Roni Hajaj – Open Studio|רוני חג’ג’ סטודיו פתוח .

בסניף בנק לשעבר, בפינת בן יהודה ורחוב מאפו בתל אביב רוני חג’ג’ מציגה מיצב שהופך את החלל לדיון במודרניזם , מעיר את השדים ,והפחדים והסודות מתחת לחלל שהשיממון שלו עכשיו מהדהד את הריקנות החלולה שיש בחללים האחידים של סניפי בנק.

Roni Hajaj – Open Studio

יש משהו אבסורדי ומושך לב בדרך בה היא משתמשת בציוד וריהוט משרדי , בקישוטים “המעוצבים”,בסמלים כמו מטבעות עתיקים, ספרים וקלסרים’ לבניית פסלים המסרבים לכל הגדרה.  הציורים הגדולים מתייחסים למודרניזם בשיאו , ועבודות של אמנים כמו לז’ה או מלביץ עולות על הדעת. בקולאז’ים הנהדרים –אכזריים שלה, עם הקיטעים והחיתוכים, ניכר הטעם החזק של דאדא וסוראליזם.
בסניף בנק בבן יהודה אוטופיות עולות על שרטון .

נפתח ב 14:00  וימשך עד שעה 20:00 29/9/2018

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

   סיור לעין חרוד לתערוכה   מאוצרות המשכן לאמנות –
עם דר’ סמדר שפי יום שישי, 5 אוקטובר 2018,
ראו מידע בעמודת הסיורים בבלוג.
לפרטים נוספים  כיתבו לכתובת: 

thewindowartsite@gmail.com

 עקבו אחרי  באינסטגרם

https://www.instagram.com/smadarsheffi/    

Roni Hajaj – Open Studio

In a former bank branch on Ben Yehuda Street Roni Hajaj created an installation addressing Modernism and an ample yearning for animating regulated, non-descript space. She employs materials found in this newly abounded branch, one of the many closing services that have been replaced with online banking.

Roni Hajaj – Open Studio

There is something totally absurd and fetching in office supplies, pieces of standardized furniture and décor , detached from any use, turning into free standing sculpture, objects with a retrieved depth and angst that seemingly  lurked in them unnoticed .

Roni Hajaj – Open Studio

Her large paintings allude to modernism at its height – Leger, Malevich, and her beautiful, cruel collages flirt with Dada and Surrealism. Hajaj celebrates the dysfunctional institute shell she worked in turning it in to a transitional no man’s land laden with memories of wreaked utopias.

29/9/2018 –  until 20:00 .

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

   סיור לעין חרוד לתערוכה   מאוצרות המשכן לאמנות –
עם דר’ סמדר שפי יום שישי, 5 אוקטובר 2018,
ראו מידע בעמודת הסיורים בבלוג.
לפרטים נוספים  כיתבו לכתובת: 

thewindowartsite@gmail.com

 עקבו אחרי  באינסטגרם

https://www.instagram.com/smadarsheffi/    

Roni Hajaj – Open Studio

Posted in Uncategorized | Comments Off on Roni Hajaj – Open Studio|רוני חג’ג’ סטודיו פתוח .

שפע | PLENTY

ל”שפע” הגעתי כנראה עם ציפיות גבוהות מידי מבחינת תערוכה עם היגד רעיוני.  האבחנה בטקסט התערוכה ש” האמנים המציגים מנהלים יחסים הדוקים עם חומרי היומיום שמקיפים אותנו, באופן שמייצג מאבק בין הרצון להיות מחובר למציאות ולהגיב אליה, לבין התשוקה והצורך להבקיע ממנה הלאה” . נכון לחלק ניכר מאד  מהאמנות שנעשתה מתחילת המאה הקודמת על כל הקשת מדושאמפ לראושנברג , דרך קורנל ומרט אופנהיים.  לא די בעבודה עם פחי פלסטיק ומערכת כיבוי  של תומר דקל) או השימוש של אוריאל מירון בכיסאות פלסטיק כידי  “לנסח עמדה עקרונית שנוגעת לחסכנות ולשימוש חוזר”.

