” שלא ברור מה הוא אמור להיות  שממאן להתרחש.  חדרי ההמתנה המודפסים על הסדינים,  וחדר ההמתנה בו  נעות באי שקט הדמויות המגוחכות – מרתיעות יוצרים כאין לימבוס , מקום שאינו מקום , שהוא לעולם בין לבין.

Yael Frank "Sad"  video 2018

Yael Frank “Sad” video 2018

בחלל המרכזי פרנק במיצב “שעתו האחרונה של הארון איקאה” משתמשת פרנק ב DETOLF מוצר פופולרי של  הרשת  העולמית שדרכה משוכפל טעם ומשוכפל אידיאל חיים זהה ברחבי העולם. הרשת שמשווקת עצמה כמוכרת במחירים שווים לכל כיס מבטיחה לצרכנים אפשרות לרכוש עוד ועוד, להחליף ריהוט ואביזרים , כלומר את תפאורת חייהם, כל אימת שיחפצו . בעזרת מניפולציה   של הארון היא הופכת את החפץ הסטנדרטי  לאוביקט פיסולי ובונה מערך של ארונות “כפופים” ו”שכובים ” כסצנת מוות ( האוצרת סאלי הפטל נוה עומדת על הדמיון למערך ה     Dormition האשכבה של מרים באיקונוגרפיה הנוצרית המזרחית).

Yael Frank , The last hour of an Ikea cabinet  ,2018

Yael Frank , The last hour of an Ikea cabinet
,2018

גולת הכותרת היא שלישית הלסתות המדברות בווידיאו המוקרן באפסיס הסימבולי. השילוש (האב, הבן ורוח הקודש) מתגלגל לשינים שטון הדיבור שלהן נע בין זה של מטיף אוונגליסטי לזה של אנשים מרכלים, בין טון של פרסומות מאיימות לנרגנות ישירה. הטקסט , בו לא נאמרת המילה “מוות” הוא כולו כהצהרה על הניסיון שלנו להדחיק , להתעלם ככל הניתן, מהסוף הבלתי נמנע. הלסתות המטונימיות ניצבות על ארון DETOLF  כך שהרהיט שעבר האנשה במיצב חוזר בווידאו לתפקידו כאוביקט בלבד .

בתערוכה המוצלחת הזו פרנק ממשיכה את העיסוק שלה באבסורדים מרירים עם הומור שיש בו היבט גרוטסקי כמו בפסלי “אנדרטה לאנדרטאות”,  מ 2014 שם  אצבעות  התייחסו למושג היהודי- ישראלי  של יד כיד זיכרון וגם למערך אצבעות מ”רפסודת המדוזה” של ז’ריקו מ 1819 על סיפור הנטישה וההישרדות עליה מתייחס הציור . הגוון המסוים הזה של אבסורד מדויק שונה מהגוון של ציור גרטוסקי (כמו התערוכה שנסגרה של אלעד רוזן בגלריה רוזנפלד  או העבודות של שי יחזקאלי) ומעניין לחשוב עליו דווקא בהקשר פיסול של רוני חג’ג  או העבודות המוקדמות של חיה רוקין.

אוצרת: סאלי הפטל נוה

. סדנאות האמנים, רחוב קלישר 5, תל אביב יפו, שעות פתיחה:  ימים שלישי עד חמישי 15:00 – 19:00 בימים שישי ושבת: 11:00 – 14:00. נעלת ביום שלישי, ה-.2018 24.4

The Problem / Yael Frank

Yael Frank’s new solo exhibition is macabre, funny and intelligent, a huge memento mori forcing viewers to stop and examine the perception of our sole certainty in life: i.e., that life is finite.

Yael Frank "Sad"  video 2018

Yael Frank “Sad” video 2018

Despite its installation in the modern space of the Tel Aviv Artists’ Studios, Frank has structured a visual process that brings to mind a generic church with atrium, nave and apse. Frank coats the bitter pill of mortality with humor, proposing a critique of the commercialization of fears and the resulting consumer system that attempts to fill the void. Her video “Sad” is screened at the entrance, a hybrid of ghost films, home movies, and video art by American artist Paul McCarthy.
In the center room, the installation “The Ikea cabinet’s final hours,” Frank uses the popular Detolf glass display cabinet through which good taste and the ideal of the good life is replicated through the world. She manipulates the cabinet to transform a standard object into a sculpture, building a complex of “bent over” and “lying down” cabinets as a deathbed scene. 
But the highlight of the exhibition is the trio of talking teeth in the video screened in the symbolic apse. The “trinity” has become three sets of teeth whose tone moves between that of an evangelist preacher to gossipers, between the sound of threatening advertisements to direct complaining. The text, which avoids the word “death,” acts like a declaration of the human attempt to repress and ignore life’s inevitable end.

Curator: Sally Haftel Naveh

Tel Aviv Artists’ Studios Gallery.

Kalischer 5, Tel Aviv

ניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
לפרטים על סיורי אמנות והצטרפות לקבוצה הקבועה כיתבו ל
thewindowartsite@gmail.com

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about Art tours    – please write
thewindowartsite@gmail.com

 

Print Friendly, PDF & Email
This entry was posted in וידיאו, פיסול ומיצב. Bookmark the permalink.

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art