שלושה ביתנים לאומיים מבטיחים בביאנלה 2026
מבט על שלושה מהביתנים הלאומיים בביאנלה 2026 שהאמנות בהם מבטיחה להיות מרתקת. הדיון באמנות שתוצג נדחק מהדיונים בשל שלל הסערות הפוליטיות המלוות את האירוע סביב הביתן הרוסי, הישראלי והאמריקאי. הדיון נובע משאלת היחס בין לאומיות, פוליטיקה ואמנות בביאנלה שההשתתפות בה היא לפי מדינות לאום – ובכל זאת – האמנות היא לב הביאנלה.
הביתן של טאיוון ב Palazzo delle Prigioni
מלנכולית המסך Screen Melancholy: Li Yi-Fan
האמן עובד עם מנועי משחק, ועושה שימוש ברינדור בזמן אמת ובאימפרוביזציה. בהומור אפל הוא בוחן מערכת היחסים המתוחה בין טכנולוגיה לאדם בעידן האינטרנט. ב״Screen Melancholy: Li Yi-Fan״, יוצג וידאו המבוים בתוך סימולציה של פאלאצו דלה פריג׳יוני — המבנה בו התערוכה מוצגת — במהלך מטא-כפול: הממשי מומר לווירטואלי, והווירטואלי מוקרן חזרה אל הממשי.
הסיפור הסוראליסטי באופיו מתחקה אחר סיפורו של גלגל עין המבקש למצוא את דרכו הביתה בעבודה בעלת אופי של סרטון הדרכה . פסלים מודפסים בתלת-ממד בחלל התערוכה מהדהדים איברי גוף מנותקים של הדמויות הדיגיטליות וישמשו גם כישיבה, ובך שוב ממוססים את הגבולות בין ״ממשי״ ל״ווירטואלי״. ביקור בתערוכה של לי בברלין בקיץ 2025 היה חוויה שנחרטה היטב בזיכרוני.
הביתן של קטאר בג׳רדיני
ללא כותרת 2026 (התכנסות של אנשים יוצאי דופן)
רירקריט טירווניג׳ה, סופיה אל־מריה, טארק עטוי, עליא פאריד, פאדי קטאן
Untitled 2026 (a gathering of remarkable people); Rirkrit Tiravanija, Sophia Al-Maria, Tarek Atoui, Alia Farid, Fadi Kattan
המהלך של קטאר בביאנלה של 2026 חורג מן המודל המסורתי של „ביתן לאומי” כחלל תצוגה סגור, ומציע במקום זאת פלטפורמה פרפורמטיבית־חברתית המדגישה הכנסת אורחים, שיתוף וייצור ידע קולקטיבי. האמן התאילנדי העכשווי Rirkrit Tiravanija מוכר בזכות מיצבים השתתפותיים המעמידים במרכזם קהילה כדוגמת העבודה שביססהאת מעמדו Untitled (Free), ב 1992 שבמסגרתה הגיש קארי ירוק ואורז בגלריה 303 בניו יורק. בוונציה תכנן מבנה דמוי אוהל, שמוקם בשטח בו יבנה ביתן הקבע העתידי של Qatar — המדינה הראשונה זה כשלושה עשורים המקימה ביתן לאומי חדש בג׳רדיני.
בתוך המבנה מובטחת התרחשות מגוונת סרט של האמנית הקטרית־אמריקאית Sophia Al-Maria; מופעים חיים של אמן הלבנוני Tarek Atoui; פיסול של Alia Farid הכוויתית־פוארטו־ריקנית ומה שמוגדר כתכנית קולינרית של מטבח מזרח-תיכוני של השף הפלסטיני Fadi Kattan (שוודאי תזכה לפופולריות בקרב המבקרים).
הביתן הקאטרי מסמן מהלך גיאו־תרבותי משמעותי: התבססות ארוכת טווח ומקיפה מאד של קטאר בזירה הבינלאומית של האמנות. הפרויקט הנוכחי, כמעין „פרלוד” אדריכלי ורעיוני, מציע מודל של כוח תרבותי רך שעוטף את מושג הלאומיות בתוכן רב־קולי, טרנס־לאומי ושיתופי.
הביתן הספרדי בג׳רדיני
השרידים – ארכיב של זיכרון גלובלי Oriol Vilanova Los restos: An Archive of Global Memory
הביתן הספרדי כולו יהווה מאין מוזיאון של זיכרון מצטבר דרך אוסף גלויות שהאמן אוסף למעלה מעשרים שנה משווקי פשפשים. השרידים האלו של עידן תיירות שלפני הדיגיטציה יוצגו ללא היררכיה או נרטיב לינארי.
בביתן וילאנובה יציג הרהור בכלכלת תיווך הזיכרון וזאת בוונציה בה חיי היומיום כרוכים לבלי הפרד בתיירות : מי בונה את הזיכרון ? מה הם הדימויים הראויים להזכר ומה נשלח הביתה, מה יצור את הארכיון שלנו על מקומות שונים?
לאורך ימי הביאנלה, באזור שבין הג’רדיני והארסנלה , יערוך וילאנובה גם מיצגים שכותרתם The Phantom of Liberty . שם המיצג לקוח מסרט סוראליסטי של לואי בונואל מ 1974 בו גלויות משמשות כקטליזטור לעלילה מורכבת. מסקרן !