David Benarroch

“שפע” מהווה הזדמנות מצוינת לצפות שוב בכמה עבודות שמציעות שפה פרשנית  לאובייקטים בסביבה רדופת העודפות  שאנו חיים בה, ( בזיקה ל”עושר ” שאצר חגי שגב לפני שנים אחדות במוזיאון פתח תקווה).  בכוונה בראש ובראשונה ל “סונטה למכסה מנוע על גרנד פיאנו” של דוד בן הרא״ש. העבודה  הוצגה לפני כשנתיים בתערוכת היחיד שלו “לובי” בתל אביב.   בן הרא״ש מצליח לגעת בהומור ובאופן נוגה במונח החמקמק כל כך של ה”כאילו” – כאילו ניתן לצרף פסנתר ופיאט, כאילו ניתן , עם מכונית לה קשורות נעלי תינוק ודיסק מידלדל מעל ללוח שעונים הדמיוני, להמריא לגבהים של סונטה. עם עץ סנדוויץ’, חומר הנגרות הישראלי הזול, השכיח , הוא בונה חלומות שהתנפצו, או יתנפצו, כשהמכסה מנוע /כנף פסנתר מוחזק עם מגב . צרוף החפצים של בן הרא”ש יוצר לרגע ציפייה שבאופן פלאי יתחיל המיצב לנוע, או לנגן , או שניהם. אפשר להיזכר באבני דרך של צירופי אובייקטים מדאלי עם הטלפון והלובסטר ועד לשירה סוראליסטית “הוא היה יפה כמפגש מקרי של מטרייה ומכונת תפירה על שולחן הניתוחים”.

David Benarroch

המיצב של מארק יאשייב שנעשה במיוחד לחלל המוזיאון, מצוין. יאשייב בולט כבר שנים אחדות בצירופים פואטיים של דימויים ובהבנה של חלל.  כאן יצר מפגש בלתי אפשרי בין חלל מוסך בבלארוס וקיר משרביה מבטון מבניה מתועשת בבת ים , צילום של גבר הנושא לבנים של אוגוסט זאנדר (1928) מעל לצילומי פרויקט של בני הזוג הילה וברנד בכר  המונחים על שלושה עמודי לבנים (אקרשטיין?). כך הוא מנסח אמירה על מודרניזם ודגמיות. הוא מזקק דיבור על “טעם” כמרכיב בתוך אסתטיקה. המשרבייה

Mark Yashaev

הבטון  המגושמת, הדפס בשחור לבן הנראה כטפט הם כמילון צורני. במרכז החלל שלו ניצב עמוד,פוטנציאל לעמוד אין סופי המתכתב עם ברנקוזי, של זכוכית לבנה וצהובה ,טעם דקורטיבי של פעם (שיחשב היום כרטרו) . החיפוש אחר קוד הטעם חושף את השבריריות של הנחות מודרניסטיות, את הצורך הבסיסי בקישוטיות.
עוד בולטות לטובה העבודות של גיל שמרלין, דבורה דומיני ואירית חמו ואורי הולבן והציורים של שגיא אזולאי. בניגוד להם  העבודה של ורד ניסים, “ללא כותרת” 2018  מביכה בניסיון שלה להיות חביבה, קלה,קורצת.  מחבטי שטיחים, צבועים ומקושטים באבנים זוהרות ופרחים מלאכותיים נראים  כניסיון מאולץ לסחוט עוד את הנושא של עבודה ונשיות מזרחית בהן עסקה בעבודות מעולות בשנים האחרונות.

אוצרת הילה כהן – שניידרמן
מוזיאון בן ארי לאמנות עכשווית סטרומה 6, בת ים

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

   סיור לעין חרוד לתערוכה   מאוצרות המשכן לאמנות –
עם דר’ סמדר שפי יום שישי, 5 אוקטובר 2018,
ראו מידע בעמודת הסיורים בבלוג.
לפרטים נוספים  כיתבו לכתובת: 

thewindowartsite@gmail.com

 עקבו אחרי  באינסטגרם

https://www.instagram.com/smadarsheffi/

Sagie Azoulay

PLENTY

I was expecting PLENTY to be an exhibition with a statement, but apparently my expectations were too high. Although the exhibition text reads, “The artists taking part in ‘Plenty’ are engaged in close relations with the everyday materials around us, reflecting a struggle between the desire to be connected to reality and respond to it, and the desire and need to break away from it and leave it behind,” this may be said about a large majority of the art made since the early 20th century — and not only about contemporary Israeli artists.
PLENTY provides an opportunity to take a fresh look at works proposing an interpretive language for objects in our consumer society. David Benarroch’s Sonata for an engine cover on a grand piano” is superb: it addresses the elusive concept of “as if” with humor and melancholy, “as if” it is really possible to combine a piano and a Fiat, or the lucky charm baby shoes and a CD hanging over the dashboard could rise to the heights of a sonata. As if plywood, the cheapest Israeli carpentry material, could be used to build what symbolizes shattered dreams. Hybrid objects from Dali’s lobster with telephone to Surrealist poetry to Rauschenberg’s “combines” and onward come to mind.

Mark Yashaev

Mark Yashaev’s installation is of note. His works over the past few years have stood out as being poetic blends of images and an understanding of space. Here he presents an impossible encounter between a garage in Belarus and a mashrabiya wall made of industrial concrete in Bat Yam together with August Sander’s 1928 photograph of a labourer carrying bricks hung over a book of photographs by Hilla and Bernd Becher, forming a statement on modernism and patterning. Yashaev alludes to “taste” as an elusive component of aesthetics, presenting a mechanism, a utopian experiment in creating a new place and climate for existence.

