הביאנלה ה 61 בוונציה תאצר על ידי Koyo Kouohהעומדת בראש Zeitz Museum of Contemporary Art Africa (MOCAA) הפועל בקייפ טאון, דרום אפריקה. היא האוצרת השחורה הראשונה של אירוע האמנות החשוב ביותר בעולם לאמנות עכשווית ורק האדם השני שנולד באפריקה. קדם לה אוקווי אנואזר (שהלך לעולמו לפני חמש שנים) ואצר ב 2015 את אחת הביאנלות המשובחות בעשורים האחרונים תחת הכותרת All the World’s Futures.
Koyo Kouoh פעלה בבעבר במספר צמתים חשובים של אמנות עכשוית באפריקה כולל דאקר,סנגל, שם יסדה חלל תערוכות ורזדינסי נוסף לקריירה של באצירה עצמאית. מאז 2019 הפכה את Zeitz MOCAA למוזיאון המוביל לאמנות עכשווית באפריקה.
הבחירה בה אמנם נראית כמעט מתבקשת מבחינת הגיוון האנושי שנראה היה שהביאנלה מיישמת (סוף סוף) בבחירת האוצרים הראשיים לאחר מאה שנה בה היו כמעט רק אוצרים לבנים מערביים. היא ממונה לתפקיד אחרי אדריאנו פדרוסה, האוצר הראשון מדרום אמריקה והראשון שהצהיר על כך שהוא קוויר. הביאנלה שאצר תחת הכותרת “זרים בכל מקום” “foreigners everywhere”, הייתה חלשה במיוחד.
מבחינות אחרות המינוי של Koyo Kouoh הוא הפתעה לטובה שיוצרת אופטימיות בתקופה של סחף לכיוונים פשיסטים במקומות שונים בעולם. תחת הממשלה האיטלקית ימנית גזענית של ג’ורג’יה מלוני היה חשש ממשי הביאנלה תהפוך למעוז שמרנות המתנאה באמנות. טרם לכך הבחירה ב 2023 ב Pietrangelo Buttafuoco, עיתונאי תומך ימין מובהק, לתפקיד נשיא ארגון הביאנלה (ארגון העל של הביאנלות לאמנות אדריכלות מחול מוסיקה ופסטיבל הקולנוע). Buttafuoco ידוע כאישיות מורכבת שבין היתר התאסלם לפני כעשור. הפעם הוא אפשר ובירך בחום את המינוי של Koyo Kouoh ואמר שהדבר מבטא את המשימה שלקחה על עצמה הביאנלה להיות “הבית של העתיד”, אמירה שנדמת המהדהדת את All the World’s Futures, התערוכה של אנואזר, כאמור האוצר הראשי הראשון מאפריקה.
הבחירה בהחלט מעוררת תקווה לביאנלה טובה – בשנים החולפות הביתנים הלאומיים מאפריקה היו מהמעניינים ביותר וכך השנה שניים מהביתנים המובילים בעיני היו הביתן המרגש של בנין והביתן הניגרי המשובח.
Koyo Kouoh Appointed Curator of Biennale Arte Venezia 2026
Koyo Kouoh, Executive Director and Chief Curator of the Zeitz Museum of Contemporary Art Africa (MOCAA), in Cape Town, South Africa, has been named as curator of the 61st Venice Biennale 2026. She is the first Black woman to be appointed curator of the world’s most important contemporary art event, and only the second African-born, following the late Okwui Enwezor (who passed away five years ago) who curated one of the most superb Biennales of the past decades, “All the World’s Futures” (2015).
Koyo Kouoh has been active at several of the most important junctures of contemporary art in Africa, including in Dakar, Senegal, where she founded a space for exhibitions and a residency in addition to her career as an independent curator. Since 2019, Kouoh has transformed the Zeitz MOCAA into the leading contemporary art museum in Africa.
The choice of Kouoh seems almost inevitable, as the Biennale is (finally) realizing its policy of diversity, after a century in which all of the curators were Western white men. She follows Adriano Pedrosa, the Biennale’s first curator from South Africa and the first to declare openly that he is queer, who curated the 2024 Biennale, “Foreigners Everywhere” (which was especially weak).
From other aspects, the appointment of Koyo Kouoh is a nice surprise, generating optimism at a time when various places in the world are drifting towards fascism. There was genuine fear that under Giorgia Meloni’s right wing racist Italian government Biennale would become a bastion of conservatism decorated by art, a doubt that increased when in 2023 Pietrangelo Buttafuoco, a right wing journalist was named president of the Biennale (the umbrella organization of the Biennales of architecture, dance, music, and the Film Festival). Buttafuoco is known as a complicated personality who converted to Islam about a decade ago, among other activities. This time he enabled and warmly congratulated Koyo Kouoh and said that this expresses the Biennale’s mission of being “home of the future,” a statement that echoes Enwezor’s Biennale title, “All the World’s Futures.”
The selection of Kouoh arouses hope for a good Biennale. Over recent years, I found the African national pavilions to be the most interesting, especially the 2024 very moving Benin pavilion and the excellent Nigerian pavilion.
