שני רשמים
שרון גלזברג | משכן
את משכן תערוכתה של שרון גלזברג במשכן לאמנות עין חרוד ראיתי יום אחרי שנסגרה רשמית, ממש ערב פירוקה. האמנית והאוצרת , גליה בר אור תיכננו את הפינוי המורכב של ערמות האיטונג המפורקות- סדורות שנערמו באולם העמודים בתום שלושה חודשי תצוגה.
התהליך החל באיסוף חפצים מחברי הקיבוץ שנתנו אותם, יחד עם זיכרונות וסיפורים לאמנית. גלזברג הכניסה אותם לבלוקים שיצקה מאיטונג (מלט, חצץ וחול עם מים) והוצבו כמו חומות הפרדה בין זיכרונות נוסטלגיה וכאב ההווה באולם העמודים במשכן לאמנות. במהלך התערוכה נערכו פעולות ומיצגים שתיעוד ווידיאו שלהם הוצג על במסכים קירות התערוכה. שני ארונות תצוגה ארכיאולוגית מבית שטורמן מוזאון האזורי הסמוך הוצגו המעלה המדרגות מאולם העמודים.
לראות תערוכה תהליכית מהסוף היא סוג של חוכמה בדיעבד – הסוף ידוע. הידיעה של הסוף חידדה את המימד האפוקליפטי : השם מתיחס אמנם למשכן לאמנות בו התערוכה נערכה אבל במשכן מקופלת גם היסטוריית הפולחן היהודי – מהמשכן כאוהל (אוהל מועד, המשכן בשילה ולבסוף הבניה של בית המקדש של שלמה שתחתיו, טוענים המקורות התלמודיים נגנזו מקורות המקדש. השבירה של הבלוקים הגדולים כפי שתועדה בווידיאו – באזמלים ופטישים, עבודה קשה שנועדה לפורר צורות שלמות מתקשרת לאיקונוקלזם בעבר ברחוק והקרוב כשחורבות ערים היסטוריות הפכו לתעמולה של דעאש.
ליד גושי האיטונג התרחשו מפגשי ריקוד ויצירה וגלזברג השיבה את האמנות לחיק הטקס הסמי רליגיוזי. לצד שני ארונות הארכיאולוגיה מבית שטורמן המקום המיסטי – היולי של העבודה מתחזק וכך גם התייחסותה לשאלות הלא לאומיות , אלא הרוחניות שליוו חלקים בהתיישבות הציונית המוקדמת ונדחקו הצידה בסערת ההיסטוריה.
אפשר לקרוא את כל המיצב אחרת, כחזרה נצחית של המודחק , כחשיפה של צורה מתוך האיטונג, בראיה רומנטית של אמנות אפשר אפילו לחשוב על מיכאלאנג’לו.
תערוכת האמנות באירוע “צבע משפחתי”
סדנאות העשייה האמנותית לכל המשפחה, החלק המרכזי והסיבה לאירוע “צבע משפחתי” , נראו מבטיחות מאד (לא התנסיתי בהן).תערוכת האמנות באירוע מתעתעת: תערוכה של עבודות מהשנתיים האחרונות של אמנים שהציגו לאורך השנים בפרויקט החממה של ירידי צבע טרי היא באיכות מגוונת מאד . דומה שאין די במכנה משותף זה כידי להציג תערוכה קבוצתית מוצלחת של אמנים שחלק ניכר מהם כבר בהחלט עברו את שלב החממה, בכל זאת החממות החלו ב 2008.
בתערוכה הגדולה של גלריה גורדון שמציגה את מאיה כהן לוי, גל וינשטיין ולארי אברמסון מוצגות גם עבודות של נדב נאור, שהצטרף השנה לגלריה. נאור הוא אמן מצוין שחלק מהעבודות שיצר בשנים כבר היו צריכות להיות באוספי מוזיאונים ( כך דיוקנאות הענק שאחד מהם מוצג בתערוכה). חבל מאד שדווקא כאן, העבודות החדשות , מ 2015 , בהן הוא חוזר ומטפל במוטיב של הבית על אי נראות כתקלה מצערת, כמעט כחיקוי של עבודותיו שלו.
כבר כמה שנים נאור מצייר איים עליהם מבנה אחד, נטולי זמן היסטורי אך מעלים זיכרון של היסטוריה וחשיבה מערבית אוטופיסטית, מפגש אבסורדי של ציור נוף וציור סוריאליסטי נוסח מאגריט. העבודה הנהדרת בצבע, השקיפויות, האיכות הקלה של עבודות המכחול התחלפה במשטחים אטומים. ללא האיכויות האלו כוחם של הציורים ניטל והם נראים פשטנים. העבודות של נאור,ממש עד אלו מ 2014 המוצגות כאן, כל כך טובות, שאיאפשר שלא להצטער ולתמוה למול העבודות מ 2015 , ולחכות לבאות.
הרשמה לניוזלטר הפירסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות – www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג )
Notes on two exhibitions
Sharon Glazberg | Tabernacle
I visited Sharon Glazberg’s installation at the Museum of Art, Ein Harod , the day after it officially closed. Glazberg and curator Galia Bar Or planned the dismantling of the rubble (that had been blocks) from the hall of pillars, now heaped on the floor.
The three months process exhibition began with the artist collecting objects, charged with stories and memories from kibbutz members. Glazberg placed them inside blocks she cast from Ytong (a chemical combination of cement, gravel and sand with water) and installed like separation walls between nostalgic memories and the pain of the present. Art activities held in the space during the exhibition were filmed,then screened on the exhibition walls. Two archaeological display cabinets from the adjacent Shturman Museum for regional history were installed on the stairwell.
Viewing the end of a process exhibition is retrospective wisdom. It intensified the apocalyptic aspect of the show. Tabernacle,(Heb., mishkan)refers not only to the name of the museum but also enfolds the history of Jewish ritual worship – from the Mishkan as Tent of Meeting, Tabernacle of Shiloh and finally King Solomon’s Temple built to replace it. In the art actions the large blocks were broken to bits, alluding to iconoclasm (ancient and modern, as ISIS films show the reduction of ancient historical cities to rubble).
Performances and other creative events held during the exhibition restored art to its place in semi-religious ritual. In proximity to the archaeological display, the work’s mystical-primordial character resonated, as did references to the spiritual side of the early Zionist enterprise, pushed aside by history.
A different reading of the installation evokes the eternal return of the suppressed, the revelation of form out of blocks, art as a romantic creation.
The art exhibition at the “Fresh Paint Family”
The exhibition features works from the past two years by artists from past Fresh Paint Art Fair “incubator project.” The level of quality varied widely; a single common denominator is insufficient to ensure a successful group show by artists who have definitely moved way beyond the “incubator” stage.
The extensive exhibition by the only exhibiting gallery, the Gordon Gallery, comprised works by Maya Cohen Levy, Gal Weinstein,Larry Abramson and Nadav Naor. The latter is an excellent artist whose works should have acquired by museums by now. It was a sorry sight to see new paintings from 2015 that look like copies of his own work.
Naor’s islands with a single structure on them are atemporal and ahistorical, bearing memories and western utopian thought in an absurd encounter between landscape painting and Surrealism à la Magritte. Naor’s wonderful light touch with color, transparency and brushwork has been replaced by opacity, making the works simplistic, lacking in power. Naor’s previous works are so good they make one wonder about the new works exhibited here. I wait to see his future paintings.
Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter –
www.smadarsheffi.com/?p=925
Comments – please write to thewindowartsite@gmail.com