Curator: Hila Cohen-Schneiderman

David Ben-Ari Museum for Contemporary Art, Struma 6, Bat Yam

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about the next upcoming Art tour,Mishkan Museum of Art Ein Harod , October 5th 
 at  10:00   please write
thewindowartsite@gmail.com

Follow me on Instagram:

http://www.instagram.com/smadarsheffi/

David Benarroch

Posted in Uncategorized | Comments Off on שפע | PLENTY

עבר לא מושלם מתמשך, גלריה אלפרד| Past Imperfect Continuous

עבר לא מושלם מתמשך 
תערוכה משותפת של  קשת בן עמי, שירה ברק וליטל רובינשטיין

“עבר לא מושלם מתמשך” היא תערוכה אמביציוזית. אהד זהבי האוצר מציג עבודות של שלוש אמניות מבטיחות כמיצב אחד, משתתף כיוצר בעבודת טקסט, ומנסח שאלה על טיבה של האמנות ומקומה של פרשנות. עבודות האמניות מוצגות כמיצב אחד, כך שזיהוי ספציפי של יוצרת כרוך בברור. הפרקטיס של הצגת עבודות אמנים ללא זיהוי שמי, ששב ונהיה שכיח,  נדמה כסוג אופנה בתערוכות בינוניות.  כאן הוא מהותי  לניסיון, שנשאר כתפאורה, פארודית ברמה מסוימת, להפוך את הגלריה לחלל סמי רליגיוזי, מקום בו מצויים כלים פולחניים ושרידים לריטואלים. כהכללה ניתן לומר שבאמנות דתית בעבר, יוצרים אינדיבידואלים מוכרים פחות. דוגמה בולטת היא  מרבית הקתדרלות הגדולות באירופה אך הדבר נכון למקדשים ברחבי העולם.

Past Imperfect Continuous
, 2018, Lital Rubinstein

בביקורת שפרסמתי על תערוכת הבוגרים  של שנקר ב 2016 The Window – Shankar 2016. כתבתי על  שלוש האמניות שבלטו לטובה.  המשותף להן הוא משחקיות ביחס לאובייקטים, עשיה שיש בה שילוב של זיכרונות סוראליזם ופופ וקבלה מוחלטת של זמניות הקיום, הצד השני של מטבע הסגידה למוצר בחברה הצרכנית. יחד העבודות שלהן מציעות חדר פלאות נאה: על מדף ורוד בחלון הגלריה, הניבט לרחבה המוזנחת למדי שבחזיתה, עומדות עבודות קטנות של ליטל רובינשטיין . לצד ספל מרובה ידיות מעוטר בסימנים מיתיים – מיסטיים (מראה של ונוס, תלתן ועוד) , פסלים מינימליסטיים מיניאטוריים, עומד פסל קינטי ממברשות בקבוקים וחרוזי זכוכית כחולים נגד עין הרע . המברשות מפעילות שרשרת אסוציאציות מגלגלי תפילה טיבטיים ועד לספר תורה ורימונים בראשו.
שירה ברק יצרה את הפסלים  הבהירים מעץ, חמר וגבס  שנראים כמו כלי עינויים, או פולחן אכזר. תשובות ראשים, גלגלות עם חבלים עבים המגיעים לתקרה הגבוהה מרמזים על גופות אנושית דוויות שמועלות למולך זה או אחר.

Past Imperfect Continuous
, 2018,Shira Barak

סדרה של כלי עץ דמויי עדשות, ספק  מראות  מחזירי אור מדמה מה שנראה ככלים מתקדמים של תרבות עבר, סוג הכלים שיופיעו בטיעונים של מי שיטענו שבעבר ביקרו בכדור הארץ חוצנים שהביאו לכאן טכנולוגיות מתקדמות שאבדו והיוו בסיס לדתות השונות. גן יפני מוקטן  שיצרה קשת בן עמי מתגלה כמשחק מנהלים משובש.
שיבוש היא התחושה שמחלחלת בתערוכה. היא זולגת מבעד למוצגים שמדמים מזכרות תיירים, מוצגים ארכאולוגים, משחקי מנהלים, חלק מבולמוס החפצים שהתרבות מיצירת כידי להימלט מוודאות הסופיות האישית והקולקטיבית.

Past Imperfect Continuous
2018. Keshet Ben Ami

עבודות הטקסט
עבודות הטקסט בתערוכה מחזקות את ביקורת העודפות:  מאחורי דלת  שסוגרת ומנתקת חלק מהחלל  נשמעת עבודת סאונד לא ברורה בקולות המהוסים של האוצר והאמניות. משברי משפטים עולה דיון באמנות  שנותר בלתי ברור, הד לטענה העולה שוב ושוב לגבי דיונים באמנות, כמו גם לגבי דיונים תאולוגיים. יחד עם הדלת הנעולה ( מוטיב הגן הנעול הכנסייתי עולה מיד על הדעת) נוצר היגד שמחבר אמנות ודת ומיסטיקה.
“לפני המדף ” הסיפור הקצר שמחולק בגלריה  במקום טקסט פרשני מאכזב ומיותר. עם חילופי מגדר של המספר/מספרת, חילופי זמנים ומעברים נוסח זרם תודעה בין דימויים למחשבות, הטקסט מתנשף בניסיון להיות טקסט עכשווי אבל נדמה כגרסה חיוורת לטקסטים סוראליסטיים מוקדמים כמו “שירי מאלדורור” של לוטרמון “… כאותה מלכודת עכברים הפועלת ללא הפסקה, שהחיה הנלכדת בה שבה ומותחת אותה תמיד, והיא יכולה לתפוס לבדה עוד ועוד מכרסמים גם כשהיא מוסתרת מתחת לקש; ובייחוד, כפגישה מקרית, על שולחן הניתוחים, של מכונת-תפירה ומטרייה!” (בתרגום אילנה המרמן).

אוצר: אהד זהבי
באלפרד – מכון שיתופי לאמנות ולתרבות
כתובת הגלריה: סמטת שלוש 5, תל אביב

להרשמה לניוזלטר הפרסומי השבועי של “החלון” בנושאי אמנות, אירועים ותערוכות חדשות
www.smadarsheffi.com/?p=925 (הרישום נפרד מהרישום לבלוג)

 סיור  מרתק  בציר האמנות החדש בתל – אביב, יערך  ב 25 ספטמבר בערב ויכלול  גם את הגלריות החדשות,  ראו מידע בעמודת הסיורים בבלוג.
לפרטים נוספים  כיתבו לכתובת: 

thewindowartsite@gmail.com

 עקבו אחרי  באינסטגרם

https://www.instagram.com/smadarsheffi/

 

Past Imperfect Continuous (Photo Dafna Gazit)

Past Imperfect Continuous

Joint exhibition by Keshet Ben Ami, Shira Barak, and Lital Rubinstein

Past Imperfect Continuous is an ambitious exhibition. Curator Ohad Zehavi presents works by three emerging contemporary Israeli artists as a single installation, participates as an artist with his narrative text, and attempts to explore the relationship of art and its interpretation. Like backdrop scenery which is parodic on a certain level, the Alfred Gallery becomes a semi-religious space containing ceremonial objects and relics of rituals.

Past Imperfect Continuous
2018, Lital Rubinstein

Seen together, the works propose a handsome “cabinet of wonders”: on a pink shelf in the gallery window are small works by Lital Rubinstein including a kinetic sculpture from bottle brushes and blue glass beads against the Evil Eye. The brushes generate rise to a series of associations, from Tibetan prayer wheels to the Torah scroll decorated with pomegranate shaped ornaments.
Shira Barak is showing sculptures of pale wood, clay and plaster that look like torture instruments or tools for a cruel ritual. The miniature Japanese garden created by Keshet Ben Ami turns out to be devoid of Zen qualities, and seems more like a corporate desktop gift.
Disruption is the overall sensation from the exhibition, filtering through the pieces that refer to souvenirs, archaeological finds, gifts for a CEO, part of the overwhelming number of objects manufactured by contemporary culture to disguise the finality of individual and collective life.
Zehavi’s text confirms the surplus critique: behind the door which closes off part of the space, detaching it from the rest, there is a muffled sound work featuring the hesitant voices of the curator and the artists. Fragments of a discussion on art echo the popular arguments that discussions on art are obscure.
“Facing the Shelf,” the short story distributed in the gallery instead of an interpretive text is disappointing and extraneous. It is a pale reflection of early Surrealist texts such as by the Comte de Lautréamont who described art as “beautiful as the chance meeting on a dissecting table of a sewing machine and an umbrella,” or Rimbaud’s poetry.

Curator: Ohad Zehavi
Alfred I Cooperative Institute for Art and Culture
Simtat Chelouche 5, Tel Aviv

Join the mailing list for Window’s weekly informational advertising newsletter – 
www.smadarsheffi.com/?p=925
For information about the next upcoming Art tour,
September 25 at 17:30 (including  new galleries)   please write
thewindowartsite@gmail.com

Follow me on Instagram:

http://www.instagram.com/smadarsheffi

Past Imperfect Continuous (Photo Dafna Gazit)

Posted in פיסול ומיצב | Comments Off on עבר לא מושלם מתמשך, גלריה אלפרד| Past Imperfect Continuous

סמדר שפי, החלון, אומנות ישראלית, אמנות ישראלית, Smadar Sheffi, The Window, Israeli Art